"ביקור הומניטרי" היה ניצחון לישראל, ולכן רשידה טליב חזרה בה
התנאים שישראל הציבה לחברת הקונגרס רשידה טליב עושים דה-פוליטיזציה לביקור שלה, ומנסים לתאר אותה כעוד פלסטינית שזקוקה לרחמים. טליב החליטה שלא לשחק את המשחק
צריך להודות, זה היה מהלך מושלם של ישראל.
בשלב הראשון היה הסירוב, ההודעה על כך שחברות הקונגרס רשידה טליב ואילהאן עומאר לא ייכנסו לארץ. העמדה העיקשת הזו ריצתה את הימין כאן ובארה"ב: נגד החרם, נגד חברות "היחידה" השנואות על טראמפ.
אז הגיעה התגובה הקשה, המסוכנת אפילו מבחינת ישראל, כמו שציינה כאן סמאח סלאימה. המפלגה הדמוקרטית כולה התגייסה להגנת הסמן הכי שמאלי במפלגה, ואפילו איפא"ק גינו את ישראל – אירוע נדיר ללא ספק.
הפכה את הביקור שלה מפוליטי לעניין הומניטארי ונתנה נקודות לישראל. רשידה טליב (צילום: flickr CC-BY 2.0)
ואז נמצא הפתרון: האישור ה"הומניטרי". רשידה טליב תיכנס לשטחים כדי לבקר את סבתה הקשישה, ותתחייב לא לתמוך בחרם בזמן שהיא כאן. המשמעות של ההסכמה הזו היא דה-פוליטיזציה של טליב. במקום להיות אחת משתי חברות קונגרס, פוליטיקאיות נבחרות, שמגיעות לכאן כשהן מממשות חופש תנועה מלא וחופש מחשבה מלא, בשליחות פוליטית בלתי מתנצלת – ישראל הצליחה "לשנמך" אותה, להפוך אותה לעוד פלסטינית שזקוקה לרחמים ולהיתרים של הכיבוש כדי לפגוש את בני משפחה.
ואנחנו? רחמנים בני רחמנים. בטח שהביקור אושר, בתנאים הקפדניים של ישראל עצמה (וזאת למרות שצריך להזכיר: טליב ביקשה לבקר לא בישראל, אלא בשטחים הפלסטינים. חלק מהכיבוש הוא שישראל היא זו שקובעת את מי מותר לפלסטינים לאחד ואת מי לא, ובאיזה תנאים). כל עוד הפלסטינים לא מתעקשים להיות פוליטיים ולהתנגד להתנחלויות ולדיכוי, לא מתעקשים לדרוש צדק ושוויון ולהצהיר מחויבות למאבק לשחרור – שיעשו מה שהם רוצים. זה ההיגיון של הכיבוש.
עכשיו משניתן האישור, סביר להניח שכל מי שרק חיפשו תירוץ לרדת מהעץ בצד האמריקאי ינצלו את זה. מנהיגת הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, לצד אנשי שדולת איפא"ק ואחרים – כנראה ימהרו לחגוג את העובדה שישראל בסופו של דבר "עשתה את הדבר הנכון". כולם ישכחו את הסירוב הראשוני, את ההשפלה של טליב, את האופן שבו עיקרו את ביקורה מתוכן והכפיפו אותה לכללי משטר הכיבוש, ואת הסירוב שנותר בעינו להכנסתה של אילהאן עומר. הנה, הכל יסתדר, ואפשר לסגת מההצהרות המאיימות ולחזור לשגרה.
רשידה טליב ודאי תחזור לארה"ב מהביקור בגדה המערבית עם מסקנות על הכיבוש, עם סיפורים על המחסומים וההתנחלויות, על החיים תחת המגף של צבא זר, וגם על חוויית ההשפלה שהיא עברה בעצמה. אבל בשלב הזה אף אחד כבר לא יקשיב. היא שוב תהיה אחת מארבע חברות "היחידה" הרדיקלית עם המסרים הרדיקליים שלהן. האיום על ישראל הוסר.
***
עדכון, 16.8, 16:20: לאחר פרסום הפוסט הודיעה רשידה טליב שהיא חוזרת בה מהבקשה ההומניטרית, ותסרב להגיע לארץ בתנאים האלה. "כשניצחתי (בבחירות לקונגרס, ח.מ.), נצחוני נתן לעם הפלסטיני תקווה", כתבה טליב. "אני לא יכולה לאפשר למדינת ישראל לקחת את האור הזה באמצעות השפלתי, ולנצל את אהבתי לסבתי כדי שאכנע בפני המדיניות המדכאת והגזענית שלהם. סבתא שלי לא מאחלת לי שישתיקו אותי ושיתייחסו אלי כפושעת".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
