אתה רוצה לספח, נתניהו? קדימה, נראה אותך
ראש הממשלה הישראלי משול לכלב הנובח שאינו מסוגל לנשוך. כבר שנים שהוא מאיים על כולם: על חמאס, על הג'יהאד, על האיראנים, אבל בפועל עומד משותק. עכשיו הוא מאיים בסיפוח. אנחנו הפלסטינים מוכנים לקראתו. השאלה היא אם גם הוא מוכן
הפתגם הספרדי אומר: כלב שמרבה לנבוח לא נושך. ונתניהו נובח מאז 2008 ולא עושה כלום חוץ מלנבוח. הוא הקפיא את החיים הפוליטיים, הצבאיים, הביטחוניים והכלכליים גם של הישראלים וגם של הפלסטינים.
נתניהו לא חולל מלחמה, ונתניהו לא חתם הסכמי שלום. נתניהו חסר חשיבות במידה כזו שהוא "שום דבר ואף אחד". כאשר הוא ייצא מההיסטוריה, ההיסטוריונים יכתבו לצד שמו: "אדם חסר חשיבות שלא עשה דבר".
מאז 2008 הוא קורא להגדיר את ישראל כמדינה יהודית. בינתיים, בפועל, רעיון יהדותה של המדינה הולך ומתערער. מאז 2012 הוא קורא למלחמה באיראן. איראן דורכת לו על האף ועל הראש ועל ראשו של מי שמתגרה בה.
מאז 2011 הוא מאיים בחיסול הרשות. בינתיים הרשות נעשתה חזקה ויציבה יותר מהישות הציונית.
מאז 2007 הוא מזהיר את חמאס שהוא ילמד אותו לקח שהוא לא ישכח, וחמאס לימדה אותו אלף לקחים שהוא לא ישכח.
הוא איים על הג'יהאד האסלאמי, והג'יהאד האסלאמי לימד אותו נימוסים והליכות בחצר ביתו ובבת ים ובהרצליה ובתל אביב. ארגון הג'יהאד האסלאמי כפה עוצר בתל אביב וגרם לנתניהו לברוח מאולם באשקלון.
עכשיו הוא מאיים לספח את הגדה. הוא עשה לנו כאב ראש מרוב האיומים שלו. הוא וידידו האוויל פרידמן מילאו את כותרות העיתונים באיומים שב-1 ביולי הוא יספח את הגדה.
אבו מאזן וכל הארגונים הפלסטיניים ענו בדברים ובמעשים: נעצור את כל ההסכמים המדיניים, האזרחיים והביטחוניים עם ישראל – והפלסטינים עמדו במה שהבטיחו.
עכשיו אנחנו, תושבי הארץ הכבושה, אומרים לנתניהו ולכנופייתו: אל תנבח יותר מדי, אדוני. תפסיק לצרוח ולבלבל במוח.
קדימה, ספח את הארץ אם אתה יכול. אנחנו מוכנים לסיפוח. האם אתה רוצה שנישא תעודת זהות ישראלית? האם נשתתף בבחירות לכנסת? האם תרצה לנהל את התושבים? האם תרצה להרוס את הרשות?
הרוס אותה וקח את מפתחות השלטון. אם אתה גבר, תגיד מה רוצה שיקרה ובצע ב-1 ביולי בלי להעמיד פנים כאילו הרשות תכשיל את המהלך.
אבו מאזן והרשות לא יכולים למנוע ממך לעשות את מה שאתה מתכנן.
אנחנו מוכנים לסיפוח, קדימה, די לדיבורים היפים.
אם אתה גבר, עשה זאת.
נאסר לחאם הוא העורך הראשי של סוכנות מען, שם הופיע המאמר בערבית. תרגום: מירון רפופורט
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית














