נחשלות תלמידי ישראל בחשיבה מדעית תשפיע על הבחירות
ישראל מתקרבת למדינות הנחשלות בעולם במבחני איכות החשיבה המדעית של תלמידיה. הנסיגה בכישורים האלה דרמטית יחסית למדינות אחרות. ממצא זה לא רק מנבא את איכות מדעני העתיד, אלא גם את יכולת האזרחים לקבל החלטות דמוקרטיות מושכלות
בעלי חשיבה שאינה מדעית הם גם מי שמתקשים להבין את הנקרא, ולכן חשופים יותר להשפעת דמגוגיה ומידע כוזב. איתמר בן גביר מדבר בפני תלמידים באירוע בחירות דמה בבית הספר בליך, ספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
אם נדמה לכם שרבים בישראל מגבשים עמדה לפי תחושת בטן יותר מאשר בעזרת שכל ישר, או שהם נאמנים יותר לאמונות ולדעות ופחות לממצאים ולעובדות – אתם לא טועים. מחקר פיזה האחרון, שבחן את הדרך שבה תלמידות ותלמידים מבינים מדע, מאשר זאת.
מתברר כי בכל הקשור לאיכות החשיבה המדעית, ישראל נמצאת הרחק מתחת לממוצע המדינות, בקרבה רבה למדינות הנחשלות בעולם. זאת לאחר שבעשור האחרון חלה נסיגה באיכות החשיבה המדעית בישראל, בהיקף שיא ביחס למדינות אחרות.
וזאת לא רק השאלה מי יהיו מדעני העתיד. בעלי חשיבה שאינה מדעית הם גם מי שמתקשים להבין את הנקרא, ולכן חשופים יותר להשפעת דמגוגיה ומידע כוזב. הדמוקרטיה בסכנה, לא רק מוסדות המחקר.
בקרת ראיות ומסקנות לוגיות
במחקר פיזה שהתפרסם לפני כחודש, התבקשו הנבחנים (תלמידות ותלמידים בכיתות ט'-י') לסמן את מידת הסכמתם לסדרת היגדים הנוגעים לתפיסתם את המדע. למשל: "תשובות טובות מבוססות על ראיות ממגוון רחב של ניסויים"; "יש לאמת מידע המגיע ממקור אחד באמצעות מגוון מקורות אמינים אחרים לפני שמקבלים אותו כאמת"; "תגליות חדשות עשויות לשנות את מה שמדענים תופסים כאמת"; "עלינו להסתמך יותר על מחקרים מדעיים ופחות על אינטואיציה".
בהיגדים מסתתרים שני עקרונות מרכזיים של המדע: חיפוש אחר מקורות מידע רבים ומהימנים, והסתמכות על ראיות בהסקת מסקנות ובגיבוש עמדות. שני יסודות אלה נקבעו כבר ב-1624, כאשר פרנסיס בייקון הגדיר לראשונה את דרך החשיבה המדעית. הוא כתב: "יש רק שיטה אחת למסירה [של הידע] והיא בפשטות זאת: עלינו להוביל את בני האדם אל הפרטים עצמם, ואל הארגון והסדר שלהם; ואילו על בני האדם להכריח את עצמם, לזמן מה, להניח בצד את תפיסותיהם ולהתחיל להכיר את העובדות".
על סמך תשובות התלמידים להיגדים, הגדירו חוקרי פיזה ארבעה סגנונות חשיבה, שהראשון בהם הוא פרופיל החשיבה המדעית. תלמידים בעלי פרופיל זה מבינים שיש להסתמך על תצפיות וראיות רבות, מקפידים לבדוק את אמינות המקורות, מצליבים מידע ממקורות שונים, ומסיקים מסקנות על סמך הראיות.
פחות ממחצית מהתלמידות והתלמידים (46%) ב-91 המדינות שהשתתפו במחקר פיזה הם בעלי פרופיל חשיבה מדעית (ראו בתרשים את העמודות הירוקות). בישראל, רק 36% מהתלמידים נמצאים בקבוצה זאת, נתון שממקם אותנו עמוק מתחת לממוצע המדינות, במקום ה-51. את הדירוג מובילים המחוזות המזרחיים בסין (B-S-J-Z), שם 75% מהתלמידים חושבים באופן מדעי, וסוגרת הדירוג היא אוזבקיסטן, שבה רק 10% מהתלמידים נכללים בקבוצה זאת.
שלושת סגנונות החשיבה האחרים אינם מדעיים (ראו בתרשים את העמודות החומות). קבוצה אחת כוללת בעלי פרופיל חשיבה אינטואיטיבית. הם מכירים בחשיבותם של ממצאים וראיות, אולם מצהירים שהם מסיקים מסקנות על פי תחושות בטן ולא על פי ממצאי המחקרים. כלומר, הם מכירים בחשיבות המדע, אולם מגלים חוסר אחריות וחוסר עקביות בשלב גיבוש עמדותיהם.
קבוצה שנייה כוללת בעלי פרופיל חשיבה פסבדו-מדעית, כלומר חשיבה המבוססת על מדע מדומה או מזויף. תלמידים אלה אינם מכירים בחשיבות של איסוף ממצאים וראיות, אולם מניחים שמסקנותיהם מבוססות. מדובר בתלמידים לא ביקורתיים, שאינם בודקים את אמינות מקורות המידע המוצג להם כידע מדעי. קבוצה זאת פגיעה במיוחד למניפולציות של מידע כוזב וטיעונים דמגוגיים.
ולבסוף, הקבוצה החלשה ביותר כוללת בעלי חשיבה דוגמטית או פונדמנטליסטית. הם אינם מכירים בחשיבות הראיות ואינם מסיקים מסקנות באופן ביקורתי ולוגי. הם נצמדים לאמונות שנקבעו בהכרתם מתוך צייתנות, ללא צורך לספק להן הוכחה. ממילא הוכחה מדעית אינה מזיזה אותם מאמונתם.
ישראל בתחתית דירוג המדינות
מצבה של ישראל מעורר דאגה, ולא רק בגלל האחוז הנמוך של תלמידות ותלמידים בעלי פרופיל חשיבה מדעית (36%). במדד זה ישראל קרובה יותר למדינות נחשלות כגון אוזבקיסטן, אינדונזיה וטג'יקיסטן, מאשר למדינות המובילות, בהן סין, קוריאה, ולמרבה ההפתעה, איטליה ואירלנד.
כפי שניכר בתרשים, בעוד רוב הלומדים בעשר מערכות החינוך המובילות הם בעלי חשיבה מדעית (59.7%), הרי שבישראל הקבוצה הגדולה ביותר היא תלמידים בעלי חשיבה אינטואיטיבית (41%). הם יודעים משהו על מדע, אבל הסקת המסקנות שלהם ילדותית ולא אחראית.
שיעור התלמידים בשתי קבוצות החשיבה הנמוכות בישראל (22.9%), אלה החשופים לדמגוגיה מניפולטיבית, זהה כמעט לשיעורם בעשר המדינות הנחשלות ביותר (23.6%) – וגבוה ביותר מפי שניים משיעורם במדינות המצטיינות בחשיבה מדעית.
הנסיגה בישראל באיכות החשיבה המדעית היא מהגבוהות בעולם. תלמידים חוגגים את סיום שנת הלימודים באשדוד, יוני 2024 (למצולמים אין בהכרח קשר ישיר לכתוב. צילום: לירון מולודבן / פלאש90)
עוד חשוב להזכיר שאיכות החשיבה המדעית של תלמידי ישראל בנסיגה. למשל, במחקר פיזה מ-2015 הסכימו 86% מהתלמידים עם ההיגד "תשובה טובה מבוססת על ראיות ממגוון רחב של ניסויים", ואילו ב-2025 הסכימו עם ההיגד 74% מהתלמידים.
הנסיגה בישראל באיכות החשיבה המדעית (בהיקף של 12%) היא מהגבוהות בעולם. רק בשש מדינות נרשמה נסיגה מעט יותר גדולה: קפריסין, לבנון, גיאורגיה, קוסובו, בולגריה והרפובליקה הדומיניקנית. בשונה מהדימוי העצמי של הישראלים, שלפיו אנחנו כביכול בחזית המחקר והטכנולוגיה, זאת קבוצת המדינות שאליה משתייכת ישראל במציאות.
איום ממשי על הדמוקרטיה
שלא במפתיע, מתקיים קשר חזק בין סגנון החשיבה של התלמיד ובין הישגיו במבחן פיזה במדעים. בעלי פרופיל חשיבה מדעית קיבלו בממוצע ציון 515 (בסולם שבו 500 הוא הממוצע העולמי). לעומתם, בעלי פרופיל חשיבה פונדמנטליסטית קיבלו ציון 411, ובעלי סגנון פסבדו-מדעי קיבלו ציון 406 בלבד. הפרש של מעל מאה נקודות בסולם הציונים של פיזה שווה ערך להתקדמות במהלך חמש שנות לימוד. כלומר, בעוד בעלי פרופיל חשיבה מדעית לומדים בכיתות י', חבריהם לכיתה בעלי פרופיל חשיבה פסבדו-מדעית נמצאים (לערך) ברמה של תלמידי כיתות ה'.
אבל הבעיה הגדולה היא שהפערים בין בעלי סגנונות החשיבה השונים ניכרים גם בציונים במבחן הבנת הנקרא (ראו תרשים). כלומר, הבעיה הנחשפת כאן אינה נוגעת רק למספר בוגרי מערכת החינוך שיוכלו להשתלב בעתיד בתחומי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה, אלא למספר אזרחי העתיד שיהיו מסוגלים לבקר ולהבין את המידע שאליו הם נחשפים בתקשורת וברשתות החברתיות.
בעלי פרופיל החשיבה המדעית קיבלו ציונים גבוהים בהבנת הנקרא. ציון 513 ממקם אותם ברבעון ההישגים העליון מקרב כלל התלמידים. לעומת זאת, בעלי פרופיל חשיבה פסבדו-מדעית ופרופיל חשיבה פונדמנטליסטית קיבלו ציונים סביב 400 נקודות. גם כאן נמצא פער של מעל מאה נקודות, שכאמור שקול לחמש שנות לימוד.
מי שקיבלו ציון 400 נכשלו למעשה במבחן הבנת הנקרא. הם מסוגלים להשיב על שאלות הנוגעות לטקסטים קצרים בלבד, כאשר התשובה מופיעה באופן מפורש בטקסט. אבל הם לא מסוגלים לערוך השוואות ולמזג מידע מטקסטים, לזהות רמזים (מידע "בין השורות") או לבקר את אמינות הטקסט.
עד כאן העובדות, כפי שהתבררו במבחן פיזה האחרון. אני מצטרף למיטל ברון, שקבעה (במאמר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה) כי הכישורים הנבדקים במבחן פיזה "הם גם הכישורים הנדרשים לחיים דמוקרטיים". לימודי מדע וחשיבה מדעית אינם לוקסוס של מעטים שרוצים לעבוד בעתיד בחזית המחקר המדעי. מדובר במסד כישורי החשיבה הנדרש לכל אזרחית ואזרח הרוצים לחיות במדינה המספקת רווחה וחירות לתושביה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
