שביתה שעוזרת ללקוחות: אנשי בריאות הנפש בקופות החולים לא גובים תשלום
המדינה מסרבת לחתום עם ארגוני העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים על הסכם קיבוצי שיגן על זכויותיהם במסגרת הרפורמה בתחום בריאות הנפש. בתגובה העובדים נוקטים בעיצומים מבלי לפגוע בחולים
כותבים אורחים: אמיר בשה ומורן סבוראי
בימים האחרונים נוקטים העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים בצעדים ארגוניים במרפאות לבריאות הנפש כדי להבטיח שמירה על תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי. צעדים אלה באו בעקבות סירובה של המדינה לחתום על הסכם קיבוצי עם הסתדרות המח"ר ואיגוד העובדים הסוציאליים, שיבטיח שמירה של זכויות העובדים בעקבות הרפורמה בתחום בריאות הנפש.
בשונה משביתות אחרות, שמשמעותן בדרך כלל היא הימנעות מביצוע עבודה, לרבות הימנעות ממתן שירות בכלל או מתן שירות חלקי בלבד, הרי ששביתת הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים באה לידי ביטוי באי גביית תשלום מהמטופלים וללא כל פגיעה בטיפול במטופלים.
המרפאות לבריאות הנפש, הנמצאות בבעלות המדינה (משרד הבריאות) ופזורות בכל רחבי הארץ, נותנות מענה למצוקה נפשית של מטופלים ומועסקים בהן מאות עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
משמעותה של הרפורמה הקרובה היא מהלך שיעביר את מלוא האחריות על מתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים השונות. העובדים חוששים שרפורמה כזו עלולה לפגוע בזכויותיהם, לרבות סגירת המרפאות לבריאות הנפש ו/או ייבושן; פגיעה היקפית ומתמשכת ב"דור הבא" של הפסיכולוגים הקליניים ושל העובדים הסוציאליים, שחלק ארי של ההתמחות שלהם מבוסס על המרפאות לבריאות הנפש; ועומס עבודה שיוטל כמעמסה נוספת על כתפי המטפלים הקיימים בנסיבות בהן לא תהיה כניסה של עובדים חדשים ולא יהיו מתמחים. בין היתר, דואגים העובדים, יוטלו על המטפלים הקיימים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים כאחד, מטלות נוספות שכיום לא מוטלות על הצוות הוותיק אלא מועברות לגורמים אחרים.
> כן לשביתה כללית למען עובדי הקבלן

לשמור על זכויות העובדים במערכת בריאות הנפש בלי לפגוע בחולים. (הפגנת עובדות סוציאליות, 2011. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)
המדינה סירבה זמן ממושך לשבת לשולחן המו"מ ו/או להעביר נתונים ביחס להשלכות הרפורמה על העובדים, והעבירה נתונים כאמור רק לאחרונה – בעקבות צו שניתן על ידי בית הדין לעבודה. גם עתה מסרבת המדינה לחתום על הסכם קיבוצי בתואנות שונות.
בעקבות סירוב זה, וכניסתה לתוקף של הרפורמה ביום רביעי שעבר, החליטו איגודי העובדים על נקיטה בצעדים הארגוניים כאמור ללא פגיעה במטופלים: הם מסרבים לקבל "טופס 17" (טופס הפניה מקופת החולים). המשמעות היא הימנעות מקבלת תשלום מקופות החולים עבור המטופלים. השביתה גם כוללת הימנעות מתיעוד הטיפול במערכת הממוחשבת (מהלך שקשור בין היתר בהשגות שהועלו על ידי איגודי העובדים ביחס להנחיות משרד הבריאות שעלולות להוות הפרה של חובותיהם המקצועיות). בכל מקרה, ההנחיה הגורפת היא להימנע מפגיעה במטופלים במסגרת הצעדים הארגוניים הננקטים.
חתירה לשוויון בין ארגון עובדים למעסיק
כדאי להזכיר כי שביתה היא אמצעי מוכר בדין, שנועד לשכנע את המעסיק לשנות מעמדותיו במשא ומתן הקיבוצי, וכבר נאמר לא אחת במשפט הישראלי כי אין עוד מקום לפקפק בדבר מעמדה הרם והמוגן של חירות השביתה. הצעדים הארגוניים, הננקטים במסגרת שביתה, הם מגוונים ואין מדובר רק בשביתה מלאה, סגירה של שערי מקום העבודה ונטישת עמדות העבודה, אלא גם בשביתות מסוגים שונים שעיקרן שיבוש העבודה במקום העבודה, בהיקף כזה או אחר. כאלה הן "שביתה איטלקית", שמשמעותה עבודה איטית, שביתה חלקית, של מחלקה או אגף מסוים, או במהלך שעות מסוימות בלבד, אסיפות עובדים ועוד ועוד.
השביתה היא כלי לא נעים. לא לעובדים, ששכרם מנוכה בימי השביתה בהתאם להיקפה, וגם לא למעסיק, שמקום העבודה שהוא מנהל אינו פועל כסדרו, ואולם לעתים זה הכלי החוקי היחיד שיש בידי ארגון העובדים כדי להניא את המעסיק מעמדתו ולייצר מעמד שווה, פחות או יותר, בין ארגון העובדים לבין המעסיק. השביתה עלולה לפגוע גם – לעתים – בצדדים שלישיים, העלולים להיפגע ממנה – בלית ברירה.
על רקע הניסיון להימנע מפגיעה בצדדים שלישיים לשביתה התפתח סוג נוסף של צעדים ארגוניים והוא כזה אשר דווקא מיטיב עמם, או שומר על זכויותיהם, ולא פוגע בהם. כזו היא "השביתה הווירטואלית" שעניינה המשך הענקת שירות, לצד מניעת התגמול מהמעסיק או בעל האינטרס הכספי.
כזו היא השביתה של הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים במרפאות לבריאות הנפש, שהחליטו על קיומה ללא כל פגיעה במטופלים אלא אך ורק כלפי כיסו של בעל האינטרס הכספי – המעסיק הישיר (משרד הבריאות) וקופות החולים העתידות לקבל תקצוב ביחס לנתח הטיפולים. זאת בשונה משביתות קודמות במערכת הרפואה, שהתאפיינו בעבודה ב"מתכונת שבת", דחיית ניתוחים לא דחופים ועוד.
העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים במרפאות בריאות הנפש מבקשים להביא לחתימה על הסכם קיבוצי בינם לבין המדינה באמצעות שביתה שמטיבה עם הצדדים השלישיים, ובמקרה הזה, המטופלים, וזאת באמצעות פרחים בקנה במקום סגירת שערי המרפאות או סגירה חלקית.
עו"ד אמיר בשה ועו"ד מורן סבוראי הם בעלי מומחיות במשפט העבודה האישי והקיבוצי, ושותפים במשרד בנימין (בני) מ. כהן ושות'. השניים מלווים את הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים במאבק הנוכחי.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן