newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

את המאבק הזה עובדי ופורג'ט באופקים לא מתכוונים להפסיד

על מגרש ריק מול גדרות המפעל שלהם שובתים כבר שמונה ימים עשרות עובדי ופורג'ט. בהנהלו קראו להם טרוריסטים. המשא ומתן נפסק. הדרישות צומצמו. שוברי שביתה מתפעלים את פסי הייצור. אבל העובדים, שחיים שנים בדוחק משכר מינימום, מסרבים לוותר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

"אם אני אומר לעובדים עכשיו: 'בואו נחזור לעבוד פשוט, ונמשיך את המשא ומתן אחר כך' – הם עדיין לא יחזרו. אני לא אוכל להסתכל להם בפנים ולהגיד להם דבר כזה. אנחנו בכלל לא יכולים לעצור את השביתה גם אם היינו רוצים". כך מתאר אורן שמחה, חבר ועד עובדי ופורג'ט, את הלך הרוחות בקרב עשרות העובדים השובתים.

ואכן, שיחות עם העובדים במאהל המחאה במגרש מול המפעל באזור התעשייה של אופקים מעלה שאף אחד שם לא מתכוון להתקפל או לחזור לעבודה. הם ויתרו על יותר מדי במשא ומתן עד עכשיו, הם אומרים, והדרישות שנותרו הן המינימום של המינימום.

למעלה משבוע עבר מתחילת השביתה, ואף צד לא מראה סימנים לנסיגה ולו קלה מעמדתו. המשא ומתן הופסק, עובדי קבלן הובאו כדי לשבור את השביתה, פסי הייצור מופעלים בקיבולת כמעט מלאה, משאיות מגיעות לאסוף סחורה ללקוחות בארץ ובעולם, 15 מאבטחים מנומנמים שומרים על השערים מפני השובתים, ומעבר לכביש עשרות עובדים זועמים מחזיקים שלטים, נושאים נאומים ומחכים שמישהו יקשיב לזעקתם. בינתיים – לשווא.

עובדי ופורג'ט השובתים מפגינים מחוץ למפעל החברה באופקים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עובדי ופורג'ט השובתים מפגינים מחוץ למפעל החברה באופקים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מה לעשות כשחוטפים לך ילד

הכל בכלל התחיל בשולה זקן. בחודש מאי האחרון התפרסם כי איש העסקים אורי מנצור, ידידו של אהוד אולמרט, מימן במיליון שקל את הגנתה המשפטית של זקן. מנצור הוא גם הבעלים של מפעל ופורג'ט, המייצר חומרי גלם ליצרני מגבונים לחים. כששמעו על מימון ההגנה של זקן – העובדים היו מזועזעים.

"למעשה זה היה הקש ששבר את גב הגמל", מתאר היום (ראשון) אלי קבולי, יו"ר ועד העובדים, את האווירה במפעל באותם ימים. "מדובר במפעל שפעיל מ-1997, רווחי מהיום הראשון שלו, ורבים מהעובדים נמצאים כאן למעלה מעשר שנים, חלקם מבלי לקבל אף העלאה. חצי מהעובדים מקבלים שכר מינימום שעתי, ויכולים לגמור את החודש עם פחות מ-4,000 שקל. מפטרים פה אנשים בשרירותיות. בו זמנית המפעל מרוויח סכומים גדולים, ומבלי לנקוב במספרים מדויקים – ואנחנו יודעים את המספרים – מדובר ברווח נקי של עשרות מיליונים בשנה. כשראינו שאורי מנצור נתן לשולה זקן מליון שקל ולנו הוא לא מוכן לתת כלום – זה מה שגרם לכולם להתאגד. פשוט כי נמאס".

אלי קבולי, יו"ר ועד עובדי ופורג'ט (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אלי קבולי, יו"ר ועד עובדי ופורג'ט (אורן זיו / אקטיבסטילס)

גם בעבר היו נסיונות להקים ועד בחברת ופורג'ט, אך רק הפעם הצליחו העובדים להתגבר על הפחד ועל כל המכשולים, לאסוף את מספר החתימות הדרוש על טפסי חברות בהסתדרות ולהודיע להנהלה על הקמת הוועד.

הם החליטו שלא יסכימו עוד לחיות במצב שבו עובדים, רובם תושבי אופקים ובאר שבע, נאלצים לאסוף פחיות כהשלמת הכנסה, או לגור אצל ההורים. "נפתלי בנט אמר לאחרונה שאם מוקם ועד זה כשלון של המנכ"ל", אומרת עובדת אחת, שהעדיפה שלא להזדהות בשמה. "הוא צודק. אם הקמנו ועד זה בגלל שהחברה נכשלה בדאגה לצרכים הבסיסיים שלנו".

מאז יולי ניהלו הצדדים משא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי, אבל לא הצליחו להגיע לחתימה. העובדים צמצמו את דרישותיהם עוד ועוד, וכרגע הם מוכנים להסתפק בשתיים בלבד: האחת היא פתיחת קרן השתלמות לכל עובדי המפעל. השנייה: עם העלאת שכר המינימום ב-700 שקל על פני שנתיים, עליה חתמו ההסתדרות ונציגי המעסיקים לאחרונה ושאותה אישרה הכנסת שבוע שעבר, מבקשים העובדים להעלות בהתאמה גם את שכרם של מי שמקבלים יותר ממינימום. ההנהלה סירבה.

בעקבות שביתת אזהרה קצרה שקיימו לפני כשבועיים אמרו חברי ההנהלה לעובדים שכדאי להם להזהר ולחשוב טוב-טוב לפני שהם נוקטים בצעדים נוספים. "אני לא אשכח מי חסם פה את השער הבוקר", אמר להם אז המנכ"ל, תמיר אמר. "זה כמו סכין בלב, וזה קלף רע מאוד לכם".

"המפעל בשבילי הוא כמו ילד, וכשמישהו שמנהל איתי משא ומתן חוטף לי את הילד זה טרור, ואנחנו לא מנהלים משא ומתן עם טרוריסטים", הגדיל והוסיף יו"ר הדירקטוריון, אייל מאור. מאור גם הזהיר את העובדים מלהקשיב לעצות ההסתדרות, ורמז שכדאי לעובדים לא לפעול כקולקטיב אלא כפרטים. "יש ביניכם מי שהחליט לא לצאת (לשביתה), וגם אותו ראינו, בטוב", אמר.

> למה שובתים השוטרים בניו יורק נגד ראש העיר?

מאהל עובדי ופורג'ט, אופקים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מאהל עובדי ופורג'ט, אופקים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אף על פי כן, עם כשלון המשא ומתן הכריזו העובדים על שביתה, וממוצאי שבת שעברה הפסיקו כשמונים מתוך כ-130 עובדי המפעל את עבודתם. מאז הם נתמכים על ידי קרן השביתה של ההסתדרות, אבל כרגע לא ברור מתי השביתה תסתיים.

המשטרה מתערבת

שביתת עובדי ופורג'ט לא נראית כמו שלרוב מדמיינים מאבקי עובדים מיליטנטיים. כאן אין חסימות כבישים, צמיגים בוערים, חבלה במפעל, קטטות או צעקות. על מגרש חולי מול גדרות המפעל, ברחוב על שם חנית קיקוס – בת העיר שנרצחה בפרשה שהפכה לשם דבר בעולם הפלילים בישראל – יושבים העובדים באוהל גדול ומסביב לו.

הם שומעים מוזיקה ממערכת הגברה, נושאים נאומים מפעם לפעם, חלקם משחקים שש בש. פעם בכמה זמן הם יוצאים לצעדה מסביב למפעל, מנסים לשכנע שוברי שביתה לעבור לצדם, או קוראים במגפון מול חלונות ההנהלה, אבל שגרת יומם מתרכזת בעיקר באוהל, המוקף שלטים כגון "רוצים זכויות ולא נדבות", "תמיר – תתעורר", "אנחנו טרוריסטים אינטליגנטים" וכמובן – "גם אני רוצה להיות שולה זקן". מסביב רק דממה. נפש חיה לא עוברת כאן. רק הטבע כמו מברך את העובדים עם פריחת הכלניות בשדות מסביב למפעל.

אבל לא כל הזמן שקט עד כדי כך. פעמיים התפתחו ויכוחים בין העובדים לבין אנשי הנהלה או שליחיהם לידי מכות קלות, שהובילו לתלונות הדדיות במשטרה. לטענת העובדים, המשטרה מצדדת במובהק בהנהלה. "אחרי שנהג אחד שאסף סחורה דחף אותי הוא התלונן עלי במשטרה והשוטרים מיד זימנו אותי לחקירה", מספר קבולי. "הם לקחו לי דגימות די-אן-איי, טביעות אצבעות, הכל. למנהל שתקף את אחד מהעובדים שלנו לא עשו את זה. אפילו לפני שהתחלנו בשביתה זימנו אותי לשיחה עם רכז המודיעין במשטרה, אמרו לי תעשו ככה, אל תעשו ככה, חילקו אזהרות. אנחנו הכי מאופקים, בלי צמיגים ובלי בעיות, אבל ברור שאם המשטרה תתערב היא תעצור אותי, לא את ההנהלה. ומדובר בכלל בהנהלה שעוברת על החוק, שמעסיקה עובדי קבלן כדי לשבור את השביתה שלנו".

> מבית מעריב להרוגים ברהט: ללמוד סולידריות דרך הבטן

מאהל עובדי ופורג'ט, אופקים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מאהל עובדי ופורג'ט, אופקים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בעניין זה בדיוק הגישו העובדים וההסתדרות בקשה לבית הדין לעבודה בבאר שבע, שצפויה להגיע לדיון ביום שלישי השבוע. אם יורחקו עובדי הקבלן, יתכן ובמפעל יאלצו לחרוג מהמדיניות של "אין מו"מ עם טרוריסטים", וישבו לדבר. "צריך להבין שאנחנו מדברים על דרישות שעולות מקסימום 1.2 מליון שקל בשנה, מתוך רווח נקי של עשרות מליונים", מבהיר קבולי. "זה ממש לא הרבה. ויותר מזה: אמרנו להם שאם הם יפתחו את הספרים ויראו לנו שאנחנו טועים לגבי הרווחים, נחזור בנו מהדרישות. אבל הם לא מסכימים, ואנחנו לא טועים".

ממשטרת מרחב נגב במשטרה נמסר בתגובה שהמשטרה היא ניטרלית ולא נוהגת במשוא פנים וכן ש"נפתחה חקירה בתחנת אופקים לאחר שהוגשה תלונה על תקיפה והמעורבים, מההנהלה ומהעובדים, נחקרו תחת אזהרה".

"הוועד טיפס על עץ"

מעבר לכביש, מאחורי הגדרות והמאבטחים, יושב במשרדו הממוזג תמיר אמר. שמונה ימים אחרי תחילת השביתה נראה מנכ"ל ופורג'ט נינוח למדי, ומאוד לא מעוניין בחידוש המשא ומתן עם השובתים. "אנחנו כיבדנו את ההתארגנות ונכנסנו עם הוועד וההסתדרות למשא ומתן, כשברור שלא כל מה שמבקשים בנקודת המוצא מקבלים", אומר אמר.

תמיר אמר, מנכ"ל ופורג'ט (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תמיר אמר, מנכ"ל ופורג'ט (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"העברנו הצעות לשיפורים, והן נדחו. כולן. אנחנו מסכימים לתת קרן השתלמות למנהלים בחברה, לא לכל העובדים. הם רוצים להעלות לכולם את השכר ב-700 שקל, ולא רק למי שמקבל שכר מינימום, וזה אחרי שהמדינה בעצמה עשתה מהלך מאוד אגרסיבי של תוספת של 16 אחוז לשכר של אנשים. זה מוגזם. אנחנו הצענו 350 שקל למי שמעל מינימום, וזה לא מצא חן בעיניהם".

אמר מכחיש שהחברה שכרה עובדי קבלן חיצוניים, ומתעקש שקווי הייצור ממשיכים לעבוד פשוט במשמרות ארוכות יותר של מיעוט העובדים, אלה שאינם שותפים לשביתה. "אין לנו אפשרות להפסיק את העבודה, לא לספק סחורה ללקוחות, כי אם לא נספק סחורה אז ביום אחרי השביתה כבר לא נהיה במצב שהיינו לפניה. לקוחות פשוט יעזבו". לדבריו, כל העובדים החדשים שהופיעו יש מאין במפעל לא נשכרו בגלל השביתה, אלא מיד לפניה, והשובתים רק במקרה "לא מכירים אותם". אמר גם טוען שהעובדים שוברי השביתה מקבלים איומים מחבריהם בחוץ.

"הוועד עלה פה על עץ גבוה מאוד", הוא מסכם. "מבחינתנו משא ומתן זה רק בלי שביתה, כי אי אפשר לנהל מו"מ כשאנחנו במתכונת חירום ועם אקדח לרקה. העובדים מציבים אולטימטום, וככה אנחנו לא עובדים. גם לא נפתח בפניהם את ספרי החברה. זו חברה פרטית, וזה לא משנה בכלל כמה היא מרוויחה".

יש לציין שבשוק העבודה דווקא מקובל מאוד שחברה מציגה את ספריה בפני נציגי ועד והסתדרות, בתמורה לחתימה על הסכם סודיות. כמו כן, ודאי שחברות מנהלות משא ומתן עם עובדיהן דווקא בזמן שיש שביתה, בניסיון לסיים את השביתה באופן שיהיה מקובל על שני הצדדים.

> עובדים פלסטינים במפעל במישור אדומים התאגדו: מוחים על תנאי העסקתם

עובדי ופורג'ט השובתים מפגינים מחוץ למפעל החברה באופקים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עובדי ופורג'ט השובתים מפגינים מחוץ למפעל החברה באופקים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"זה ממש לא נכון שלא שכרו עובדי כוח אדם עכשיו", מגיב קבולי בכעס מחוץ למפעל. "תסתכל על החצר פה. נוהגים עכשיו על המלגזות כל מיני אנשים. אני מנהל המחסן, ואני לא מכיר אותם. איך זה יכול להיות? אני גם יודע שאצלי, על גופתי המתה ייכנסו לעבוד פה בדואים, ועכשיו כל המלגזנים בדואים, אז הם אומרים שאלה עובדי המפעל?".

כן, גם כאן זה נמצא. גם במאבק עובדים מוצדק לחלוטין, של עובדים עניים, ברובם המכריע מזרחים ורוסים, מול הנהלה עשירה ומקושרת, ברור שיש את האוכלוסייה הנוספת של הנגב, שאפילו ועד העובדים מתנכר אליה. אבל זה, כנראה, סיפור לפעם אחרת.

"אנחנו ניהלנו משא ומתן בתום לב, אבל ראינו שכל מה שנתנו – לקחו מבלי לתת תמורה", מסכם קבולי. "עכשיו אנחנו לא נזוז מפה יותר. אף אחד. אין שום דרך לסיים את השביתה הזאת מבלי שנגיע להישגים, גם אם נצטרך לשבת פה שבועות. אנחנו לא זזים לשום מקום".

> מי שלא מכיר את רהט, לא יכול להבין למה זרקו אבנים על המשטרה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
רוב מוסדות הלימוד החרדיים לא בנויים ללימוד מרחוק. ילדים בבני ברק צופים לרחוב בזמן הסגר הקורונה (צילום: אורן זיו)

רוב מוסדות הלימוד החרדיים לא בנויים ללימוד מרחוק. ילדים בבני ברק צופים לרחוב בזמן הסגר הקורונה (צילום: אורן זיו)

"תודה השם שאין בית ספר". החיים של ילדים חרדים בזמן הקורונה

בלי מחשבים או סמאטרפון, עם יותר מעשר נפשות בדירה, הקורונה מאתגרת את המשפחות החרדיות. אבל מסתבר שמוצאים פתרונות: קווי נייעס, שיעורים והודעות דרך טלפון קווי, סרטונים עם הלכות פסח, והרבה קריאה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf