newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיא של הריסות בתים במזרח ירושלים ב-2019

לפי נתונים עדכניים של ארגון בצלם, בשנה שעברה הרסה ישראל 265 מבנים במזרח ירושלים, יותר מבכל שנה מאז תחילת איסוף הנתונים ב-2004. בעקבות ההריסה איבדו את ביתם 328 פלסטינים. מתחילת 2004 הרסה עיריית ירושלים 978 יחידות דיור במזרח העיר והותירה 3,177 בני אדם ללא קורת גג

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשנת 2019 הרסה ישראל מספר שיא של בתים במזרח ירושלים. כמו כן, מספר שיא של הריסות בוצע על ידי בעלי המבנה, כדי להימנע מתשלום היטל של עשרות אלפי שקלים לעירייה. בנוסף, נרשמה עלייה במספר הבתים שהרסה ישראל בשנה שעברה בגדה המערבית בעילה של בנייה ללא רישיון, וכן גדל מספר הבתים שנהרסו כצעד של ענישה. כך עולה מנתוני בצלם, שפורסמו אתמול (שני).

>> עשור של הריסות הותיר כ-9,000 פלסטינים ללא קורת גג

מהנתונים עולה כי ישראל הרסה 169 יחידות דיור במזרח ירושלים בשנה שעברה, יותר מכל שנה מאז 2004, אז החל איסוף הנתונים. בעקבות ההריסה איבדו את ביתם 328 פלסטינים, מהם 182 קטינים. 42 מההריסות בוצעו בפועל בידי בעלי הבתים עצמם. בנוסף, ב-2019 נהרסו בירושלים 96 מבנים שלא שימשו למגורים, 13 מהם בידי בעליהם והשאר בידי העירייה.

הריסת בית בעיסאוויה שבמזרח ירושלים, בדצמבר 2019 (צילום: אקטיבסטילס)

עוד עולה מהנתונים כי מתחילת 2004 עד סוף 2019 הרסה עיריית ירושלים 987 יחידות דיור במזרח העיר, והותירה 3,177 בני אדם ללא קורת גג, 1,704 מהם קטינים. בנוסף, מתחילת 2012 – אז החל בצלם לאסוף נתונים אלה – ועד סוף 2019 הרסה עיריית ירושלים במזרח העיר לפחות 413 מבנים שלא למגורים.

לפי נתוני בצלם, גם במספר הריסות המבנים בשאר הגדה המערבית חל גידול ב-2019 לעומת השנתיים הקודמות. מהנתונים עולה כי ישראל הרסה בגדה המערבית 106 יחידות דיור בשנה שעברה, ועקב ההריסות איבדו את ביתם 349 פלסטינים, בהם 160 קטינים. בנוסף, הרס המינהל האזרחי בגדה 150 מבנים שלא שימשו למגורים בשנה זו.

מאז 2006, אז החל בצלם לאסוף נתונים אלה, ועד סוף 2019, ישראל הרסה לפחות 1,525 יחידות דיור של פלסטינים בגדה המערבית. עקב ההריסות איבדו את ביתם לפחות 6,660 בני אדם, בהם לפחות 3,342 קטינים.

בקהילות שישראל אינה מכירה בהן ואשר חלק ניכר מהן נמצאות בסכנת גירוש, ישראל הורסת שוב ושוב את בתי התושבים. החל ב-2006 ועד סוף 2019 ישראל הרסה בקהילות כאלה יותר מפעם אחת את בתיהם של לפחות 1,069 פלסטינים, בהם 511 קטינים.

בנוסף, מתחילת שנת 2016 ועד סוף 2019 המינהל האזרחי הרס בגדה 779 מבנים שלא שימשו למגורים (לרבות גדרות, בורות מים, כבישים, מחסנים, מבנים חקלאיים, בתי עסק, מבני ציבור ועוד).

ב-2019 הרס הצבא 14 יחידות דיור כאמצעי ענישה. כתוצאה מהריסות אלה איבדו את ביתם 36 בני אדם, בהם 15 קטינים. מדובר על עלייה לעומת השנתיים הקודמות: ב-2018 הרסה ישראל תשע יחידות דיור כענישה, וב-2017 – שבע.

תוצאה של המדיניות הישראלית

על פי נתוני האו"ם, שפורסמו לפני סוף 2019, בין השנים 2010 ו-2019 הרשויות הישראליות הרסו יותר מ-6,000 מבנים פלסטיניים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. כ-28% מהמבנים שנהרסו (1,734) היו מבני מגורים מאוכלסים. כתוצאה מהריסות אלה, יותר מ-9,000 פלסטינים נעקרו מביתם.

רוב ההריסות (79%) נעשו בשטחי C בגדה, שנמצאים תחת שליטה צבאית ישראלית מלאה. כ-19% מההריסות נעשו במזרח ירושלים. אף שישראל סיפחה את השטח הזה ב-1981, ובכך הפכה אותו להלכה לחלק משטחה של ישראל, בפועל מיושמת שם תכופות מדיניות דומה לזאת המיושמת בגדה, שכן רוב תושביו אינם אזרחים ישראלים. למעשה, רבים מביניהם הם נטולי כל אזרחות.

הריסה עצמית בבית משפחת אבו חוסיין בסילוואן, בפברואר 2019 (צילום: באדיבות המשפחה)

בירושלים המזרחית, מספר ההריסות עמד בסימן עלייה לכל אורך העשור. בעוד שבין 2010-2015 התבצעו בין 40 ל-100 הריסות בשנה, ב-2016 נהרסו לא פחות מ-190 מבנים, בהתאמה לזינוק במספר ההריסות ברחבי הגדה המערבית כולה. בשלוש השנים שחלפו מאז מספר ההריסות המשיך לעלות, עד לשיא העשור שהגיע לכדי 201 הריסות במהלך 2019.

ממשלת ישראל טוענת על פי רוב כי הריסות המבנים הפלסטיניים שהיא מבצעת בשטחים הכבושים הן לא יותר מאכיפת החוק, שכן המבנים המדוברים נבנו ללא היתרי בנייה. אלא שמאז החתימה על הסכמי אוסלו באמצע שנות ה-90, ישראל אישרה רק כ-5% מתוך הבקשות שהגישו פלסטינים לקבלת היתרי בנייה. לפי נתוני האו"ם, בין 2010 ל-2014, המספר הזה היה 1.5% בלבד.

לפי בצלם, גם הבנייה ללא היתרים במזרח העיר היא תוצאה ישירה של המדיניות הישראלית, המונעת מפלסטינים כמעט כל אפשרות לבנות כחוק, כחלק מהמטרה להנציח עליונות דמוגרפית יהודית בעיר, בין השאר באמצעות הפיכת חייהם של התושבים הפלסטינים לבלתי נסבלים.

לגבי הריסת המבנים לצורכי ענישה, טוענים בבצלם כי "מדיניות זו היא בלתי מוסרית ומהווה ענישה קולקטיבית, האסורה לפי כללי המשפט הבינלאומי. למרות זאת, שופטי בג"ץ דוחים שוב ושוב עתירות של פלסטינים נגד הריסת בתיהם, תוך שהם נוקטים בפרשנות בלתי סבירה להוראות המשפט הבינלאומי ומקבלים, בין השאר, את טענת המדינה כי מדובר במדיניות שמטרתה הרתעה ולא ענישה – על אף שטענה זו לא הוכחה מעולם".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ילדים ליד מחשב (צילום: Lucélia Ribeiro, CC BY-SA 2.0)

הפתעה: הילדים היום נדרשים ליכולות קריאה גבוהות בהרבה מהוריהם

מבחני פיזה הם מיותרים מכיוון שהשפעתם העקיפה על בתי הספר היא רעה. אך יש להם יתרון גדול בכך שהם מציבים סטנדרטים גבוהים ומוצדקים לבדיקת מיומנויות הקריאה של התלמידים. אם מערכת החינוך היתה מנוהלת מקצועית ולא פוליטית, היה אפשר להשיג התקדמות זהה גם בלעדיהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf