newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רעידת האדמה בטורקיה: הסיוע התעכב והייאוש גובר

ארדואן מדבר על "גורל" ו"סבלנות", ומשבש את פעילות הרשתות החברתיות. הסיוע התחיל להגיע רק אחרי שלושה ימים והרשות האחראית בקושי מתפקדת, אך השלטון מעדיף לתקוף את מי שמצליח לגייס כספים ולהעניק עזרה. האזרחים מתגייסים, אבל היכולות שלנו מוגבלות. וכולם חרדים לעתיד

מאת:
בניין שקרס בהאטיי, טורקיה, ב-7 בפברואר 2023 (צילום: Hilmi Hacaloğlu , VOA)

הסיוע התחיל להגיע רק אחרי שלושה ימים. בניין שקרס בהאטיי, טורקיה, ב-7 בפברואר 2023 (צילום: Hilmi Hacaloğlu , VOA)

ב-6 בפברואר 2023, בשעה 4:17 לפנות בוקר, התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר במחוז פזרצ'יק, בעיר קהרמאנמרש שבטורקיה. כמה שעות לאחר מכן, ב-1:24 בצהריים, התרחשה רעידה נוספת בעוצמה של 7.6 במחוז אלביסטן. עשר ערים, בעיקר האטיי, אדיאמן, קהרמאנמרש, מלטיה, גזיאנטפ, דיארבקיר, איסכנדרון וקיליס, נחרבו, ובנוס, להן, מאות עיירות ואלפי כפרים.

לפי הדיווחים, מספר ההרוגים ברעידת האדמה עומד כבר על יותר מ-35 אלף איש. עשרות אלפים נוספים נפצעו. היקף ההרס הוא עצום, ולפי ארגונים לא ממשלתיים, הנתונים הרשמיים אינם משקפים את המציאות. בעיר האטיי – מרכז היסטורי ותרבותי ואחת מהערים הייחודיות בטורקיה, עם שווקים עתיקים, אכסניות, כנסיות וכפר ארמני, ומאכלים, קינוחים ואלכוהול ייחודיים – כמעט לא נשאר בניין אחד עומד.

כמה ימים אחרי רעידת האדמה, הגיע נשיא טורקיה, רג'יפ טייפ ארדואן, לאזור שבו פגעה רעידת האדמה, דיבר על "גורל" ו"סבלנות" ועזב. אלפי אנשים המתינו בין ההריסות, בקור עז, והמתינו לסיוע. רק אחרי שלושה ימים התחיל להגיע הציוד לפינוי ההריסות. הצבא והמשטרה לא התערבו. בימים הראשונים, אנשים נאלצו למשוך בעצמם קרובי משפחה מבין ההריסות. והמצב לא השתפר בהרבה מאז.

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: הקרמלין, CC BY 3.0)

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: הקרמלין, CC BY 3.0)

בטמפרטורות נמוכות מאוד, ואף שלג, אלפי ניצולים, ובהם פצועים רבים, נשארו ללא קורת גג, ללא חימום, וללא גישה לטיפול רפואי. בכמה מקומות יש גם מחסור באספקת מים ומזון. הרחובות מלאים גופות. רבים מחפשים ללא הצלחה בני משפחה וחברים. ילדים מחולצים ואין איך להגיע לשאר המשפחה. המדינה מפזרת הכרזות על אימוץ הילדים שנותרו יתומים, אך לא עושה יותר מדי כדי להגן עליהם. גם למחסור בדלק, שלא מאפשר לאנשים לצאת מהאזורים ההרוסים או לחמם את כלי הרכב שלהם – שלעתים נותרו המקום היחיד שבו הם יכולים לישון – לא הוצע שום פתרון.

עד עכשיו יש דיווחים על ניצולים חיים שמחולצים מההריסות. אפשר רק לדמיין כמה עוד חיים היה אפשר להציל אילו פעולות החילוץ היו מתחילות קודם ומתבצעות בצורה יעילה יותר.

הרשות לניהול מצבי אסון וחירום הטורקית (AFAD) התבררה כבלתי כשירה להתמודד עם היקף הזוועה. במקום להסתמך עליה, אנשים הזרימו תרומות בהיקף מיליוני דולרים לארגון הסולידריות החברתית אהחבפ (Ahbap, חבר בטורקית), שהקים זמר הרוק האלוק לבנט ב-2017. במקום לברך על כך, השלטון בטורקיה התחיל לתקוף את ארגון הסולידריות, ודורש שהכספים יועברו לרשות.

משאיות רבות עם סיוע זורמות לאזורים שנפגעו. ניתן היה לראות שסיוע הגיע קודם למחוזות ולערים שקרובים יותר למפלגת השלטון, בזמן שסיוע למחוזות אחרים, כמו האטיי – שבהם מתגוררים בעיקר מתנגדי שלטון אלווים, ערבים וכורדים – מתעכב. אך באופן כללי המצב כאוטי והסיוע אינו מספק.

הפתרונות המוצעים לאנשים שאיבדו את ביתם הם בעיקר פתרונות זמניים, והתחילו לקום באזור ערי אוהלים. התנאים ב"ערים" האלה מחרידים. הצפיפות גדולה מאוד, כמעט אין סניטציה, אין תאורה וחימום, ויש בלגן גדול בחלוקת המזון ובסיוע שזורם מרחבי טורקיה, ואנשים מחכים בתורים שעות ארוכות. בני המזל הצליחו להגיע לקרובי משפחה בערים שלא נפגעו מהרעידה. הסוף למצב החירום הזה אינו נראה לעין.

העיר ואן, שבה אני מתגוררת, נפגעה מרעידת אדמה גדולה ב-2011, והצליחה להשתקם בתוך חמש שנים. הרעידה הנוכחית הורגשה פה, אך לא נגרם נזק רב מדי, ואנשים מהאיזורים שנפגעו מגיעים לכאן בהמוניהם. הקמנו פלטפורמות וצוותים שמתאמים סיוע לניצולים. מתנדבים פותחים את בתיהם, וכמה מלונות מספקים מגורים זמניים. אנחנו מנסים גם לספק סיוע במזון ובמוצרים נחוצים אחרים, אבל היכולות שלנו מוגבלות, והייאוש גובר.

דובר רבות על כשלי הבנייה, שהחמירו פי כמה את היקף ההרס והזוועה, וכבר דווח כי מאות קבלנים ברחו מהמדינה. בהאטיי, למשל, הבנייה לא עמדה בתקנות ההגנה מפני רעידות אדמה. אפשר לראות חול – ששימש לבנייה במקום הבטון הנדרש – זורם מההריסות. ואין ספק שלהפקרות הזאת תרם הדיכוי הקשה של האופוזיציה ושל העיתונות, באמצעות סנקציות, פיטורים ואף מעצרים. גם כעת, בעיצומו של המשבר, הממשלה משבשת ומגבילה את הפעילות ברשתות החברתיות, והגישה לטוויטר אף נחסמה לכ-12 שעות.

ב-14 במאי צפויות בטורקיה בחירות לפרלמנט ולנשיאות, בצל האסון. אחרי רעידת האדמה הוכרז מצב חירום במדינה, ורבים חרדים כי השלטון ינצל אותו לרעה. טורקיה היתה במצב רע עוד לפני הרעידה, והנזק העצום שנגרם לא מאפשר לראות שביב של תקווה לשיפור. "אני לא יכול לבטא את רגשותיי בדרך שלא תוביל למאסרי", צייץ אמן טורקי אחד בטוויטר, במה שמשקף את תחושותיהם של רבים.

הכותבת היא תושבת טורקיה, ופרטיה שמורים במערכת

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חוק העתיקות הפלסטיני מתייחס לכל התקופות, ללא אפליה של דת או תרבות. מסגד נבי עכאשה במערב ירושלים שהוסב ל"קבר בנימין". (צילום: רפי גרינברג)

חוק העתיקות הפלסטיני מתייחס לכל התקופות, ללא אפליה של דת או תרבות. מסגד נבי עכאשה במערב ירושלים שהוסב ל"קבר בנימין". (צילום: רפי גרינברג)

ואולי צריך להחיל את חוק העתיקות הפלסטיני על ישראל?

בימין טוענים שלפלסטינים אין קשר לממצאים היהודיים בגדה המערבית, ולכן צריך להעביר את האחריות לארכיאולוגיה שם לידי ישראל. אבל ליותר מ-90% מהאתרים בישראל אין קשר להיסטוריה יהודית, אז אולי שהפלסטינים ידאגו להם?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf