newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיחה מקומית בסולידריות עם ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים

משמעות ההכרזה על ששה ארגוני זכויות פלסטיניים כ"ארגוני טרור" היא מתקפה ישירה על כל מגיני זכויות האדם הפלסטינים. אנחנו בשיחה מקומית דוחים את ההחלטה הזו ומתכוונים להמשיך לעבוד עם הארגונים האלה באופן מלא

מאת:
מאפשרים לדעת מה קורה תחת הכיבוש הישראלי. משקיף בינלאומי במחאה ברחוב שוהדא בחברון (צילום: אורן זיו)

מאפשרים לדעת מה קורה תחת הכיבוש הישראלי. משקיף במחאה ברחוב שוהדא בחברון (צילום: אורן זיו)

שיחה מקומית עומדת בסולידריות עם שש העמותות הפלסטיניות שממשלת ישראל הכריזה עליהן לאחרונה כ"ארגוני טרור".

הארגונים שעל הכוונת – אלחק, א-דמיר, מרכז ביסאן, הגנה בינלאומית על ילדים-פלסטין, איגוד הוועדות החקלאיות ואיגוד ועדות הנשים הפלסטיניות – הם מנהיגי חברה אזרחית המחויבים עמוקות להגנה על זכויות האדם של קהילותיהם, הסובלות מנחת זרועה של מדיניות האפרטהייד הישראלית – ילדים, נשים, אסירים, חקלאים וקבוצות פלסטיניות פגיעות אחרות.

החלטתה של ישראל להגדיר באופן רשמי את העמותות האלה כ"טרוריסטיות" – ובכך לסלול את הדרך לצעדים חמורים נוספים, משפטיים, פיננסיים ואלימים – היא לא פחות מצעד אוטוריטארי שמטרתו היא לרסק את יכולתם של הפלסטינים לקדם את מאבקם. משמעותו היא מתקפה ישירה על כל מגיני זכויות האדם הפלסטינים, על הקהילות שהם מייצגים ועל הזכות של הציבור באזור ובעולם לקבל מידע על המציאות בשטחים הכבושים.

כעיתונאים, המסתמכים באופן קבע על העבודה המקצועית של הארגונים האלה, איננו יכולים להעלות על הדעת דיווחים על ההתפתחויות בשטח ללא הגישה, הנתונים והניתוח שהקבוצות האלה מספקות.

המתקפה הזו היא רק מהלך אחרון בהיסטוריה ארוכה של מאמצים לדכא פלסטינים, ישראלים ובינלאומים הפועלים לחשוף ולאתגר את הפרות זכויות האדם שישראל מחוללת. על הכוונת נמצאים מפגינים, פעילים, מארגנים קהילתיים, עורכי דין ועיתונאים, שכולם מאוימים באיום גובר עקב ההסלמה האחרונה של הממשלה.

שיחה מקומית דוחה את ההפללה של שש העמותות האלה ומתכוונת להמשיך לעבוד איתן באופן מלא. אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית להתערב ולהגן על הארגונים האלה מפני ההתקפות של ישראל, ולצידן על כל מגיני זכויות האדם והעיתונאים שישראל שמה על הכוונת.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מאחר שאילוז אינה יכולה להכחיש את המוסר של תנועת הסטודנטים, היא טוענת שהיא מושפעת מהיבטים אנטישמיים הטמונים ברבדים תרבותיים עמוקים של הלא מודע. מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

כשחוקרת ממירה מדע בעיסוק בלא מודע: תגובה לאווה אילוז

אילוז מקדישה מאמר שלם להוכחת הטענה כי מחאות הסטודנטים במערב הן אנטישמיות. אך כיוון שטענה זו משוללת כל בסיס עובדתי, היא גולשת לפסאודו-מדע ואף ממציאה הגדרה מוזרה משלה לאנטישמיות. זה מה שקורה כשמתעקשים לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf