רועים שקוף: שיטת חוות הרועים להשתלטות על קרקעות מגיעה לבג"ץ

התיישבות בלב שטח חקלאי עומדת בסתירה למדיניות התכנון הארצית. תושבי מג'ד אל-כרום מפגינים נוכחות סמוך למאחז חדש שהוקם צמוד לאדמתם, ספטמבר 2026 (צילום: אורן זיו)

בפוסט שפרסמה שרת ההתיישבות אורית סטרוק לאחר ביקור במאחז המתנחלים, המתקרא "חוות רועים" במג'ד אל-כרום, היא התריעה כי "המצב בגליל הוא סכנה אסטרטגית". סטרוק לא הסתפקה באבחנה זו ואף הבטיחה כי "בקדנציה הקרובה ניקח לידינו בעזרת ה' את סמכויות רמ"י ומנהל תכנון כדי להוביל שינוי אסטרטגי בדרך המלך תוך תיקוני חקיקה ונהלים. ממש כפי שפעלנו ביו"ש". אנחנו עדיין לא שם, אך סימני הפורענות, בחסות המדינה, כבר ניכרים.

>> הגדה מגיעה לגליל: מאחז רועים הוקם ליד מג'ד אל-כרום

קק"ל, שאפשרה את הקמת ה"חווה", נאלצה אומנם לפנות את המתנחלים, אך הדבר לא הפריע למאות אנשי ימין לחגוג שם את סוכות, תוך שירת שירי נאצה נגד ערבים תחת עינה הפקוחה של המשטרה. לפי הידוע כעת, בכוונת קק"ל להזיז את המאחז לאתר סמוך. לכאורה, קק"ל מנסה לחזור בה בעקבות הזעם הציבורי שעוררה, אך למעשה מדובר במהלך נוסף בשיטת "עוד דונם ועוד עז". עוד יישוב יהודי שמוקם במסווה של "חוות רועים" בשטח יישוב ערבי. הדבר ממחיש כיצד קק"ל הופכת בפועל לזרוע ביצועית של הימין האידיאולוגי, הנחוש לפעול ל"ייהוד הגליל".

מכתב בהול ששלח ראש מועצת מג'ד אל-כרום, סלים סליבי, לרשות לאכיפה במקרקעין ב-15 בספטמבר מלמד כי לפי "חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה", קק"ל כלל לא היתה רשאית להקצות את השטח לחוות רועים, מאחר שרובו בבעלות פרטית. נוסף על כך, לפי תוכניות המתאר הארצית והמחוזית, מדובר באזור חקלאי שאין להתיר בו בנייה למגורים.

תוכנית המתאר הכוללנית של מג'ד אל-כרום, שמתגלגלת במוסדות התכנון כבר שבע שנים ונמצאת בשלב מתקדם של "מילוי תנאים להפקדה", מייעדת את האזור לשטח פתוח, שערכו עצום ליישוב הוותיק, הסובל ממחסור בפארקים ובגינות. המכתב של סליבי מבהיר שקק"ל פועלת כאילו אין חוק ואין סדר. וכך, במקום לשמר ערכי טבע ונוף, כמצופה ממנה, היא פוגעת בהם לטובת הגשמת החזון של "ייהוד הגליל".

קק"ל בעד ונגד

לא ברור אם זה מקרי, אבל מחר (חמישי) אמור בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לדון בעתירה של החברה להגנת הטבע נגד "החוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה", שפורסם ברשומות במרץ אשתקד. ברקע חקיקת החוק עומדות עשרות חוות רועים, בעיקר בנגב ובגליל, שנבנו בשטחים פתוחים שבהם אסורה בנייה למגורים.

לפי העתירה, נגד רבות מהחוות הלא חוקיות ננקטו עם השנים צעדי אכיפה, הריסה ופינוי. ואולם בעלי החוות הצליחו לרתום לעניינם חברי כנסת בעלי תפיסה פוליטית גזענית, הגורסת כי מדובר בחוות "השומרות על קרקעות המדינה מפני פלישת ערבים". אלה העבירו את חוק הסדרת החוות שנגדו הוגשה העתירה.

הטיעון המשפטי העומד בבסיס העתירה הוא כי מדובר בחקיקה בעלת תכלית יעודית פסולה: המנגנון שנועד להכשיר בדיעבד את החוות הקיימות עוצב בהתאמה לקבוצה מוגדרת של רועים יהודים מפרי חוק. החוק נחקק על רקע חשש שפסקי הדין שדרשו את פינוי קבוצות הרועים ימומשו. עוד טוענים העותרים כי החוק פוגע בעקרון השוויון החוקתי, משום שהוא מפלה בין הרועים המסוימים האלה לחקלאים אחרים בכל הנוגע להסדרה ולהכשרה בדיעבד של בנייה בלתי חוקית. בין היתר, הוא מעניק לרועים אלה פטור גורף מתשלום על שימוש (בלתי חוקי, חשוב להזכיר) בקרקע ציבורית.

"חוות השומרות על קרקעות המדינה מפני פלישת ערבים". מבט מהמאחז שהוקם ליד אדמות מג'ד אל-כרום, ספטמבר 2026 (צילום: אורן זיו)

בחברה להגנת הטבע מדגישים כי בניגוד לטענות הימין, "לעדר במרעה יש ערך חקלאי וכלכלי, אך אין לו ערך כלשהו בהגנה על יעדים ורכוש אחרים". יתרה מכך, אם יוקמו חוות בצמוד ליישובים קיימים, במקום בנפרד מהן, הן יוכלו להגן על היישובים הכפריים משריפות יער, השמירה על העדרים תהיה כלכלית יותר ותימנע הפגיעה בטבע הכרוכה בסלילת דרכי גישה ובהוספת תשתיות חשמל, מים, ביוב ותקשורת.

קק"ל, אחת המשיבות בעתירה, העבירה השבוע לבית המשפט עמדה המתנגדת לחוק המכשיר את ההתיישבות בחוות. אלא שמעשיה בשטח, כאמור, מנוגדים לעמדה הזו. באתוס הישראלי-יהודי קק"ל נתפסת כמי שנוטעת עצים ומשמרת את האופי הירוק של הארץ, ואולם התנהלותה בפרשת מג'ד אל-כרום חושפת אותה במערומיה.

התיישבות בלב שטח חקלאי עומדת בסתירה למדיניות התכנון הארצית, המבוססת על מניעת בזבוז קרקע ועל שמירת השטחים הפתוחים ורציפותם. במקרה של חוות הרועים במג'ד אל-כרום, העניין מטריד הרבה יותר: קק"ל, שמחזיקה בכ-11% מכלל הקרקעות בישראל ולא פעם מצליחה לחמוק מביקורת ציבורית מתוקף מעמדה כחברה "דו-מהותית" לתועלת הציבור, יוזמת הקמת חווה הכוללת מגורים ומסייעת לה, בניגוד ל"חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה" וללא אישור של משרד החקלאות ומינהל התכנון. חטא על פשע.

בראיון לפודקאסט של "הארץ" באוגוסט אמר יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי: "התפקיד שלנו זה לא להוציא ערבים מיישובים, אלא להרחיב יישובים יהודיים קיימים ולהביא עוד יהודים לגליל". אולי כדאי שיחזור לדבריו ויפנים: אין לקק"ל מה לחפש בשטחי מג'ד אל-כרום.

האדריכל גיא נרדי הוא רכז דיור וקרקע בעמותת סיכוי-אופוק, הפועלת לקידום חברה שוויונית ומשותפת לאזרחים הערבים והיהודים במדינה