קריסת הממשל בצפון אירלנד אפשרה אישור הפלות ונישואי להט"ב
אחרי יותר משנתיים בהן אין בצפון אירלנד ממשלה או פרלמנט מתפקדים, הפרלמנט הבריטי ניצל את הלאקונה כדי לאשר בחוק את שתי הזכויות שכל יתר אזרחי הממלכה המאוחדת נהנים מהן מזמן, על אפה ועל חמתה של המפלגה הפרוטסטנטית השמרנית
זה למעלה מאלף ימים שאין לצפון אירלנד ממשלה והפרלמנט לא התכנס. הממשלה, שעל-פי הסכמי השלום (הסכם יום שישי הטוב, 1998) חייבת להיות מורכבת מנציגי הקתולים והפרוטסטנטים, התפרקה בעקבות חשיפת מחדלים בניהול הכספים הציבוריים תחת הנהגת מפלגת ה-Democratic Unionist Party) DUP) הפרוטסטנטית, ומאז מתקשים הצדדים למצוא הסדר, ואולי גם את המוטיבציה, להרכבת ממשלה חדשה.
למרות שברוב תחומי החיים לא נראה שהחסך השלטוני מעיב על התפקוד השוטף של האזור, לעובדה שהממשלה המקומית אינה מתפקדת יש לא מעט השלכות חמורות. צפון אירלנד מנוהלת בימים אלה על-ידי פקידי השירות הציבורי שעושים את עבודתם נאמנה, אך נעדרי יכולת לעצב מדיניות, לחוקק חוקים ולהגיב לצרכים אקוטיים. יותר מכל, שירותי הבריאות, החינוך, הסעד והמשטרה כמו גם שאר השירותים הציבוריים סובלים מצמצום תקציבי גורף שמורגש באופן ממשי על ידי כל התושבים, בהעדרה של ממשלה. חלק מאותם השירותים נמצאים במשבר חריף ואף הגיעו לסף קריסה. כל זה קורה בתקופה שבה, עם או בלי קשר לברקזיט הממשמש ובא, הכלכלה המקומית ספגה מכות קשות עם סגירת שלושה ממפעלי היצור הגדולים במדינה.
היו מעדיפים לראות את השינוי הזה קורה דרך התהליך הדמוקרטי, ולא בגלל מחדליו. מצעד גאווה בבלפסט (Belfast Pride Festival 2018)
העדר ממשלה מקומית כמעט בלתי נתפס במיוחד לאור העובדה שמדובר בתקופה מכרעת, כשעתידה של הממלכה המאוחדת כולה עומדת בפני טלטלתו העזה של הברקזיט. תושבי צפון אירלנד הצביעו באופן גורף כנגד הפרישה מהאיחוד האירופי, והם אלה שיושפעו יותר מכל אזור אחר בממלכה המאוחדת מההוצאה אל הפועל של הפרישה. ועדיין, אין ממשלה מקומית שתייצג את התושבים של צפון אירלנד ותשמור על האינטרסים הייחודיים של האזור.
עם זאת, השבוע התגלה הצד החיובי של הלאקונה הממשלית. צפון אירלנד הוא האזור היחיד בממלכה המאוחדת שבו הפלות הן בלתי חוקיות ושלסביות והומואים אינם יכולים להינשא. אמנם, נשים יכלו לנסוע לאנגליה כדי לעבור הפלה וזוגות שרצו להתחתן יכלו לעשות זאת בשאר חלקי הממלכה המאוחדת, אך האפשרויות הללו היו כרוכות תמיד בהוצאות נוספות לא מבוטלות. כך, כמו בהרבה מקרים אחרים, הנגישות לזכויות אזרח בסיסיות הפכה לשאלה מעמדית התלויה ביכולות כלכליות.
בהעדרה של ממשלה מקומית בצפון אירלנד, לפרלמנט בלונדון יש את הסמכות להעביר חוקים שיחולו גם על אזור זה. כך, הפרלמנט בווסטמינסטר חוקק חוק שמבטל את הפללת ההפלות והחיל נישואים גאים על צפון אירלנד. לשון החוק נוסחה כך שהוא ייכנס לתוקף בהינתן כי הפרלמנט המקומי לא יחזור לתפקד עד אתמול (ה-21 באוקטובר). והנה באורח פלא, למפלגת ה-DUP השמרנית, שנושאת את דגל ההתנגדות להפלות ונישואים גאים, פתאום בוער לכנס את הפרלמנט אחרי למעלה משנתיים של התבוששות.
דוברי המפלגה ניסו גם לטעון שהחרדה לגורל האזור לאור הברקזיט הממשמש ובא היא הסיבה שבגללה הם קוראים לכינוס של הפרלמנט לפנים משורת הדין, אבל זה תרגיל שקוף שהיה ברור לכול. המפלגות האחרות ראו מבעד לתרגיל הזה, ובתגובה נציגיהם סירבו לתפוס את מושבם בפרלמנט. עקב כך, ישיבת הפרלמנט של צפון אירלנד שכונסה לא זכתה להכרה ולא יכלה לעמוד בדרכו של השינוי בחקיקה.
אמנם גם מפלגת השין פיין הקתולית מעולם לא תמכה בזכות להפלות (בעוד שהם כן תומכים בנישואים לכול), אבל הם לא היו מוכנים לשתף פעולה עם ה-DUP בניסיון לבלום את החוק באופן הציני שבו זה נעשה. עוד נטען נגד מהלך זה, כי העובדה שהדבר היחיד שדחף את המפלגה הפרוטסטנטית השמרנית בשנתיים האחרונות לנסות ולכנס את הפרלמנט הוא רק הניסיון לגזול זכויות מתושבי צפון אירלנד, מעידה יותר מכל על סדרי העדיפות של ה-DUP.
ראוי גם לציין שה-DUP הם אלו שהתנגדו בחריפות לכל הסכם ברקזיט שהיה מעניק לצפון אירלנד מעמד מיוחד ביחס לשאר הממלכה המאוחדת, תוך התעקשות על העמדה לפיה האזור הוא חלק בלתי נפרד ממנה. בשם התנגדות זו, הם הכשילו את ההסכמים ליציאה מסודרת מהאיחוד האירופי שהציעה ראש הממשלה הקודמת תרזה מיי. אבל אז הסתבר שהמעמד המיוחד של צפון אירלנד ממש לא מפריע להם בכל מה שנוגע להגבלת זכותן של נשים על גופן או של גייז להינשא.
וכך, עקב חידלון ממשלתי וחוסר יכולת של הצדדים הניצים בחברה שעדיין מפולגת קשות להתעלות מעל המחלוקות ולמלא את תפקידם נאמנה, נכנסו אתמול לתוקף שני החוקים שלשאר תושבי הממלכה המאוחדת הם כבר מזמן חלק מובן מאליו מסל זכויות האזרח שלהם. פעילים למען הזכות להפלות ונישואים לכל חגגו את ההישג שעבורו הם נאבקים מזה שנים רבות, אבל עדיין הם ציינו שהם היו מעדיפים לראות את השינוי הזה קורה דרך התהליך הדמוקרטי, ולא בגלל מחדליו.
ד"ר מירב אמיר היא מרצה בכירה לגיאוגרפיה ונשיאת איגוד המרצים של אוניברסיטת קווינס, בלפסט.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
