תוך בוקר אחד 250 בני אדם נותרו ללא קורת גג
המדינה הרסה השבוע את הכפר שבו חיה קהילת אבו ואדי, עוד בטרם מוצו השיחות למציאת חלופה לתושבים. "איפה יישנו הילדים הלילה?" הם שואלים

מרחב חיים שלם הפך לגל חורבות. קהילת אבו ואדי הסמוכה לרהט, לאחר שנהרסה כליל, 12 באוקטובר, 2026 (צילום: אורן זיו)
האימאם מוחמד אבו ואדי עמד אתמול (שני) סמוך למסגד ההרוס של קהילת אבו ואדי, ליד רהט. "ביקשתי, 'תשאירו את המסגד לפחות'. אמרו לי, 'אנחנו מתחילים במסגד'". בשעות הבוקר הגיעו מאות שוטרים, סגרו את השטח, ו-50 מבנים ששימשו כ-250 נפשות נהרסו. עד הצהריים לא נותר מהכפר דבר: עצים נכרתו, כלבים חולצו מתחת להריסות, ודודי שמש, צעצועים ומכשירי חשמל נקברו תחתיהן. מרחב חיים שלם הפך לגל חורבות.
לתפיסת התושבים, מדובר בקמפיין בחירות של איתמר בן גביר, שנעשה על חשבונם. "אני לא יודע למה עושים את זה לפני הבחירות", אמר האימאם. "אתה בא להרוס, לחסל אותי ואת הילדים והנשים? איך אישן הלילה? איפה יישנו הילדים? הכול נהרס. לא יכולים עכשיו להתפרנס, לחיות. אין לנו תשובה, שום פתרון".
אחד הצעירים שעמד מול ביתו ההרוס נראה כעוס יותר. "אנחנו חיים פה יחד, יהודים וערבים, לא מפריעים לאף אחד, אבל בן גביר רוצה להרוס הכול. אם הוא ייבחר שוב לא יישאר פה כלום. המקום כאן נראה כמו אחרי הפצצה בעזה, ואנחנו אזרחים של המדינה". צעיר אחר סיפר כי ביתו נהרס לפני כשנה, לאחר שהתחתן. הוא בנה אותו מחדש, וכעת הבית נהרס שוב.
>>"בלי מענה לבדואים, שום דבר במרחב לא ישגשג או יתפתח"
השר בן גביר התייחס להריסה שעות אחר כך בנאום בתל אביב: "מנסור עבאס אמר שבקדנציה הקודמת הרסו בשנה ארבעה בתים, בן גביר בא והרס 5,750 בתים. וזה חשוב, וזה מרתיע, וזה עובד". המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב מעריכה כי מאז 2023 ועד החודש נהרסו בנגב כ-19,300 מבנים ומתקנים, מהם 2,900 בתי מגורים.
לפי דוחות רשמיים של מִנהלת דרום לתיאום האכיפה במשרד לביטחון לאומי, בשנים 2023–2025 נהרסו בנגב 14,280 מבנים ומתקנים, מהם 2,155 בתי מגורים. בחודשים האחרונים טענו גורמים רשמיים בכמה הזדמנויות כי מספר ההריסות השנה יהיה דומה לזה שנרשם בשנה שעברה: כ-5,700.
לדברי המועצה לכפרים הלא מוכרים, הרס פחון עולה למשפחה כמאה אלף שקל, עבור ייצוג משפטי, הריסה והקמת מבנה חלופי. לפי חישוב המועצה, מאז תחילת 2023 לקחה המדינה מכיסם של אזרחים, שרובם בעשירון התחתון, סכום מצטבר של לפחות 280 מיליון שקל.
קהילת אבו ואדי היא רק אחת הקהילות שכפריהן נהרסו כליל. מאז הקמת הממשלה הנוכחית חלה עלייה חדה במספר ההריסות בנגב, שכללו כפרים ושכונות שלמות: אום אל-חיראן, ואדי אל-חליל, שתי שכונות באם מתנאן ושכונה בתל ערד. גם חלקים נרחבים מהכפר א-סר נהרסו.
פשוט אומרים לנו "לכו"
כמו במקרים רבים אחרים, ההריסה בוצעה לפני שמוצו המגעים עם הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב למציאת פתרון הולם. הרשות מציעה למשפחות הזכאיות לעבור לשכונה 10 ברהט, אך התושבים חוששים מהפשיעה ומהסכסוכים במקום ומבקשים לעבור לשכונת אל-כאות'ר הסמוכה. ברשות טוענים כי אין שם די מקום. נוסף על כך, הצדדים חלוקים על מספר הזכאים למגורים מקרב תושבי הכפר. בבקשה לעיכוב ביצוע ההריסה, שנדחתה בבית המשפט, טענה הקהילה כי יש 130 זכאים, ואילו לטענת הרשות מספרם 60. הפער נובע בין היתר מצמצום הקריטריונים לזכאות בשנים האחרונות. השר עמיחי שיקלי (הליכוד) טען לאחרונה בפודקאסט של ערוץ 14 כי מספר הזכאים צומצם בכ-50%.
על רקע המחלוקת על הזכאות, הישאם אבו ואדי, בן 30 מהכפר, דורש שהרשויות ידברו עם התושבים. "שמישהו ידבר איתנו, שייתנו לנו את הזכויות שמגיעות לנו. כאילו אין לנו שום זכות, לא למשפחה, לא למגרש, לא לכלום. פשוט אומרים לנו: 'לכו מכאן'.
במהלך פעולות ההריסה שבוצעו היום בכפר דחייה, כיסו הדחפורים בעפר וקברו תחתיו מחסה ששימש גורי כלבים. תושבים מהכפר הצליחו להציל את הגורים ברגע האחרון, לאחר שהצוותים עזבו את האזור!
מקור: נוואף אלנבארי, כאן חדשות בערבית@News_Makan pic.twitter.com/kmZKgc2wSy
— המועצה למען הכפרים הבדואים הלא מוכרים (@rcuvnegev) October 12, 2026
"ההריסות נובעות מזה שלא הלכנו לשום מקום", המשיך אבו ואדי. "אנחנו שומרים על המקום שלנו, כי לאן נלך? גברים, ילדים, נשים, אנחנו לא הולכים לשום מקום. אנחנו צמודים למקום שלנו, בסוכות שלנו, באוהלים שלנו, במקום שבו אנחנו נמצאים. אנחנו נשארים כאן".
לדבריו, המניע להריסה הוא גזענות. "יחידת בן גביר הזו, היא נגד כל האזרחים שנמצאים כאן. הם נגד כל הערבים, לא רק נגד הבדואים. נגד הבדואים שנמצאים כאן מאז ומעולם. הילדים, הנפש שלהם הרוסה. המצב שלהם הולך ומידרדר. ילדים ראו איך הורסים את הבתים שלהם. הנשים ראו את הבתים שלהן קורסים מול העיניים, בלי יכולת לעשות דבר".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית

















