ואדי קנה: גירוש פלסטינים דרך הטבע

ואדי קנה משמש את הפלסטינים לטיולים. משפחה פלסטינית מבלה במעיין בוואדי, 2018 (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

ביום שישי ה-17 במרץ צפוי להתקיים בוואדי קנה מירוץ, שמארגנת ההתנחלות קרני שומרון הנמצאת מעל הגדה הצפונית של הוואדי. לצד מקצים של חמישה ועשרה קילומטרים תתקיים גם "צעדה עממית".

הוואדי הוא אזור חקלאי פלסטיני, שאדמותיו מעובדות בידי חקלאים תושבי מהכפר דיר איסתיא, ובסופי שבוע המוני פלסטינים מגיעים לבלות במעיינות שבו. במהלך המירוץ והצעדה, הצבא צפוי לחסום את הוואדי בפני פלסטינים רבים.

המירוץ מתקיים על רקע התפתחות מדאיגה בוואדי קנה. לפני שלושה שבועות הציבו חיילים שער ברזל בכניסה לוואדי, שמנע כניסת כלי רכב אליו. אמנם השער הוסר כעבור ימים ספורים, לאחר שבצבא הבינו שפלסטינים לא יהססו לפרק אותו, אולם כבר ארבעה שבועות חיילים מגיעים בכל יום שישי לוואדי ומונעים מכלי רכב להיכנס אליו.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

ביום שישי הראשון לחסימות, עמדו עשרות חיילים בכניסה לוואדי, חלקם עוטים מסיכות על פניהם. הם פרסו דוקרנים, הציבו צלף עם רובה המכוון אל עבר כל מי שהגיע ובדקו את הפלסטינים שלא מיהרו להסתלק מהמקום. "הטיפול" הזה עשה את העבודה, ושבועיים לאחר מכן רק פלסטינים מעטים הגיעו למקום, המשמש מוקד לטיולים לפלסטינים במזג אוויר נעים. העובדה שראש המועצה האזורית קרני שומרון, יוסי דגן, הגיע למקום והסתודד עם קציני הצבא יכולה לתת סימן באשר לגורמים העומדים מאחורי החסימה.

הצבא התחיל לחסום את הכניסה לוואדי בימי שישי. מחסום של הצבא (צילום: אביב טטרסקי)

חסימה של קבע של הכניסה לוואדי משמעה סילוקם של פלסטינים ממנו, בעוד שמתנחלים יכולים להמשיך ולהיכנס אליו בקלות דרך ההתנחלויות הבנויות מעליו. ואכן, במקביל לחסימות של הצבא פירסמו מתנחלים מחוות יאיר – מאחז שביחד עם עוד מאחזים והתנחלויות מקיפים את הוואדי – הזמנות ל"הגברת הנוכחות היהודית בוואדי קנה". חוות יאיר הוא גם המאחז, ששבוע לפני תחילת החסימות יצאה ממנו קבוצה של ישראלים לכפר הסמוך קראוות בני חסן. האירוע הסתיים בירי, שהרג את אחד מתושבי הכפר.

ה"טיול" שהסתיים במותו של תושב קרוואת בני חסן, וחסימת הכניסה לוואדי קנה, מצטרפים לאירועים נוספים מהשנתיים האחרונות, המתאפיינים השתלטות על ישראלית על אדמות הכפרים הפלסטיניים באזור.

מאמצי ההשתלטות לא נחים

לא מדובר בתופעה חדשה. הפעולות האלה מתרחשות בגלים מאז שנות ה-70 של המאה שעברה. במבט רחב אפשר לומר שפרויקט ההשתלטות הישראלית לעולם אינו נח, כל הפוגה היא זמנית, וכל מהלך של השתלטות רק מייצר את הבסיס שממנו אפשר לצאת אל ההשתלטות הבאה.

לפני 50 שנה התחילה ישראל להקים התנחלויות באזור. קרני שומרון היתה הראשונה, ובעקבותיה באו עמנואל, יקיר ונופים. בשל פסק הדין בבג"ץ אלון מורה, שאסר על המדינה להקים התנחלויות על קרקע פרטית פלסטינית, ישראל לא יכולה לתפוס את הקרקעות המעובדות שבתוך הוואדי. במקום זאת, היא הפכה אותן לשמורת טבע – שמורת נחל קנה.
עד כמה הכרזת השמורה לא נעשתה למטרות הגנה על הטבע אפשר ללמוד מכך שבמשך כ-30 שנה זרם באין מפרע הביוב של ההתנחלויות אל הוואדי מבלי שרשות הטבע והגנים או המנהל האזרחי יעצרו זאת.

בוואדי חיה אז קהילה חקלאית פלסטינית, שמנתה עשרות רבות של משפחות. הביוב מההתנחלויות זיהם את המעיינות ששימשו את הפלסטינים לחקלאות ולשתייה ואילץ אותם לעקור אל כפר האם, דיר איסתיא. בוואדי נותרו שרידי הבתים של הקהילה, ורבים מתושבי דיר איסתיא יכולים להצביע על הבית בוואדי שבו נולדו וגדלו.

לפני כ-20 שנה חוברו ההתנחלויות שמסביב לוואדי קנה לביוב. הזיהום לא פסק לחלוטין, שכן המאחזים אלוני שילה ואלמתן המשיכו להזרים אליו את הביוב אליו, אבל הנחל והמעיינות השתקמו. בעקבותיהם השתקמה גם הפעילות החקלאית הפלסטינית, כמו גם הבילויים מרובי המשתתפים במעיינות.

ההתנחלויות חולשות על הוואדי. התחלות נופים ליד ואדי קנה (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

אלא שלקראת שנת 2010 נולדה "תוכנית אב ואדי קנה" בהובלת ההתנחלות קרני שומרון, אותה התנחלות שגם יוזמת כעת את המירוץ בוואדי קנה. על פי התוכנית, הוואדי יהפוך משטח חקלאי פלסטיני לפארק שמשרת את ההתנחלויות שסביבו ומשמש מקור להכנסות מתיירות.
במקביל לקידום התוכנית, החלו התנכלויות לחקלאים הפלסטינים בוואדי. בין השנים 2010 ל-2014 נעקרו יותר מ-1,000 עצי זית בידי הצבא ורשות הטבע והגנים בתואנה שמדובר בשמורת טבע שאסור לטעת בה עצים. בתחילת שנת 2018, הרס הצבא גם מבנה אבן צנוע, ששימש רועים פלסטינים.

רט"ג פוקחת עין ועוצמת את השנייה

כלומר אותה רשות הטבע והגנים, שהתעלמה במשך שנים מהביוב מהתנחלויות ועדיין מתעלמת מהביוב שזורם ל"שמורה" מהמאחזים והתעלמה ממאות בתים בהתנחלויות עמנואל, יקיר, נופים, קרני שומרון והמאחז אלוני שילה שנבנו בתוך תחומי השמורה, עושה מאמץ גדול להרוס מטעי זיתים כשמדובר בחקלאים פלסטינים.

לצד הרס החקלאות הפלסטינית, מימנה המדינה פרויקטים שונים עבור ההתנחלויות. כך, למשל, מימן משרד התיירות סלילת שביל אופני שטח ממאחז אלוני שילה אל תוך הוואדי. לאורך השנים התקיימו בוואדי "אירועים עממיים" ביזמת התנחלות קרני שומרון, שבמהלכם הצבא נהג למנוע מפלסטינים להיכנס אליו.

אבל פעילויות הפיתוח הישראליות לא המריאו, ובשנים האחרונות נראה היה שישראל הרפתה מתוכניות ההשתלטות על הוואדי. במקביל גם ההתנכלויות לחקלאים פסקו.

חסימת הוואדי בידי הצבא בשבועות האחרונים מעידה שהפסקת ההתנכלויות היתה זמנית. החיילים, שחוסמים את הכניסה, טוענים שהם מונעים גם מכלי רכב ישראלים להיכנס לוואדי ושהם אינם מונעים כניסה ברגל. אלא שהמעיינות נמצאים במרחק של כשני קילומטרים מנקודת החסימה, ולכן משפחות עם ילדים וציוד לפיקניק לא יילכו את המרחק הזה. מלכתחילה רוב המגיעים לוואדי הם פלסטינים, ולכן גם הפגיעה העיקרית היא בהם. ובכל מקרה, ישראלים יכולים להגיע למעיינות בקלות דרך ההתנחלויות שמעליהן.

הפלסטינים עיצבו את הנוף במשך מאות שנים. משפחה פלסטינית בוואדי קנה (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

הכוונה לחסום את הכניסה לוואדי מופיעה כבר בתוכנית האב לוואדי, שהזכרנו קודם. במפה המצורפת למסמכי התוכנית מסומנת הכניסה כחסומה לכלי רכב. בנוסף, המפה מסמנת דרכי גישה חדשות שאמורות להיפרץ אל הוואדי מההתנחלויות יקיר, נופים וקרני שומרון. דרכים אלו יהיו נגישות למתנחלים, אבל לא לפלסטינים שמנועים מלהיכנס להתנחלויות.

זה מה שעומד ברקע למירוץ הישראלי שמתוכנן להתקיים בוואדי בשישי הקרוב.
לאנשי דיר איסתיא, כאמור, שורשים עמוקים בוואדי קנה. הם מספרים על הבתים שלהם ששכנו בוואדי, כיצד למדו לשחות בבריכות של מי המעיינות ועל אירועים משמעותיים בחייהם שהתרחשו בוואדי. מהסיפורים האלה אפשר להבין עד כמה הוואדי הוא חלק ממי שהם.

זו מערכת יחסים הדדית, שכן הוואדי עוצב במידה רבה בידי הפעילות החקלאית של דורות ארוכים של תושבי הכפר. הטראסות, הפרדסים, מטעי הזיתים והשקד, תעלות ההשקיה, ועדרי העזים – הוואדי הוא יצירה משותפת של הטבע ומאות שנים של חקלאות ילידית.

אם יש מקום לדבר על שמורה בוואדי קנה, הרי שהיא צריכה להיות כזו שמגנה גם על ערכי הטבע וגם על המורשת התרבותית והאנושית של הקהילה שחיה במקום. אבל לישראל יש אינטרסים אחרים והיא פועלת לממש אותם באמצעות אירועי ספורט, שמורת טבע, חיילם ומתנחלים אלימים יותר או פחות, על חשבון בנין ובנותיו של ואדי קנה.