שנה אחרי ההשתלטות על "גלקסי לידר", החות'ים לא הולכים לשום מקום
לנוכח הפגיעה הקשה בחמאס וחזבאללה, הקבוצה התימנית הופכת לבעלת הברית הלא מדינתית העיקרית של איראן, והיא ערוכה להמשיך בשיבוש הסחר בים האדום ובתקיפות נגד ישראל
הנוכחות הבינלאומית לא מרתיעה את החות'ים. ספינת חיל הים האמריקאי קרני מיירטת טילים וכטב"מים ח'ותים בים האדום, ב-19 באוקטובר 2023 (צילום: חיל הים האמריקאי)
השבוע היה יום השנה לחטיפת הספינה "גלקסי לידר" על ידי החות'ים. ב-19 בנובמבר 2023, לוחמים של הקבוצה התימנית ירדו ממסוק על הספינה המסחרית – שנמצאת בבעלות ישראלית, תופעלה על ידי חברה יפנית, והיתה בדרכה להודו – והשתלטו עליה במהירות. הם הרימו דגלי פלסטין ותימן, וליוו את הספינה בחזרה לעיר הנמל אל-חודיידה, שנמצאת בשליטה חות'ית. 25 אנשי הצוות של הספינה – 17 פיליפינים, שלושה אוקראינים, שני מקסיקאים, שני בולגרים (אחד מהם הקפטן) ורומני אחד – נלקחו כבני ערובה.
צילומים קולנועיים של הפעולה זכו לתפוצה רחבה בפלטפורמות של רשתות חברתיות, ושימשו כטריילר למה שהמשיכה לספק הקבוצה, המכונה גם "אנצאר אללה": לוחמה גם בחו"ל וגם בבית, בתגובה למלחמת הג'נוסייד של ישראל בעזה, והתבססות נוספת כאיום אזורי.
בקיץ האחרון ראינו עלייה דרמטית בהתקפות הימיות של החות'ים על ספינות מסחריות, למרות הנוכחות של כוח המשימה ההגנתי EUNAVFOR Aspides האירופי וקואליציית "שומר השגשוג" (Prosperity Guardian) הבינלאומית בהובלת ארה"ב. הסלמה זו נתמכה בנתיבי הברחה חדשים דרך קרן אפריקה, שדרכם מקבלים החות'ים אספקה סדירה של כלי נשק שהכוחות המערביים לא מצליחים ליירט.
לפי כוחות הביטחון התימנים, הנתיבים האלה מחברים את עיר הנמל בנדר עבאס באיראן לחוף המערבי של תימן, דרך נמלים בסודאן, רפובליקת ג'יבוטי ואריתריאה. בין יולי לספטמבר, מרכז צנעא ללימודים אסטרטגיים, שבו מועסק כותב שורות אלה, תיעד 19 אירועים של חשד להברחות לאורך חופי אל-חודיידה.
לצד ההתקפות הימיות האלה, שפגעו קשות בסחר בים האדום, החות'ים ביצעו התקפות כטב"מים וטילים ישירות נגד ישראל – כביכול כדי לאלץ הפסקת אש בעזה. ב-19 ביולי, כטב"ם חות'י שהכיל חומרי נפץ פגע בבניין דירות בתל אביב, גרם למותו של אדם אחד ולפציעתם של לפחות שמונה אחרים. ישראל הגיבה בהתקפות מהאוויר על הנמל באל-חודיידה ותחנת הכוח ראס אל-ח'טיב, שבהן נהרגו שישה ונפצעו יותר מ-80 תימנים.
בספטמבר, החות'ים הציגו את הטיל "פלסטין 2" – הכלי החדש שלהם בקמפיין הצבאי נגד ישראל. ספק אם הטיל הוא באמת היפר-סוני כפי שנטען, אבל הוא הצליח לעבור 2,000 ק"מ בקצת יותר מ-11 דקות, להתחמק ממערכת ההגנה כיפת ברזל, ולנחות בשטח פתוח ליד נמל התעופה בן גוריון.
שנה אחרי ההשתלטות על "גלקסי לידר", הספינה עדיין נמצאת בבעלות החות'ים, ומהווה סמל להתרסה של הקבוצה. הספינה החטופה שימשה לאחרונה כמקום המרכזי של חגיגות מוולד א-נבי, והוארה בירוק בזמן שהחות'ים ציינו את יום הולדתו של הנביא מוחמד במצעדים, טקסים דתיים והתכנסויות ברחבי השטח שבו הם מחזיקים.
למרות מאמצים מצד הפיליפינים לשחרר את בני הערובה, הצוות עדיין שבוי. כלי השיט, שהפך גם לאתר תיירותי וגם לאנדרטה שמסמלת את החוסן החות'י, משמש כתזכורת ליעילות המוגבלת של הניסיון הבינלאומי להילחם בקבוצה התימנית, ולהשפעה המתמשכת של רשת "ההגנה הקדמית" של איראן באזור – המכונה "ציר ההתנגדות".
לא יהפכו לחזבאללה נוסף
ההתנקשות של ישראל במנהיג חזבאללה חסן נסראללה והכניסה הקרקעית ללבנון עוררו שאלות בנוגע לעתיד ציר ההתנגדות של איראן. לנוכח הפגיעה בחמאס וחזבאללה, היו מי שטענו כי החות'ים ייקחו על עצמם את תפקיד בעלת הברית הלא מדינתית העיקרית של איראן באזור.
הגיאוגרפיה מונעת מהחות'ים להפוך לחזבאללה נוסף: צנעא רחוקה יותר מ-2,000 ק"מ מתל אביב, מה שמגביל את האיום שהחות'ים יכולים להוות על ישראל. בנוסף, החות'ים אינם הנציגים הישירים של איראן, אף שהאינטרסים שלהם באזור הצטלבו בצורה משמעותית בשנה האחרונה. בשל כך, תפקידם של החות'ים כחלק מציר ההתנגדות יהיה שונה מאוד מזה שמילא חזבאללה, אך לא פחות חשוב עבור איראן. חשיבותו נובעת גם מיכולתם המוגבלת של השחקנים הבינלאומיים לרסן ביעילות את פעילות הקבוצה.
איום מוגבל. כבאים ואזרחים באתר פגיעה של טיל חות'י שנורה מתימן, במושב כפר דניאל, ב-15 בספטמבר 2024 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)
במהלך הקיץ, החות'ים חטפו צוות של האו"ם ושל ארגונים לא ממשלתיים בתימן, ביצעו התקפות קטלניות על ערים ישראליות, ותקפו כלי שיט מסחריים בים האדום – הם הטביעו ספינה אחת, גרמו נזק לשתיים, והותירו ספינה רביעית בוערת בים במשך כמעט 50 יום. אך התגובה הבינלאומית לא הצליחה לפגוע יותר מדי ביכולות הצבאיות של אנצאר אללה, והקבוצה מוסתרת ומוגנת היטב בשטח ההררי של הרמות בצפון תימן. תקיפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות רק הוכיחו לחות'ים את מה שהם כבר יודעים, שלא קיים הרצון והידע שיכול לאיים באופן רציני על כוחם.
מאיסה שוג'ע א-דין, חוקרת בכירה במרכז צנעא ומומחית לתנועה החות'ית, טוענת שהיכולת הצבאית של הארגון עשויה לגרום לאיראן להגדיל את התפקיד שלהם בציר: במקום שיוגבלו להתקפות כטב"מים אקראיות נגד ישראל ולפגיעה בסחר הימי, הם ישודרגו לשותפים בקידום מבצעים לוגיסטיים של איראן.
בסומליה, החות'ים עובדים ביחד עם א-שבאב, קבוצה צבאית שמשוייכת לאל-קאעידה, כדי לפתח את יכולות הקבוצה – חלק ממאמץ חות'י רחב יותר לפתוח חזיתות חדשות בצד האפריקאי של הים האדום. בתוך תימן, החות'ים סייעו להתעוררות מחדש של אל-קאעידה בחצי האי ערב (AQAP), כדי לגייס אותם למאבק נגד אויבים משותפים. במסגרת הסיוע, סיפקו להם הכשרה, מודיעין וכלי נשק, כולל כטב"מים וטילים.
בעיראק, החות'ים תיאמו מבצעים צבאיים ישירות עם מיליציות שמגובות על ידי איראן, שהמשיכו בהתקפות שלהם נגד ישראל. צעד זה מרמז כי איראן "מארגנת מחדש את ההשפעה שלה באזור כדי לשפר את הגמישות והיעילות שלה", לפי עדנאן אל-ג'בראני, עיתונאי תימני המתמחה בעניינים צבאיים ובקבוצות חמושות.
בחודשים האחרונים נראה שהחות'ים צמצמו את מספר ההתקפות – רמז נוסף לשינוי תפקידה של הקבוצה בציר ההתנגדות. בספטמבר ואוקטובר, ACLED (ארגון עצמאי בינלאומי שאוסף נתונים על סכסוכים ומשברים אלימים) תיעד שמונה וחמש התקפות, בהתאמה. זה המספר הנמוך ביותר שתועד מאז שהחלו ההתקפות ב-19 באוקטובר אשתקד, וצניחה משמעותית מ-45 ההתקפות שתועדו ביוני, החודש הפעיל ביותר של הקבוצה.
במקום להשקיע משאבים צבאיים רבים בים האדום, החות'ים שומרים כעת את הכטב"מים והטילים שלהם למקרה של תקיפה אמריקאית וישראלית רחבה באיראן. לאחר ששימשו תחילה כקו ההגנה של חזבאללה, החות'ים ערוכים כיום להגן על איראן ישירות.
האם ניתן לעצור את החות'ים?
נתיבי הברחת נשק חדשים ויכולות תקיפה מורחבות; בריתות מתפתחות בשני צידי הים האדום; איכון מטרות מרוסיה וטכנולוגיות מעקב מאיראן; ותיאום אסטרטגי עם חברי ציר ההתנגדות. כל ההתפתחויות האלה מצביעות על כך שהחות'ים ימשיכו להיות איום באזור הים האדום בעתיד הנראה לעין, כשהם ערוכים לשבש את הסחר ולזרוע הרס כל אימת שזה יתאים למטרות האסטרטגיות של הקבוצה.
העמדה הלוחמנית של החות'ים משפיעה בצורה קטסטרופלית על אזרחי תימן. בתגובה להתקפות של החות'ים על תל אביב, הצבא הישראלי פגע בנמל אל-חודיידה, שדרכו נכנסים מהסיוע ההומניטרי הנחוץ כל כך לתימן. תחנת הכוח ראס אל-ח'טיב, שגם היא נפגעה מהתקפות ישראליות, משמשת מקור החשמל העיקרי למשקי בית ותשתיות ציבוריות באזור, כולל בתי ספר ובתי חולים.
החות'ים גם ידועים בכך שהם מגייסים באופן שיטתי ילדים לכוחות המזוינים שלהם – תופעה ש"התגברה באופן ניכר" מאז התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, לפי ארגון Human Rights Watch. בינתיים, כוחות חות'ים ממשיכים במצור על תעז, העיר השלישית בגודלה בתימן, ומונעים מהתושבים גישה למים, בזמן שהם נלחמים בישראל כדי לגרום להסרת המצור על עזה.
אבל בתוך תימן, לאף קבוצה אחרת אין את היכולת הצבאית והארגונית לאיים על החות'ים, במיוחד אחרי החרפת הממשל הדכאני שלהם. בסוף מאי, לצד התקפות מתגברות נגד ישראל ובים האדום, החות'ים פתחו במתקפה אכזרית על החברה האזרחית, ועצרו באופן שרירותי אנשי צוות של האו"ם ושל ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים ומקומיים, בטענות שווא של ריגול. הקבוצה ביצעה חטיפות נוספות באוגוסט, כאשר פשטה על משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם בצנעא, ובאוקטובר עם מעצרו של מנהל אדמיניסטרטיבי בשגרירות האמריקאית.
בתוך תימן, לאף קבוצה אחרת אין את היכולת הצבאית והארגונית לאיים על החות'ים. הרס אחרי תקיפה של כוחות הקואליציה בהובלת סעודיה באזור תעז שבתימן, ב-9 באפריל 2018 (צילום: Felton Davis, CC BY 2.0)
אף שהחות'ים הם לוחמים מנוסים, עם כלי נשק מתקדמים יחסית ותמיכה פיננסית איראנית, הם ממשיכים להשיג שליטה בתוך תימן גם בגלל הפילוג והאי כשירות של אויביהם – הקואליציה הפרו-ממשלתית והתומכים הבינלאומיים שלה, סעודיה וארה"ב.
סעודיה המטירה פצצות על המדינה במשך כמעט שמונה שנים, במלחמה שהחות'ים יצאו ממנה, בסופו של דבר, כמנצחים. השנה, הממשל בתימן ישב בחשש על הספסל, בתקווה להימנע מחידוש הלחימה – זאת בעקבות הזהרות שהשמיע עבד אל-מלכ אל-חות'י, מנהיג הקבוצה, באוגוסט.
משלחות דיפלומטיות שהוביל האו"ם איפשרו מצידן לחות'ים לנצל את שיחות השלום ואת הסכמי הפסקת האש כהזדמנות להתארגן מחדש צבאית. כמה מומחים קידמו שיחות אסטרטגיות עם הקבוצה, עם קווים אדומים, כדי להבטיח את הגישה של תימן לסיוע הומניטרי. אחרים הדגישו את הצורך לשקם את היכולות הצבאיות ולשפר את התיאום בין כוחות הקואליציה האנטי-חות'ית המפולגים.
עם זאת, לא נראה שהקהילה הבינלאומית תאמץ אחת מגישות אלה בעתיד הקרוב, אם לשפוט על פי המשך קיומה העיקש של האסטרטגיה הנוכחית, הכוללת תקיפות אוויריות קטועות ודיפלומטיה נאיבית, שמתבצעת לרוב בתיאום לקוי. המלחמה של ישראל פגעה בהצלחה בחמאס ובחזבאללה, אבל היא לא הצליחה לחסל את האיום הביטחוני האזורי. בעתיד הנראה לעין, איראן צפויה להגדיל את השקעתה בחות'ים, כדי לוודא את המשך קיומו של הציר – כעת מהצד השני של הים האדום.
מגנוס קריסטנסן פיץ הוא חוקר ומנהל תוכנית במרכז צנעא ללימודים אסטרטגיים, מכון מחקר תימני. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
