newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שנה להסכם עם איראן: נמנעה מלחמה מיותרת

מהקונגרס האמריקאי ועד מתנגדי המשטר בטהראן – בכל פינה בעולם ניתן למצוא כאלה הממהרים להספיד את ההסכם. אבל עמידתה של איראן בכל התחייבויותיה, והפריחה בתיירות הנכנסת למדינה יוצרים גם תחושה של שינוי. עכשיו העיניים נשואות לבחירות בארה"ב

מאת:

כותב אורח: ליאור שטרנפלד

שנה חלפה מאז חתמו איראן והמעצמות על הסכם הגרעין. מה קרה מאז? כפי שאנחנו יודעים בוודאות האפוקליפסה לא הגיעה. ואפילו נתניהו, שהזהיר כי ההסכם הנו טעות היסטורית, כבר הספיק לשכוח שאיראן היוותה איום בעיניו. רשימה קצרה זו תבחן את הישגי וכישלונות הסכם הגרעין משתי זוויות עיקריות: הזוית האיראנית והזוית המערבית.

אתחיל באיראן, שם הסכם הגרעין, שלשמו נבחר הנשיא חסן רוחאני, אכן הוביל לעלייה בתמיכה בנשיא המכהן והישגים למחנה הפרגמטי שהוא מוביל. בחודשים פברואר ומרץ השנה נערכו בחירות למג׳לס (הפרלמנט האיראני) וכפי שניתח עמיתי רז צימט ב"פורום לחשיבה אזורית" (כאן וכאן), מחנהו של הנשיא זכה לפופולריות ולמספר בלתי מבוטל של מושבים.

אך יחד עם זאת המחנה השמרני נערך כבר לבחירות לנשיאות שיערכו בשנה הבאה, ושמות של מועמדים חדשים עולים לצד מועמדים מוכרים יותר, בהם הנשיא לשעבר מחמוד אחמדי-נז׳אד המבקש לחזור על רקע כישלון הסכם הגרעין והמדיניות אותה הוביל רוחאני מאז נבחר.

אך האם נכשל הסכם הגרעין? ניתן למצוא בכל פינה בעולם כאלה הממהרים להספידו. מתנגדי הממשל המכהן באיראן מצביעים על אי-הסרת הסנקציות והמשבר הכלכלי שטרם חלף כהוכחה ניצחת לתחמנות המערב ונפילתה בפח של איראן, בהובלת רוחאני. הרפובליקנים מתנגדי הנשיא אובמה מצביעים על הנכונות להסיר סנקציות ככניעה בפני איראן ותחילת נפילת המערב. כרגיל במקרים כאלה, האמת היא באמצע.

> כך הופכת המדינה פעילים נגד הכיבוש למתנגדי משטר

מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015 (צילום: משרד החוץ האוסטרי)

מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, בריטניה, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015 (צילום: משרד החוץ האוסטרי)

נכון שהסנקציות לא הביאו עדיין לשיפור המיוחל בכלכלה האיראנית. אך יחד עם זאת, שיפור אכן חל ואת זה החלו להרגיש באיראן – גם אם עדיין לא בצורה גורפת. ההסכם הביא לפריחה כמעט חסרת תקדים בתיירות הנכנסת לאיראן, יש תנופת בנייה של בתי מלון בכל מוקדי התיירות, וכדי להתמודד עם העומסים במספר התיירים שדות התעופה המשניים באיראן עוברים כעת הרחבות טרמינלים.

יתר על כן, איראן הודיעה כי תיירים מרוב המדינות יוכלו כעת לקבל ויזות לשהייה של עד שלושה חודשים במעמד הכניסה לאיראן בלא צורך בהגשת בקשה בשגרירות או בקונסוליה כבעבר (למרבה הצער התוכנית עוד לא תקפה למחזיקי דרכונים אמריקאים. וישראלים). חברת התעופה האיראנית ״איראן-אייר״ הרחיבה את היקף הפעילות שלה, ומוציאה טיסות ישירות להרבה יותר יעדים באירופה, ואף הגישה בקשה לחידוש הטיסות הישירות בין ארה"ב לאיראן. לשם כך חתמה על שני חוזי ענק עם חברת איירבאס האירופאית (חוזה לקניית 118 מטוסים בעבור 27 מיליארד דולר) ועם חברת בואינג האמריקאית (חוזה לקניית 80 מטוסים תמורת 17.6 מליארד דולר).

פה בדיוק חש הקונגרס האמריקאי, הנשלט על-ידי הרפובליקנים, כי הוא יכול לתקוע מקל בגלגלי ההסכם. בשורה של צעדים אד-הוק חסם הקונגרס את ביצוע העסקה של בואינג וזאת בנוסף לצעדים שאמורים היו למנוע מהנשיא אובמה להסיר את כל הסנקציות שעל הסרתן התחייבה ארה"ב בהסכם.

בעוד שותפותיה של ארה"ב ל-5+1 כבר פעלו להפשרת היחסים, הדינמיקה הבעייתית בין הבית הלבן לקונגרס הלעומתי גרם לחברות ובנקים אירופאים להימנע ממהלכים של הסרת הסנקציות, מפחד שמא הממשל האמריקאי "יעניש אותם". כך בנקים אירופאים מסרבים לעסקאות סליקה ומט"ח עם הבנקים האיראנים, חברות אירופאיות (אפילו איירבוס) פוחדות לסחור עם האיראנים שמא ייקנסו על ידי הממשל האמריקאי, וחוסר הבהירות הזה מונע יישום מלא של ההבנות על הסרות הסנקציות.

במידה רבה נדמה כי המערכת כולה מחכה לתוצאות הבחירות לנשיאות ולבתי המחוקקים בארה"ב בנובמבר. במידה ותהיה נשיאה דמוקרטית עם קונגרס שאינו נשלט על ידי הרפובליקנים, יתכן ויושלם מהלך הסרת הסנקציות.

האם איראן עמדה בהתחייבויותיה מהסכם הגרעין? התשובה החד-משמעית היא כן. דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שפורסם במאי 2016 מראה שאיראן עמדה בכל התחייבויותיה ונתנה גישה חופשית לפקחים. הטענות נגד ניסויים שאיראן ערכה בטילים, כאילו שאלה מהווים הפרה של התחייבויותיה מההסכם, מראות כמה מעט המבקרים מבינים בהסכם. איראן הודיעה מראש על כוונתה לערוך את הניסויים ואף נבדק כי הטילים לא יכולים לשאת ראש נפץ גרעיני.

פירות ההסכם יכולים להעניק עוד יציבות להרבה זירות במזרח התיכון. איראן כבר כיום שותפה פעילה (שלא לומר פעילה עיקרית) במלחמה נגד דאע"ש, בייצוב אפגאניסטן, סוריה ועיראק. רווחה שתבוא לאיראנים כתוצאה מההסכם והסרת הסנקציות יכולה ללכת דרך ארוכה.

במסגרת התכנון ליום שאחרי (נובמבר) מקווים גם בטהראן וגם בוושינגטון כי תהליך הפיוס יכלול פתיחת נציגויות דיפלומטיות. רק השבוע התפרסמו מספר גילויי דעת המצדדים בפתיחת משרד אינטרסים אמריקאי בטהראן ואולי גם מבנה השגרירות האיראנית בוושינגטון יחזור לשקוק חיים.

באיראן יש שינוי. לצד האכזבה עוד מתקיימת התקווה. נקווה שבסקירה לרגל שנתיים להסכם נוכל לציין הישגים משמעותיים אף יותר. בינתיים אפשר לחגוג את זה שנמנעה מלחמה מיותרת.

פרופ׳ ליאור שטרנפלד מלמד היסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת פן-סטייט בארה״ב. תחום מחקרו הוא היסטוריה של איראן המודרנית.

> הפרסומת שחשפה את נקודות התורפה של יהודים וערבים כאחד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"צעד ראשון לקראת השתלטות הדרגתית על פלסטין כולה". משה שרת, אבא אבן ודוד הכהן מניפים את דגל ישראל במתחם האום בניו יורק לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, 29.11.1947. (צילום לע"מ)

על מיתוס הסירוב הערבי לתוכנית החלוקה ומניפולציות אחרות

בכל פעם שהשיח סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה לכותרות, מתחדש גם הדיון בתוכנית החלוקה. החוקר המצרי עבד אל־פתאח מאדי מפריך כמה מהמיתוסים הרווחים ומזכיר: העמדה הציונית היתה הרבה פחות תמימה משנוטים להציג  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf