טראמפ חושב שיוכל לסחוט את הפלסטינים. הוא טועה
קיצוץ הסיוע האמריקאי לרשות הפלסטינית ולאונר"א פוגע בכלכלה הפלסטינית, אבל אם המטרה היא ללחוץ על הפלסטינים, הוא משיג תוצאה הפוכה. מבט מרמאללה על ההחלטות של הממשל
הכרזתו של הממשל האמריקאי על צמצום תמיכתו ברשות הפלסטינית היא צעד נוסף במימוש "עסקת המאה". לצעד זה קשורים גם מהלכים נוספים שנקטה ארה"ב, לרבות הכרזתה על ירושלים כבירת ישראל, סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון וצמצום שיעורי תמיכתה בסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א). [בינתיים נמסר שארה"ב תפסיק לחלוטין את תמיכתה באונר"א – שיחה מקומית].
הכרזה זו אינה מפתיעה, במיוחד אחרי פרסום הדיונים שקיים הקונגרס האמריקאי מאז סוף השנה שעברה, שבהם נבחן מחדש הסיוע האמריקני לרשות הפלסטינית. דיונים אלו היוו הוכחה לאסטרטגיה האמריקנית הכוללת, המסתמכת על שימוש ציני בכספי הסיוע ככלי נשק לצורך סחיטה. נוכחנו באסטרטגיה זו כבר בעבר, כאשר במסגרת ההצבעות על סוגיות שקשורות לסכסוך הערבי-ישראלי במועצת הביטחון ובעצרת הכללית של האו"ם איימה השגרירה האמריקנית ניקי היילי להטיל סנקציות כלכליות על מדינות שאינן מצביעות בהתאם לעמדה האמריקנית.
אבל לשימוש בכוח יש גם תגובות נגד. וכך, השימוש הציני הזה בסיוע ובתמיכה הכספית כנשק לצורך סחיטה, יצר משקל-נגד בינלאומי ליהירות הישראלית-אמריקאית. זאת ועוד: בזירה הפנים-פלסטינית, הסחיטה הזו רק חיזקה את העמדות הפלסטיניות המקוריות. הממשל האמריקאי כנראה עדיין לא הפנים שניסיונותיו להחריף את המצב הכלכלי הפלסטיני לא ינחלו הצלחה, וכי הפלסטינים לעולם לא ייכנעו לוויתורים שמשמעותם מכירת חיסול של הסוגיה הפלסטינית כולה.

כניסה לבית ספר של אונר"א במחנה הפליטים דהיישה. טראמפ משתמש בסיוע כאמצעי לחץ (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
ההנהגה הפלסטינית הצליחה לקלוע את המדיניות האמריקנית למצב של בידוד בקהילה הבינלאומית. כך היה, למשל, כאשר גם בעלות בריתה המסורתיות של ארה"ב קיבלו את הטיעונים הפלסטיניים בנוגע למזרח ירושלים והחליטו להצביע בעד פלסטין ונגד ארה"ב, לאחר ההחלטה האמריקנית בנושא ירושלים כבירת ישראל. חשובה מכך הייתה התעקשותה של ההנהגה הפלסטינית והלחץ שהפעילה על ממשל טראמפ בנוגע ל"עסקת המאה". אחד ההסברים האפשריים לכך שטראמפ אינו מפרסם את התוכנית הוא כי הבין שהעסקה לא תעבור בהצלחה.
ארה"ב, חשוב להדגיש, אכן מקשה על חיי הפלסטינים בתקופה הנוכחית. אף שלא תמכה ישירות ברשות הפלסטינית, היא העבירה כספי סיוע לארגוני חינוך, בריאות ופיתוח. כמו כן, במסגרת הצעדים האחרונים הורה טראמפ לארגונים אמריקאיים להתיר את חוזי ההעסקה של רוב העובדים המקומיים ולבלום שותפויות עם ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים. הדבר הוביל להעצמת המשברים ההומניטריים, להעלאת שיעור האבטלה ולסגירתם ארגוני פיתוח רבים.
מצב זה מאלץ את ההנהגה הפלסטינית לנקוט את כל הצעדים העומדים לרשותה כדי לצמצם הוצאות לא דחופות, להשקיע בחברה הפלסטינית ובחיזוק שיתופי הפעולה עם מדינות ערב, וכן להנהיג משטר צנע במשרדים ובגופים הממלכתיים. אולם חשוב מכך, אסור לאבד את התקווה: על ההנהגה הפלסטינית לגלות את היכולות הכמוסות בבני העם הפלסטיני באמצעות שיבה לאחדות לאומית וקידום אקלים חברתי ופוליטי שיאחד את כל שכבות העם הפלסטיני, בארץ ובגולה, למאבק באותה מדיניות סחטנות צינית של ארה"ב. מדיניות שהיא אמנם מכאיבה, אך כישלונותיה ומגבלותיה כבר נראים לצידי הדרך.
האני חביב הוא פובליציסט פלסטיני. המאמר המלא התפרסם ביומון הפלסטיני אל-איאם הרואה אור ברמאללה. המאמר תורגם לעברית כחלק ממיזם "אופק לתקשורת הערבית" המשותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם, שבמסגרתו מתורגמים מאמרי דעה נבחרים מהעיתונות הערבית לעיתון ידיעות אחרונות. מערבית: ז'נאן בסול
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית













