newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תושב חברון: "כזאת אלימות לא ראיתי אף פעם. זה בגלל הממשלה"

שבת "חיי שרה" ידועה בתקריות אלימות, אך תושבים פלסטינים בחברון טוענים שהאלימות בשבת האחרונה היתה חריגה, ומספרים גם על חיילים שהתעלמו מבקשות לעזרה ואף תקפו בעצמם. דובר צה"ל: "הטענות על אלימות מצד חיילים כלפי פלסטינים אינן מוכרות. ככל שיוגשו תלונות, הן תיבחנה כמקובל"

מאת:
שכונת תל רומיידה בחברון, 20 בנובמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

"השכונה סגורה כמו בית כלא, במחסומים. התנפלו עלינו, ואנחנו כלואים בבית". שכונת תל רומיידה בחברון, 20 בנובמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

יום לאחר שמאות מתנחלים תקפו פלסטינים בשורת תקריות במהלך שבת "חי שרה" בחברון, האזור סביב מערכת המכפלה היה שקט – אך עדיין עמוס במבקרים יהודים שעשו את דרכם בחזרה הביתה. פועלים פירקו במות ואוהלים והררי זבל, עדות לעשרות האלפים שהיו במקום. לאורך הדרך מקרית ארבע למערת המכפלה התנוססו כל כמה מטרים דגלים עם הכיתוב "חברון מאז לתמיד", וחיילים פיטרלו באזור.

בשכונת תל רומיידה, הצמודה ליישוב היהודי בעיר וממוקמת מעל רחוב השוהדא, התושבים ניסו לאמוד את נזקי תקיפת המתנחלים, ולעדכן את שכניהם על הפצועים והעצורים. מרבית תשומת הלב התקשורתית התמקדה באירוע בשכונת באב א-זאוויה, שם מתנחלים מלווים בכוחות צבא נכנסו לחלק שבשליטה פלסטינית, תקפו סוחרים וגרמו נזק לדוכנים. אך גם בתל רומיידה התרחשו כמה תקיפות, גם הן בהשתתפות מאות אנשים, וכמה פלסטינים נפצעו, בהם נערה בת 17 שנפגעה מאבן בפניה.

עשרה תושבים בשכונה העידו בפני "שיחה מקומית" כי המתקפות החלו סביב השעה שלוש וחצי, ושהשתתפו בהן מאות. על פי העדויות, החיילים לא מנעו את התקיפות, ובכמה מקרים אף תקפו בעצמם פלסטינים שיצאו להגן על ביתם או לבקש עזרה.

ביתו של עימאד אבו שמסייה, שתיעד ב-2015 את אלאור אזריה יורה בפלסטיני פצוע, נמצא מעל מחסום השוטר. בשעות אחר הצהריים בשבת, מאות מתנחלים הקיפו את ביתו ויידו אבנים. אחדים מהם טיפסו על גג הבית והשליכו חפצים לעבר החצר שלו.

"היו פה הרבה תקיפות, אבל כזאת כמות וכזאת אלימות לא ראיתי אף פעם", שיחזר בפנינו אבו שמסייה, כשהוא עומד ליד הרשת שמגינה על החצר שלו, שעליה עוד נותרו אבנים ובקבוקים מהתקיפה. לדעתו, יש להסלמה קשר לממשלה הצפויה לקום. "בן גביר הוא עמוד השדרה של הממשלה הצפויה הזאת, והוא גר בלב חברון. אתמול הוא צעד איתם לקבר (עתניאל בן קנז הנמצא בצד שבשליטה פלסטינית; א"ז)".

אבו שמסייה מעריך כי רבים מהמשתתפים בתקיפה הגיעו מחוץ לעיר, אך לדבריו מתנחלים מקומיים כיוונו אותם לעבר ביתו. "היו פה מתנחלים מוכרים, שאמרו להם – זה הבית של עימאד אבו שמסייה שצילם את אלאור אזריה. זה נמשך 40 דקות. הם צעקו 'מוות לערבים' ו'עם ישראל חי'. היו כאן ארבעה חיילים, שלא עשו כלום".

לא רחוק מביתו של אבו שמסייה נמצא ביתו של באסם אבו עיישה, בן 60, שנפצע ברגלו ממכות של חיילים. לדבריו, "הם הגיעו לכאן, נראה שחלקם אחרי ששתו, עשו בעיות, והצבא עזר להם בזמן שתקפו אותנו. השכונה סגורה כמו בית כלא, במחסומים. במקומות אחרים אנשים בורחים כשיש מתקפה, אבל כאן לא היה לנו לאן לברוח. המחסום היה סגור. התנפלו עלינו, ואנחנו כלואים בבית".

לדברי אבו עיישה, מכיוון שהתושבים ידעו מראש שיגיעו עשרות אלפי אנשים לאזור, "אף אחד מהילדים או המבוגרים לא יצא מהבית. נשארנו בבית כדי להגן עליהם". גם הוא מעיד שאף שהם רגילים להתקפות, שהצבא לפעמים מונע ולפעמים לא, הפעם המצב היה שונה.

"הופתענו שהצבא עזר להם לזרוק רימוני הלם וגז, ואנחנו בתוך הבית, לא עושים דבר. במשך הזמן היו הרבה פצועים במשפחה שלנו, לפחות עשרה מילדינו נפצעו מירי הצבא ומאלימות המתנחלים. אין כבוד לאנשים מבוגרים כמוני. ביקשתי שיעזרו לנו, אבל הם התקיפו. חיילים הרביצו לי בנשק מחוץ לבית שלי. אותם חיילים שאנחנו מדברים איתם ביומיום, הם אלה שהרביצו לנו", הוא מספר.

באסם אבו עיישה בביתו בתל רומיידה בחברון, 20 בנובמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

באסם אבו עיישה מראה את פציעתו, בביתו בתל רומיידה בחברון, 20 בנובמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

החלונות בביתו של אבו עיישה, כמו ביתר הבתים בשכונה, מוגנים בסורגים כפולים כדי למנוע פגיעה מאבנים. "אם לא היו סורגים, הכל היה נשבר", הוא אומר, ומציג חלקי בלוקים שנותרו בחצר ביתו. "הם לקחו אבנים מבית הקברות הסמוך וזרקו עלינו. חברים יהודים שראו בחדשות מה קרה התקשרו לומר שהם מתביישים".

בזמן השיחה מגיע בנו של אבו עיישה, שעוכב אתמול על ידי חיילים ולדבריו הוכה בבסיס צבאי. ניתן לראות סימני חבלות על פניו ידיו. בלילה הוא שוחרר, ללא חקירה.

תושב נוסף שהותקף בשבת הוא יוסף אל-עזה, בן 26. הוא היה בדרכו הביתה מהעבודה, סביב שלוש וחצי, כשקיבל חדשות שביתו – שנמצא סמוך למחסום ז'ילבר – הותקף ושאחותו נפצעה.

"הייתי הכי קרוב מכל בני המשפחה, אז רצתי לשם. אחותי נפצעה בפנים מאבן. הלכתי לקרוא לחיילים. הם באו, ואז הלכו". לאחר מכן, מתאר אל-עזה, החלה תקיפה נוספת. "יצאתי לחצר לראות מה קורה. היו שם כ-50 מתנחלים. הם נתנו לי בוקסים בצוואר, בכתפיים ובגב, קיללו אותי, את אמא שלי, אבא שלי, אחותי והנביא שלנו. אני לא רוצה לחזור על זה. הראש הסתובב לי. פחדתי שייכנסו לבית, ופה מסביב אין אף אחד אז לא יכולתי להזעיק עזרה", משחזר אל-עזה כשהוא עומד בחצר ביתו.

בחצר ביתו של אל-עזה נותרו אבנים ובקבוקי בירה על הקרקע. לאחר שהותקף, הוא רץ לכביש הראשי, בתיעוד שפורסם ברשתות ניתן לראות אותו צורח ומתחנן בפני החיילים לבוא לעזור למשפחתו. "ברחתי כדי להזעיק עזרה וכדי שמתנחלים לא ייכנסו לבית שלי", הוא משחזר. "הגעתי לכביש. ראיתי שחיילים מרביצים לשני חברים שלי. אחד היה על הקרקע, וחייל ישב עם הברך על הצוואר שלו. לא ידעתי מה לעשות. לא הצלחתי לנשום ונפלתי על הקרקע". משם פונה אל-עזה לטיפול רפואי במרפאה סמוכה, ושוחרר בלילה.

לדבריו, "היו שם חיילים, גם מפקדים, אבל אף אחד לא עזר לנו או הגן עלינו. אני אזרח פלסטיני. אין לי קול, אין לי נשק, אין לי ביטחון או חיילים שיגנו עלי. לא ראיתי בחיים דבר כזה. יש מאות חיילים, איפה הם היו אתמול? תקפו פה עשרות פעמים. גדלתי פה, אבל בחיים זה לא היה ככה. אם פלסטיני היה עושה דבר כזה, תוך דקה היה פה כל הצבא".

"המתנחלים הרגישו שהם יכולים לעשות מה שבא להם"

באופן חריג, בצבא אישרו בהודעה רשמית כי האירועים בשבת החלו לאחר שאזרחים ישראלים השליכו אבנים. בדוברות היישוב היהודי בחברון טענו כי אלה "תקריות מיותרות וחמורות שיש צורך לטפל בהן בכלים חוקיים", שהתרחשו "בשולי האירוע", ומתחו ביקורת על דובר צה"ל על כך שהתייחס "רק לתקרית ומדגיש אירוע שלילי ושולי והופך אותו לנושא הבלעדי בהודעתו. גישה עוינת ובלתי מקצועית זו דורשת טיפול ותיקון מידי".

חייל שנכח בשבת בחברון סיפר ל"שיחה מקומית" על הכנות הצבא לקראת השבת ועל האירועים: "כל השבוע היה מטורף, סיורים, שמירות ארבע-ארבע (שעות), מעצרים, הכל כדי להבטיח שסוף השבוע יעבור בשלום. בקושי ישנו", סיפר.

בשבת, החייל הוצב באחת הדרכים שבהן מתנחלים עוברים ליד בתים פלסטיניים. "אחר הצהריים, כמה מאות בני נוער, אבל גם כמה בני עשרים ומעלה, התחילו לזרוק אבנים על בתים. הם ניצלו את השטח כדי לזרוק מלמעלה אבנים על הבתים של הערבים. הצלחנו לאט לאט להשתלט על האירוע. זה לקח שעתיים, ביחד עם המשטרה. מדי פעם זרקו עוד אבנים, ולא הצלחנו לתפוס אותם. קראו לנו גרמנים, קיללו אותנו. היתה גם אלימות פיזית בקטנה כלפינו, דחיפות".

לדברי החייל, נאמר להם מראש שאירועים כאלה עשויים להתרחש, אך לא היתה הכנה מעבר לכך. "הזהירו אותנו לפני האירוע שזה עלול לקרות, אבל היינו בלחץ, עבודה של 24/7, לא היה תדריך בנושא. הם (המתנחלים; א"ז) הרגישו שהם יכולים לעשות מה שבא להם. אני בתור פרט היססתי לאזוק אותם, או לזרוק (רימון) הלם, שזה אמצעי לגיטימי. בתור מדיניות לא היתה יד קשה נגד הפורעים (היהודים; א"ז). לא ראיתי שעיכבו אף אחד. היו פה 30 אלף איש, אז מאות (שהשתתפו בתקיפות; א"ז) זה אחוז, אבל הם הצליחו לעשות בלגן משמעותי.

"אין פקודות ברורות. עם פלסטינים אני יודע איך להתמודד, עם ישראלים אני מהסס. (בשבת) לא היתה לי את האפשרות, הייתי עם ציוד כבד, והם זורקים ובורחים. אם היינו כוח יותר גדול אני מקווה שהייתי עוצר, אבל לא יודע להגיד".

בבית הדסה, הסמוך לרחוב השוהדא, אחד האורחים שהגיע מחוץ לעיר סיפר בראשון בבוקר כי לאורך כל סוף השבוע לא שמע דבר ולא ראה את התקיפות. "היתה שבת יפה שקטה, היו עשרות אלפים. לא ראיתי שום בעיה עם חיילים וערבים. במוצאי שבת שמעתי שהיו מכות. הקבר מחוץ ליישוב, זה ממש לא מעיד על מה שהיה בשבת. היו תפילות, אווירה נפלאה". תושב אחר סיפר כי אי אפשר לשלוט על "כל שיכור" ולמנוע ממנו להצטרף לצעדה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאחר היציאה מקבר עתניאל בין קנז, התפתחו עימותים אלימים בין ישראלים לפלסטינים. כוחות הביטחון פעלו להפרדת הצדדים. בעקבות האירועים האלימים, נעצרו כמה אזרחים ישראלים, ועניינם מטופל בידי משטרת ישראל.

"הטענות על אלימות מצד חיילים כלפי פלסטינים אינן מוכרות. ככל שיוגשו תלונות, הן תיבחנה כמקובל".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ישראל מפרקת במו ידיה את "מדיניות הבידול" שעליה עמלה עשורים

אין באמת מחלוקת מעשית בין גנץ וגלנט לנתניהו ובן גביר, וקיבלנו עדות לכך בתגובתם לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל במודע או שלא, הם מודים בכישלונה של מדיניות הניתוק בין עזה לגדה המערבית, ולכן נתפסים בעיני ראש הממשלה ובני בריתו כאיום קיומי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf