היהלומים שהורגים את אנשי הסאן בבוצוואנה
לפני חודש התגלה היהלום הגדול ביותר מזה מאה שנים במכרה במדינה האפריקאית. מי שתתעשר ממציאתו תהיה חברת יהלומים קנדית, בעוד ממשלת בוצוואנה תרוויח ממנו עשרה אחוזים, ואנשי הסאן שגורשו מהשמורה בה התגלו היהלומים ימשיכו להירדף ולהידחק לעיירות עוני
כותבת אורחת: נעמה מורג-זמונסקי
בחודש שעבר נתבשרנו על מציאת היהלום השני בגודלו בעולם, Karowe AK6, בבוצוואנה. היהלום, שמשקלו מגיע ל 1,111 קראט, הוא שני בגודלו רק ליהלום "קולינן" שנתגלה בשנת 1905 בדרום אפריקה ושתוצרי הליטוש שלו שובצו בתכשיטי הכתר של משפחת המלוכה הבריטית. היהלום החדש, ששוויו מוערך בכ-60 מיליון דולר, התגלה במכרה של חברת Lucara Diamonds הקנדית בבוצוואנה שבדרום היבשת האפריקאית. החברה תרוויח 90 אחוזים מערך המכירה כשאת עשרת האחוזים הנותרים תקבל ממשלת בוצוואנה. עיתונים כלכליים חגגו את הגילוי כהישג לתעשייה וראיינו את מנהלי החברה שסיפרו עד כמה נדיר הממצא.
מי שלא ייהנו מרווחי מכירת היהלום הענק הם אנשי הסאן המתגוררים בסמוך למכרה. הסאן, המוכרים יותר בכינוי "בושמנים", הם הקבוצה האתנית הקדומה ביותר בבוצוואנה. במשך עשרות אלפי שנים הם חיו כציידים-לקטים וחלשו על חלקים נרחבים מהיבשת; אולם תהליכי נדידה והתפשטות של קבוצות אפריקאיות אחרות הביאו לדחיקתם המתמדת. מצבם של הסאן החמיר משמעותית עם התיישבות האירופאים במאה ה-17 בשטחים שהם היום דרום אפריקה, והתפשטותם בהמשך לנמיביה ולבוצוואנה של היום.
הקולוניאליסטים תייגו את הסאן כעצלנים כיוון שלא עסקו בחקלאות, והחשיבו אותם לנחותים אף יותר משאר הקבוצות האפריקאיות. בתקופה זו סבלו הסאן מרדיפות בלתי פוסקות שכללו, בין השאר, טבח של אלפים, עינויים, שעבוד ודחיקה לשטחים בלתי פוריים בלב מדבר הקלהארי.
> אחרי שבזזה ושעבדה את אפריקה, אירופה מתפלאת שמה שנותר הם עוני ואלימות שמגיעים גם לפתחה
אנשי הסאן בבוצוואנה, 2005 (צילום: Ian Sewell, ויקימדיה CC BY-SA 2.5)
באמצע המאה העשרים, עת הוכרזו אזורים רבים בדרומה של אפריקה כשמורות טבע, גורשו הסאן מאזורי המחיה הטבעיים האחרונים שבהם חיו. כעת רק תיירים הורשו ללון בשמורות, בעוד הסאן נחשבו לפולשים בהן. הם חדלו לחיות כציידים-לקטים והפכו בעל כורחם לחקלאים. במקומות רבים הוקמו עבורם עיירות פחונים וסופק להם ציוד חקלאי. אלא שהיעדר מיומנות בניהול משק חקלאי והחיים בצפיפות שלא היו מורגלים בה, הביאו לרעב ולמחלות בקרבם. יתרה מכך, עקירתם מקהילתם ומאורחות חייהם הביאו רבים מהם לשקוע בדיכאון – אלכוהוליזם וזנות הפכו לבעיות שכיחות.
כשהוכרזה בשנת 1961 שמורת מרכז הקלהארי (Central Kalahari Game Reserve) במרכזו של האזור שייקרא מספר שנים מאוחר יותר בוצוואנה, הורשו הסאן להמשיך ולחיות שם. אולם בשנת 1997 השתנתה מדיניות הממשלה ומרבית אנשי הסאן סולקו מאדמות אבותיהם באמתלה כי מנהגי הצייד שלהם אינם עולים בקנה אחד עם מדיניות שימור בעלי החיים של בוצוואנה. למעשה, הסאן חיו לצד בעלי החיים במשך עשרות אלפי שנים ולא גרמו להכחדתם, דווקא משום שהיו תלויים בהם. ממשלת בוצוואנה, החרדה, לטענתה, לשלום החיות, דווקא לא התנגדה לצייד מצד גורמים זרים והעניקה לתיירים מערביים עד לאחרונה את הזכות לצוד בשטחיה בעלי חיים תמורת תשלום של אלפי דולרים.
כך נראה היהלום השני בגודלו בעולם:
Posted by Lucara Diamond Corporation on Wednesday, November 18, 2015
בסופו של מאבק משפטי שניהלו נגד הממשלה קבע בית המשפט בשנת 2006 כי אנשי הסאן אינם מהווים איום על בעלי החיים בשמורה וכי על הממשלה לאפשר להם לחזור לאדמות אבותיהם וכן לצוד עם מנת לשרוד. הפסיקה מעולם לא נאכפה וממשלת בוצוואנה הטילה משטר טרור על אנשי הסאן שניסו לחזור לשמורה, כמו גם על אלה שעודם חיים שם.
בשנים האחרונות נעצרו, הוכו ועונו מאות אנשי סאן שנתפסו צדים למחייתם, ביניהם אדם שנפטר לאחר שעונה, ילד שנורה בבטנו מפני שאביו סירב לדרישת שוטרים להיכנס לבקתתו ללא צו ואדם שנקבר בעודו בחיים מפני שהרג אנטילופה. במסגרת המאבק האכזרי הזה, הממשלה סתמה את בורות המים של הסאן, אך באותו זמן איפשרה למלונות התיירים הממוקמים בשמורה לחפור בורות מים בכדי למלא את בריכות השחייה שלהם.
ללא אפשרות לשרוד בשמורות, הסאן נאלצים בשנים האחרונות לחזור לעיירות שנבנו עבורם על ידי הממשלה, ושאותן הם מכנים "מקומות של מוות" שכן הן מבטאות את המוות הרוחני שהם חווים, הרחק מאדמת אבותיהם ומאורחות חייהם המסורתיים.
אף שממשלת בוצוואנה דבקה בטענה כי גירוש הסאן משמורת מרכז הקלהארי נבע ממניעים סביבתיים בלבד, יש הטוענים שהסיבה אחרת לחלוטין, וקשורה הרבה יותר להפקת רווחים מאשר להגנה על חיות הבר: בשנות השמונים נתגלו יהלומים בשמורה, שנמצאת במרכזו של מרבץ היהלומים הגדול ביותר בעולם.
במשך שנים רבות טענו ארגוני זכויות אדם כמו Survival International כי גירוש הסאן מהשמורה נובע מהרצון לפנות את השטח על מנת לאפשר כריית יהלומים עתידית. לא רק שממשלת בוצוואנה הכחישה זאת, אלא שהיא מכחישה עד היום את גירוש הסאן וגורסת כי הם עוזבים את השמורה מרצונם החופשי. חרף טענותיה, בשנת 2014 אפשרה ממשלת בוצוואנה את הקמתו של מכרה יהלומים ששוויו מיליארדי דולרים בתוך שמורת מרכז הקלהארי ואף סיפקה רישיונות כרייה לחברות נוספות. היהלומים מהווים חלק משמעותי, המוערך ב-25-33 אחוז מהתמ"ג של המדינה האפריקאית.
היהלום Karowe AK6 אמנם נמצא מחוץ לשמורה, אולם לא ניתן להתעלם מאי הצדק שהוא מסמל ושהיה לאורך שנים מנת חלקם של הסאן, שרבים מהם מתגוררים בסמוך למקום כרייתו. תושביו הראשונים של האזור שופע היהלומים, שמעריכים היום את מספרם בבוצוואנה בכ-50 אלף, או כ-3 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, ימשיכו לחיות, מודרים ועניים, בעיירות פחונים, בזמן שבעלי חברת לוקארה הקנדים ייהנו מפירות המכירה של היהלום הענק.
נעמה מורג זמונסקי היא סטודנטית לקראת תואר שלישי בהיסטוריה, מדריכת טיולים ופעילה חברתית.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
