newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רפורמת הבגרויות עשויה דווקא לשפר את מעמדם של מדעי הרוח

ההחלטה של משרד החינוך לבטל את הבגרויות במקצועות ההומניים צפויה להוביל להגדלת הניידות החברתית מחד ולהעמקת האי-שוויון מאידך. בטווח הארוך יותר, היא עשויה לגרום להיי-טק לאבד את יוקרתו החברתית, ולהפוך את מדעי הרוח והחברה למוצר נחשק

מאת:
צילום מסך מתוך המערכון "מגייסים בגיל הרך", בתוכנית "ארץ נהדרת" של קשת

צילום מסך מתוך המערכון "מגייסים בגיל הרך", בתוכנית "ארץ נהדרת" של קשת

אפתח בסיפור אישי. באמצע שנות ה-90 הייתי לאחר תואר ראשון בפיזיקה, והחלטתי שלא להמשיך בתחום, כי לא יכולתי לסבול את הבדידות הכרוכה בכתיבת דוקטורט בפיזיקה.

האלטרנטיבה הראשונה שעמדה על הפרק היתה הסבה להיי-טק. הענף היה בתחילת הנסיקה, ורבים מבעלי תואר ראשון כלשהו עברו קורס הסבה והתברגו בו בתפקיד זה או אחר. בסופו של דבר, עשיתי את ההחלטה שכיום נראית לי מטורפת, ונרשמתי לתואר שני במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הבן שלי כועס עליי עד היום על ההחלטה הזו. גם הוא סבור שאו שאתה בהיי-טק, או שאתה לא קיים.

ההחלטה של משרד החינוך לבטל את הבגרויות במקצועות ההומניים – מדעי הרוח והחברה – תגדיל את הסיכוי שהבן שלי יידע פחות היסטוריה וספרות. איך אני יודע? כי גם אני בזמנו לא ממש אהבתי את האופן שבו לימדו ספרות והיסטוריה בתיכון, ולא השקעתי בלימודים הללו. לפני הבגרות למדנו יחד, קבוצות של תלמידים. מבחן הבגרות החיצוני יצר את הצורך בקבוצות לימוד, שהתגבשו מעצמן, והיו חוויה לימודית מוצלחת ומהנה.

"מבחן או עבודה" היא דילמה יסודית, שלא מסתיימת בתיכון. גם כיום, כאשר אני בונה קורס אקדמי, אני מתלבט בשאלה הזו. מבחן מבטיח רמת מינימום, עבודה מאפשרת לסטודנטים הטובים למצות את היכולות שלהם. עבודה דורשת הרבה יותר השקעה ויוזמה – גם מצד המורה וגם מצד התלמידים.ות – לכן היא אפקטיבית בעיקר בקורסים יותר קטנים.

אני לא חושב שהחלפת מבחני בגרות בעבודה היא רעיון רע לכשעצמו. אבל אם אנחנו לוקחים בחשבון את תנאי ההוראה, ואת היחס בין מספר התלמידים למספר המורים, קשה לדמיין מצב שבו עבודה בהיסטוריה או ספרות תהפוך לחוויה מלמדת ומהנה עבור רוב התלמידים.

צריך גם לקחת בחשבון את שאלת המניע לרפורמה. מי שעומד מאחורי הרפורמה אינם אנשים שמדעי הרוח והחברה חשובים להם, ושהשקיעו מחשבה רבה בשאלה כיצד לשפר את ההוראה בתחום. מי שעומד מאחורי הרפורמה הם אנשים שמסתכלים על מערכת החינוך דרך החור של הגרוש, ושאינם מכירים באמת בערך ובחשיבות של לימודים שאינם תורמים לגידול בפריון העבודה בישראל.

פריון העבודה בישראל היא סוגיה חברתית, כלכלית וגיאו-פוליטית. הרפורמה של משרד החינוך משקפת את התפשטות חזון "אומת הסטארט-אפ", וחדירתו לעוד מרחבים בחברה הישראלית. כמו שכתבתי בכמה מקומות, החזון הזה אינו קפיטליסטי או ליברלי. לא מדובר בליברליזציה של כוחות השוק. זהו חזון לאומי, שיש להשוות אותו לחזון העבודה העברית בשנות ה-20 ולחזון ההתיישבות העובדות בשנות ה-30.

ההצלחה של ההיי-טק בישראל היא כמו משאב טבע, שהמדינה מצאה ומבקשת למצות אותו עד תום. הרפורמה במערכת החינוך היא אחת הדרכים להשיג מטרה זו. זהו ביטוי להרחבת ההיגיון הגיאו-פוליטי שראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הקפיד להפיץ בשנותיו האחרונות בממשלה: ישראל זקוקה לעוצמה כלכלית, כדי להגביר את העוצמה המדינית שלה. ההיי-טק הישראלי הוא אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה הזו.

מדעי הרוח והחברה יהפכו למוצר יוקרה

אבל בואו נשים לרגע בצד את הגורמים והמניעים ונדבר על ההשלכות.

ניתן להעריך שהרפורמה במערכת החינוך תגדיל את הניידות החברתית, אך לא בהכרח תצמצם את הפער הדיגיטלי, אלא יכולה אף להעמיק אותו.

סביר שיותר תלמידים יוסללו למקצועות מדעיים, ושתהיה לכך השפעה חיובית על המוביליות החברתית: בתי ספר ישקיעו יותר במקצועות שעליהם נבחנים בבגרות, על חשבון המקצועות ההומניים. תלמידים אשר בעבר בחרו ללמוד מקצועות אחרים, ילמדו מקצועות מדעיים. התהליך הזה ישפר את יכולת ההשתכרות של חלק מהם בעתיד.

אך התהליך הזה בהחלט יכול להעמיק את הפער הדיגיטלי ואת האי-שוויון הנובע ממנו. העברת השקעות בחינוך למקצועות המדעיים תפגע באותם תלמידים שלמרות הרפורמה, לא ימצאו את עצמם בתחומים הללו. במקום לקדם תוכניות המגדילות את פריון העבודה בענפים שונים, המדינה שמה יהבה על ענף אחד – מזניחה את כל השאר. לכן, אין ברפורמה בשורה בנושא הפער הדיגיטלי.

אולם, מעבר לתוצאות החברתיות הצפויות, אני חושב שלרפורמה יהיו גם תוצאות פחות צפויות, משום שהחברה (והשוק) לא תמיד מגיבים למדיניות בצורה המובנת מאליה שאנחנו מדמיינים. ייתכן בהחלט שהתוכנית תהפוך את מדעי הרוח והחברה למוצר יוקרה.

מכיוון שהמדינה לא תספק מדעי הרוח להמונים, היא תגביר את ההון הסימבולי שהם מעניקים לבעלי הידע המיוחד הזה. העובדה שמערכת החינוך הממלכתית תזניח את מקצועות מדעי הרוח והחברה, תהפוך אותם לקישוט שהאליטה הכלכלית והתרבותית תרצה להתקשט בו. לאחר שדור ההורים יתעשר בהיי-טק, הוא ישלח את הילדים לבתי ספר פרטיים, שילמדו בהם לטינית וסינית, או אולי שולחן ערוך.

כפי שלימד אותנו הסוציולוג הצרפתי, פייר בורדייה, האליטה התרבותית מבדלת את עצמה מן "העמך" באמצעות חידושים תרבותיים, שהמעמד הנמוך מתקשה לאמץ, כמו חולצה מגוהצת, מבטא מעודן ותחביר מדויק. בישראל, האליטה התרבותית היתה מזוהה יותר עם "תרבות המייסדים", ולא תמיד עם האינטלקטואליזם של מדעי הרוח והחברה.

ייתכן שאחת הסיבות לכך היתה ההלאמה של מדעי הרוח והחברה, כבר מן השנים הראשונות לאחר קום המדינה. את צמצום המשקל של מדעי הרוח והחברה בבתי הספר ניתן לראות כהפרטה של המדעים – לא רק במובן הכלכלי, אלא גם במובן הפוליטי: שחרורם מן המסגור הלאומי. כמוצר פרטי, ייתכן שיהפכו דווקא ליוקרתיים יותר.

בשלב זה, עדיין לא ניתן לדעת מה יקרה לסטטוס של מדעי הרוח, אך ניתן לזהות את התהליך ההפוך: ההיי-טק מאבד את היוקרה החברתית שלו. ההיי-טק עובר בשנה שנתיים האחרונות תהליך של מסגור מחדש, באופן שהופך אותו למוצר המוני.

ניתן לתאר את התהליך שעבר ההיי-טק הישראלי באמצעות שלבי ההתפתחות של בועה פיננסית: בשלב הראשון, נכנס דור המייסדים והחלוצים. בשלב הבא, נכנסים המשקיעים המקצועיים, מה שגורם לניפוח הבועה. בשלב השלישי, נכנס הציבור הרחב, "העם", שקורא על הבועה בעיתונים. זהו השלב בו אנו נמצאים ביחס לבועת ההיי-טק.

חלק מהמצטרפים החדשים עדיין ייהנה משכר גבוה, אבל לא מההון הסימבולי שהסקטור העניק לחבריו בעבר. המערכונים ב"ארץ נהדרת", הלגלוג על המתעשרים החדשים – כל אלו הם הסימפטום לתחילת פקיעת בועת ההון הסימבולי של סקטור ההיי-טק. אם פעם היינו אומרים "וואו, אתה בהיי-טק? ספר ספר איך שם?!", עוד כמה שנים נגיד, "אה, גם אתה בהיי-טק?" ונמשיך הלאה.

פרופ' אריה קרמפף הוא מרצה בכיר במכללה האקדמית של תל אביב יפו

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פגיעה בכבוד המת. הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצבאלה, במסיבת עיתונאים בבית החולים הצרפתי בירושלים (צילום: אורן זיו)

פגיעה בכבוד המת. הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצבאלה, במסיבת עיתונאים בבית החולים הצרפתי בירושלים (צילום: אורן זיו)

הכנסיות הנוצריות: "אלימות המשטרה בהלווית אבו עאקלה - פגיעה בחופש הדת"

"לא היתה שום הצדקה לפיזור האבלים במכות ובאלות", אמרו ראשי הכנסיות הקתוליות במסיבת עיתונאים בירושלים. מנהל ביה"ח הצרפתי סיפר שהמשטרה הודיעה שאם יונפו דגלים, היא תפזר את הלוויה בכוח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf