newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איפה הכסף, מקרה שפרעם. "שקד שמה רגליים, אבל תקציבים הגיעו"

53 מיליארד השקלים שהובטחו לחברה הערבית מככבים בתעמולת הבחירות, גם של רע"מ וגם של הימין, אבל האם הכספים האלה הגיעו ליעדם? בדיקה של מקרה מבחן בשפרעם מגלה תמונה מורכבת

מאת:
הכסף הגיע, למרות הניהול הגרוע של משרד הפנים. ראש עיריית שפרעם, ע'ורסאן יאסין (צילום: אורן זיו)

הכסף הגיע, למרות הניהול הגרוע של משרד הפנים. ראש עיריית שפרעם, ע'ורסאן יאסין (צילום: אורן זיו)

"תקציבים" היא אולי המילה שהוזכרה בשנה האחרונה הכי הרבה בזירת הפוליטיקה הישראלית  במה שנגע לחברה הערבית בישראל: 53 מיליארד השקלים שהובטחו לרע"מ לטובת החברה הערבית הפכו לנושא פוליטי לוהט.

בהמשך התברר שדובר על סכומים קטנים יותר, ובכלל על תקציבי חומש (לחמש שנים) מורכבים, אבל המספר הזה – 53 מיליארד שקל – הפך לסמל. הוא שימש את מפלגות הימין בתעמולה שלהם נגד הממשלה, ש"לקחה את הכסף של המדינה ונתנה אותו לערבים". הוא גם שימש את חסידי ותומכי רשימתו של מנסור עבאס, שהתגאו בהישג הגדול שלהם.

הממשלה היוצאת השיקה לפני כשנה את תוכנית החומש "תאקדום" (התקדמות), החלטת ממשלה 550. מדובר בפרק ב' של תוכנית החומש 922 "לפיתוח כלכלי של החברה הערבית", שהושקה ב-2015, עוד בימי ממשלת נתניהו, ונועדה לצמצם את הפערים בין החברה הערבית לכלל החברה הישראלית (היהודית).

לפי נתוני הרשות לפיתוח כלכלי, תוכנית החומש החדשה תהיה בהיקף של 30 מיליארד שקל. היא תתחלק באופן הבא: 5.2 מיליארד שקל לבדואים בנגב; כ-3 מיליארד שקל ליישובים הדרוזיים; ו-21.8 מיליארד שקל לשאר היישובים הערביים.

לפי נתוני הרשות, עד עכשיו, שישה חודשים לאחר פירסום התוכנית, הוקצו 2.2 מיליארד שקל. בתוכנית הקודמת, הוזרם סכום דומה אחרי 24 חודשים. לפי הרשות לפיתוח כלכלי, 80% מהסכומים שהיו אמורים לעבור בתקופה הזאת לפי התוכנית כבר הוקצו. הנתונים האלה פורסמו לפני פתיחת שנת הלימודים והעברת התקציבים המיועדים לחינוך.

הנתונים יפים, אך לאן הגיעו התקציבים הללו? האם היישובים הערביים באמת נהנו מתוכניות ומתקציבים ממשלתיים בשנה האחרונה בשונה משנים קודמות? כדי לענות על השאלות האלה, בדקנו את כמות ואיכות התקציבים מול עירייה ספציפית – שפרעם.

מתפתחת בלי קשר לתוכנית הכלכלית האחרונה. מראה כללי של שפרעם (צילום: ויקימדיה CC BY 2.5)

מתפתחת בלי קשר לתוכנית הכלכלית האחרונה. מראה כללי של שפרעם (צילום: מרכז להב"ה שפרעם מאלבום חוסין שאער CC BY 2.5)

התקציבים לא הושגו בקלות

שפרעם היא אחת הערים הערביות החשובות והגדולות. חיים בה 43.6 אלף תושבים, ופועלים בה 25 מוסדות חינוך. בשנים האחרונות היא נהנית מתנופה כלכלית, והכניסה המערבית של העיר הפכה למתחם מסחרי גדול, עם עשרות חנויות וסניפי רשתות מסחריות.

ראש עיריית שפרעם, עורסאן יאסין, מספר כי אכן חל שיפור בחלק מהתחומים, אך מצביע גם על שינויים לרעה. לדבריו, "נכון שהיתה תוספת בתקציבים, בתחומי הפיתוח בפרט. השנה קיבלנו תוספת של כ-4 מיליון שקל לתקציב הרגיל, ועוד תקציבי פיתוח. יש שינוי שאפשר לראות אותו בשטח, לעומת תוכנית 922 למשל.

"לא היתה במשרד הפנים הנהלה גרועה מזו הנוכחית, בראשות איילת שקד. הם מעמידים  מכשולים בפני כל דבר. אפילו את התקציבים שהשגנו, לא השגנו בקלות"

"עם זאת, לא היתה במשרד הפנים הנהלה גרועה מזו הנוכחית, בראשות איילת שקד. הם מעמידים  מכשולים בפני כל דבר. אפילו את התקציבים שהשגנו, לא השגנו בקלות. זה היה אחרי מגעים, פגישות ומאמצים".

יאסין הביע תמיכה בכניסת מפלגות ערביות לקואליציה, אם כי היו כמה כשלים בניסיון של רע"מ. למרות זאת, הוא חושב שחייבים להמשיך עם הישיבה בקואליציה. "להתעקש לדחות הכל זו טעות. אנחנו חייבים להיות בפנים", אומר יאסין.

"ההסתה של מפלגות הימין נגד כניסת ערבים לממשלה היא רק תעמולת בחירות", טוען יאסין. "שיתפתי פעולה עם הליכוד, קיבלתי תקציבים גדולים ועשיתי מהפכה בשפרעם בקדנציה הראשונה שלי (1998-2008; ב"ז). צריך להילחם מבפנים. אנחנו כאן, ואף אחד מאיתנו לא יעזוב את הארץ".

יאסין טוען בתוקף כי רשויות מקומיות יכולות להשיג תקציבים גדולים יותר, אם יעבדו קשה יותר. "השגנו תקציבים גדולים לתכנון", הוא אומר בהתייחסו להישגים שהשיגה לדבריו העירייה בראשותו בעבר. "אנחנו גם רוצים להיות המקום שבו תוקם האוניברסיטה הערבית הראשונה, זה בנוסף לקו הרכבת הקלה, שיעבור בשפרעם בשתי תחנות".

יש לציין שבתוכניות הרשמיות של הרכבת הקלה "נופית", שתיסע בין חיפה לנצרת, מצוינת רק תחנה אחת ליד שפרעם, אך יאסין טוען שהתוכנית תשתדרג, ושקיבל הבטחות לכך.

נמנעה הריסת בתים

בנוגע לשאלה אם היו בשפרעם בעיות שנפתרו בשנה האחרונה בזכות תקציב נוסף, אומר יאסין: "יש 15 בתים בסכנת הריסה, וצווי ההריסה הוקפאו בשנה האחרונה, כולל בתים שנבנו על אדמות מדינה. תוכנית המתאר של שפרעם, בשיתוף משרד השיכון, כוללת שטחים בהיקף גדול לבנייה, והבתים האלה נמצאים בהם, כך שהצלחנו להקפיא בו את צווי ההריסה". לטענת יאסין, מדובר בשטח של 10,000 דונם, שכולל גם אדמות חקלאות ואזור תעשייה.

שמה מכשולים. שרת הפנים איילת שקד בביקור ברהט עם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

שמה מכשולים. שרת הפנים איילת שקד בביקור ברהט עם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

לדבריו, ההקפאה היתה "תודות למאמצים שלנו בעירייה, בתהליך שהתחיל לפני הקמת הממשלה הנוכחית, אבל אני חייב להודות שחוק הוותמ"ל (החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים מ-2014; ב"ז) עזר לנו מאוד, שכן הוא תרם להתקדמות פרויקט אזור התעשייה המשותף בינינו לבין המועצה האזורית עמק יזרעאל, שיעלה את שפרעם מדרגה".

דווקא על אחד מהדברים שרע"מ רואה בהם הישג בפעילותה בכנסת, חוק החשמל שחוקק ח"כ וליד טאהא, יש ליאסין ביקורת חריפה. לדבריו, החוק קיים רק על הנייר. "החוק הזה ממש לא הביא שום תוצאות, לא עזר לאף בית. לחלק מהבתים בשפרעם (שסובלים מבעיית אי חיבור לחשמל; ב"ז) נמצא פתרון, אבל בדרכים אחרות".

תקציבים יותר מגווונים

בתוכנית הכלכלית הראשונה (922) וגם בשנייה ("תאקדום"), לוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות היה תפקיד חשוב. נציגיו השתתפו בכל הישיבות, והיו מעורבים בקביעת דרישות ובמעקב אחרי היישום.

אמיר בשאראת, ששימש כיועץ של הוועד הארצי, אומר: "ברמת התקציבים, אין ספק שיש התקדמות בתוכנית 'תאקדום'. מדובר בתקציבים בהרבה תחומים, התקציב לתחבורה, למשל, שהסתכם במיליארד שקל בשנה הראשונה, עשוי להגיע ל-2 מיליארד שקל בשנה השנייה (העניין קשור, כמובן, בממשלה הבאה; ב"ז). הועברו גם תקציבים בתחומי האנרגיה, הסיבים האופטיים, איכות הסביבה ופרויקטים כלכליים אחרים".

עם זאת, בשאראת טוען כי "המדיניות נראית גרועה יותר מתקופות קודמות, בעיקר המדיניות של שרת הפנים שקד, אבל גם של משרדים אחרים. יש ניסיונות לשלול מרשויות מקומיות ערביות תקציבים רגילים, כי הן מקבלות תקציבים מתוכנית החומש, אף שתקציבי תוכנית החומש נועדו להיות העדפה מתקנת ולסייע בסגירת פערים, ולא תחליף לתקציבים שוטפים.

"לדוגמה, בגלל שבתוכנית החומש הוקצה תקציב לפיתוח כבישים ותחבורה בחברה הערבית, יישובים ערביים הוחרגו מפרויקט 'שותפים לדרך', שמקצה 5 מיליון שקל לכל רשות מקומית. דוגמה נוספת היא פרויקט שקשור להתאמות חינוכיות בפריפריה, שהממשלה הודיעה שמיועד ליישובים שלא נכללו בתוכנית 550, כלומר יישובים יהודיים בלבד" (יצוין כי לאחר שהוגשה התנגדות על ידי הוועד הארצי, פורסם קול קורא חדש שמיועד רק לרשויות מקומיות בחברה הערבית שנכללות בהחלטה 550).

לדברי בשאראת, "משרד הפנים היקצה 300 מיליון שקל לרשויות המקומיות כ'תקציב המראה', אבל אף אחת מ-25 הרשויות הכלולות בו אינה ערבית. שקד גם מערימה מכשולים גדולים בפני הפקת מכרזים לתקציבי פיתוח". תקציבי פיתוח ל-2022 לא הועברו, ואבדו השקעות במתקנים ובתשתיות ברשויות מקומיות בשל התעקשות השרה שהתקציבים יבוצעו על ידי גופים על-רשותיים.

בנוגע לגז הטבעי, ממשיך בשאראת, "הממשלה מימנה בעבר כל פרויקט להכנסת קווי גז ליישובים. כשהרשויות המקומיות הערביות דרשו את המימון, פתאום התקבלה החלטה שהממשלה לא צריכה לממן את הפרויקטים הללו. כל היישובים היהודיים מסביב לרהט כבר חוברו לפרויקט, אבל כשרהט דרשה, הממשלה החליטה לא לממן את הפרויקט, ואמרה שכל עיר שרוצה חיבור גז טבעי חייבת להתקשר ולהסכים עם החברה".

חלק מתקציבים התחבורה לא מגיעים ליעדם. עבודות סלילה ליד ירושלים (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חלק מתקציבי התחבורה לא מגיעים ליעדם. עבודות סלילה ליד ירושלים (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

פוגעים ברשויות המקומיות

בשאראת התייחס במיוחד לתקציב לפיתוח התחבורה בחברה הערבית: "הממשלה החליטה שהתקציב הזה, מיליארד שקל, יעבור דרך נתיבי איילון, והחברה הענקית הזו לא נכנסת לבצע פרויקטים קטנים מקילומטר. אבל רוב הבעיות הן סביב כבישים קטנים בתוך יישובים ערביים. לא הסכימו להקצות חלק מהתקציב לרשויות המקומיות לפיתוח כבישים אלו.

"כשדיברנו עם מהנדסים ומתכננים, גילינו שפרויקט שלפי כל המתכננים עולה 8 מיליון שקל, העלות שלו הופכת ל-16 מיליון כשנתיבי ישראל עובדת עליו, כי היא אומרת שהעבודה שלה ברמה גבוהה יותר של מקצועיות. אבל בסוף, התקציבים האלה נחשבים ככספים שניתנו לרשות המקומית הערבית, ואפשר היה לנצל אותם ליותר דברים".

בשאראת מתייחס להחלטה של משרד הפנים לא להעביר תקציבים ישירות לרשויות הערביות בטענה  שכנופיות פשע שולטות בהן. "אבל ידוע שכנופיות הפשע לא מתערבות בכל הרשויות, והפתרון הוא שהמשטרה תילחם בפשע, ולא שתחליש את הרשויות המקומיות", אומר בשאראת. "השליטה של הכנופיות האלה היא בתחומים ספציפיים וידועים, משהו שהמדינה יכולה לעקוב אחריו ולפתור אותו".

בשאראת אומר שנרשם גידול בתקציבי החינוך – למשל, כספים שהוקצו להקמה של 5,200 כיתות חדשות – "אבל הממשלה יודעת שרוב התקציב הזה לא ינוצל, כי אין קרקעות ואין תכנון".

לטענת בשאראת, ההחלטה להעביר את התקציבים לפעילויות חינוך לא פורמליות ישירות לבתי הספר החלישה את הרשויות המקומיות ואת מחלקות הנוער שלהן, והפכה אותן לחסרות תועלת. "זה לא פתר את בעיית השחיתות במכרזים, וגרם לכך שכיום אף ראש רשות מקומית לא יכול לבנות תוכנית חינוכית ליישוב שלו, כי אין לו תקציבים ואין לו שליטה על הפרויקטים", אומר בשאראת.

מה לגבי המספר 53 מיליארד שקל? בשאראת אומר כי "דיברו על המספר הזה בהסכם הקואליציוני עם רע"מ, אבל הוא בעצם לא קיים. לתוכנית ממשלתית 550 יש היקף של כ-30 מיליארד שקל, או קצת פחות. וחלק ממנו הוקצה כבר, ויש 2.5 מיליארד שקל שהוקצבו למאבק באלימות. לגבי 20 מיליארד שקל נוספים שדיברו עליהם בהסכם הקואליציוני, לא היתה שום התקדמות".

תגובת משרד הפנים לטענות שעלו בכתבה טרם הגיעה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf