קטאר קונה את מעמדה כפטרונית הפלסטינים דרך הסיוע לעזה

בעוד רוב מדינות ערב מיישרות קו עם ישראל ומפנות עורף לפלסטינים, קטאר ממשיכה להזרים סכומי כסף גדולים הן לחמאס בעזה והן לרשות בגדה. אלא שבלי תעסוקה או אופק כלכלי, זה לכל היותר תחבושת על הפצע הפעור של הרצועה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מוחסן ח'ווישק הוא אחד ממאות תושבי עזה בעלי ההכנסה הנמוכה עד כדי ייאוש, שהתגודדו לאחרונה באחד הבקרים מול סניף הדואר המרכזי בעיר עזה כדי לקבל שטר של מאה דולר מממשלת קטאר. "אני לא יודע איך אשרוד את הימים הבאים אם לא אקבל את הכסף הזה", אומר האב בן ה-34. "אנחנו אסירי תודה לממשלה הקטארית על הכסף. השטרות האלה של המאה דולר הביאו לי הקלה מסוימת".

ח'ווישק ויתר הממתינים איתו בתור נראו כטובעים בלב ים הנאחזים בכל פיסת קש כדי להמשיך לצוף על פני המים, ולו רק עד למשבר הבא. על רקע המצור הישראלי על הרצועה, שנמשך כבר 12 שנים ושהביא לאבטלה של 52% ולמצב בו יותר מ-80% מהמשפחות בעזה נתמכות על ידי סיוע זר, הסיוע הקטארי הפך לצינור חמצן עבור משפחות רבות.

בנוסף על מתן 100 דולר ל-60 אלף מהמשפחות העניות ביותר, התמיכה הקטארית מתבטאת גם בשלל דרכים אחרות – מתשלום משכורות לפקידי הממשלה בעזה (התחייבות לסכום של 90 מיליון דולר, שהושעה לאחרונה) דרך יבוא דלק לצורך הפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה ועד לבניית מרכז הגמילה הראשון ברצועה.

במקביל, קטאר חומדת יותר ויותר כמה מהתפקידים המסורתיים שמילאה מצרים כמתווכת מהימנה בין הממשלה הישראלית לבין חמאס, הכוח הפוליטי השולט בעזה. מאז אוקטובר 2018, קטאר מתערבת באופן מתמיד כדי לסייע בהשגת הסכמים להפסקות אש, האחרון שבהם בעקבות ההסלמה הקטלנית בין הצדדים בחודש מאי השנה.

"תודה לך, קטאר". פלסטינים בתור לקבל כספי סיוע קטאריים בעזה (פאדי אל-נאג'י)

קטאר החלה לממן את רצועת עזה לראשונה בשנת 2012, במקביל לעלייתו לשלטון של שייח' תמים בן חאמד השני. בן חאמד הקים את הוועדה לשיקום עזה, שמאז הקמתה חילקה כבר יותר ממיליארד דולר, כולל 50 מיליון לאונר"א, סוכנות האו"ם הממונה על הסיוע לפליטים הפלסטינים, כדי לאפשר לה להמשיך לפעול בעזה אחרי שארה"ב משכה את תמיכתה בסוכנות.

הזרם הגדול ביותר של הסיוע הקטארי הגיע מאז אוקטובר, סיוע שזכה לפומביות שערורייתית הודות למזוודות הכסף שנשא איתו לתוך הרצועה השליח מוחמד אל-עמאדי, באישורה של ישראל – ותחת עינה הפקוחה. בין הפרויקטים החדשים העומדים על הפרק אפשר למנות את התוכנית להתקנת תשתיות להזרמת חשמל מישראל לעזה, פרויקט שלצורך קידומו הגיעה בחודש יוני משלחת טכנית מקטאר. ישנם גם דיבורים על הקמת "אזור תעשייה מפוקח" במימון קטארי, סמוך למעבר קרני הסגור נכון לעכשיו, בתקווה לספק תעסוקה לעד 5,000 עובדים.

מדינות ערב אחרות משמרות בקושי את מס השפתיים שהן משלמות לסוגיה הפלסטינית, בעודן מתקרבות בהדרגה לישראל בחסות הטינה המשותפת לאיראן. בניגוד אליהן, קטאר, שבינתיים נאבקה בהצלחה בניסיון חרם מצד ערב הסעודית, ליגת מדינות המפרץ ומצרים, מבדלת את עצמה מהן ומקבעת את מעמדה כתומכת היציבה והגדולה ביותר של הפלסטינים. זאת עמדה פופולרית ברחוב הערבי.

בו בזמן, קטאר מצליחה לשחק את המשחקי המערבי בצורה מספיק טובה כדי שהחן שלה לא יסור לגמרי בעיני ישראל וארה"ב. כך למשל, הממשלה הישראלית מפקחת מקרוב על רשימת המשפחות שמקבלות את כספי הסיוע הקטאריים, ומקפידה על כך שלא יהיו ביניהן כאלה המזוהות עם אחד הפלגים החמושים או משתתפי צעדות השיבה.

הגדה נגד הרצועה

על אף שיתוף הפעולה הקטארי עם הרשויות הישראליות, אין אף גורם אחר שמסייע לרצועה המוכה בסדר גודל דומה. גם חמאס מכיר בחשיבות הסיוע הקטארי להקלת הסבל של תושבי עזה. בפגישה שערך לאחרונה מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, עם ראשי פלגים ומנהיגים קהילתיים, הוא שיבח את קטאר ואמר כי היא "ממלאת תפקיד מרכזי בדיבור ובמעש במאמץ לשבור את המצור על עזה ואת סבלו של העם הפלסטיני. תמיכתה המקיפה והמתמשכת מוכיחה את כנות הכוונות של הממשלה הקטארית, העם הקטארי ומנהיגיו".

התושבים בעזה נוטים להסכים. בסקר שנערך בחודש דצמבר על ידי המרכז הפלסטיני לסקרים ומדיניות, 73% מהפלסטינים ברצועת עזה ובגדה הביעו רגש חיובי ביחס לתפקיד שממלאת קטאר בסוגיה הפלסטינית, במיוחד ברצועה. עם זאת, בעוד שמרבית תושבי הגדה מסתכלים על קטאר בעין חיובית, הנהגת הגדה – קרי הרשות הפלסטינית בראשות פת"ח – ותומכיה אינם מרוצים מהתמיכה הקטארית בעזה, המסכלת את מאמציהם להוריד את חמאס מהשלטון בכוח הסנקציות על התושבים.

יחיא קעוד, פעיל וחוקר פוליטי מהמרכז הפלסטיני למחקר אסטרטגי מסאראת, הביע את הביקורת הזו בצורה נאמנה: "סוגיית התמיכה הכלכלית בעזה צריכה להיות מפוקחת על ידי ההנהגה הלגיטימית, שהיא הרשות הפלסטינית", טען בתוקף. "מימון חמאס בעיצומו של הקרע החריף בין שתי המפלגות שלא דרך הערוץ של הרשות הפלסטינית הופך את הסיוע לפוליטי, לא רק הומניטרי". לטענתו, הסיוע של קטאר לתנועות אסלאמיות הוא חלק מאותה אסטרטגיה. מאז שנת 2000, מציין קעוד, קטאר תמכה בכל התנועות האסלאמיות באזור, כולל חזבאללה בלבנון.

עם זאת, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הזהיר לאחרונה את אנשיו לא לבקר בחריפות יתר את קטאר בפומבי. זאת לאור העובדה שגם המנגנון שלו זוכה לסיוע מהממשלה הקטארית: רק בחודש מאי האחרון ממשלת קטאר התחייבה להעביר לרשות 300 מיליון דולר בהלוואות ומענקים.

גם הסיוע הקטארי לא יכול להתמודד עם עומק המשבר ההומניטרי בעזה. נשים פלסטיניות בבית חנון, עזה (אן פאק / אקטיבסטליס)

ההחלטה של ממשלת קטאר להעביר חלק מכספי הסיוע לרשות הפלסטינית, ובמקביל לעצור העברת תשלומים נוספים למימון המשכורות של פקידי חמאס, התקבלה בעקבות בקשתו של עבאס לקבל רשת ביטחון כלכלית בפסגה האחרונה של מדינות הליגה הערבית. הרשות הפלסטינית סובלת מבעיות כספיות חמורות, בעקבות החלטת ארה"ב לעצור את כספי הסיוע וסירובה של ישראל לשחרר את כספי המסים שהיא גובה עבור ממשלתו של עבאס, באמצעותם עבאס תומך בין היתר במשפחות של אסירים פלסטינים.

"המדינות האחרות לא התחייבו אפילו לאגורה אחת. ברור שההחלטה הפתאומית של קטאר לתמוך כלכלית ברשות הפלסטינית הגיעה כהוראה מארצות הברית באישורה של ישראל, כדי למנוע את התמוטטותה של הרשות", קעוד מציין במרירות. "ישראל לא מעוניינת בזה; היא רוצה לשמור על יציבות במערכת הפלסטינית, תוך הנצחת המאבק בין שני הכוחות הפוליטיים המרכזיים".

שיטת המקל והגזר

למרות שאין ספק כי קטאר משמשת כתומכת כספית מרכזית של חמאס באמצעות הסיוע לעזה, חמאס בבירור לא מקבל ממנה את כל מה שהיה רוצה. למעשה קטאר מאמצת מול חמאס מדיניות של מקל וגזר, בניסיון לאלץ אותו להגיע לסוג של הבנה שחמאס לא בהכרח מעוניין בה מול ישראל. בסרטון שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות נראית משלחת קטארית בראשות אל-עמאדי, כשהוא משוחח עם בכיר חמאס חליל אל-חיה ומפציר בו: "אנחנו רוצים רגיעה". אל-חיה גמגם בתגובה: "אה, בסדר, בסדר. אללה איתך". הסרטון זכה למבול של תגובות מצד פלסטינים שזעמו נוכח המחיר שקטאר דורשת בתמורה לסיוע.

הסיוע הקטארי לא מנע את הצניחה החופשית של המצב הכלכלי ברצועה, בראש ובראשונה משום שאינו מסוגל לייצר מספיק מקומות עבודה קבועים שיכולים לשלם משכורות ראויות לעובדים. בתכנית "כסף תמורת עבודה" שהשיקה קטאר בנובמבר 2018 השתתפו 10,000 איש בלבד, כשעל פי הערכות הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2018 היו ברצועת עזה לפחות 255 אלף מובטלים; כלומר התכנית הקטארית נתנה מענה ל-3.38% מהמובטלים בלבד.

"כדי לתת מענה אמיתי למשבר ההומניטרי אנחנו צריכים למצוא פתרונות, לא רק הקלות זמניות", אומר קעוד. "מאה דולר מספיקים למשפחה ענייה בקושי כדי להסתדר יום או יומיים. מה שאנחנו צריכים זה מיזמי תעסוקה שיעסיקו מאות אלפי אנשים במשרות יציבות".

פאדי אל-נאג'י, 23, בעל תואר בשפה וספרות אנגלית מאוניברסיטת אל-אזהר בעזה. הפוסט פורסם באתר "אנחנו לא מִספָּרים" אשר נותן לכותבות וכותבים צעירים מעזה אפשרות לתקשר עם העולם ולספר את סיפורם במילים שלהם. מאנגלית: אורלי נוי

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

הגברים בוכים בפייסבוק, וצוקרברג מתגייס להגנתם

בעוד נשים נלחמות על זכותן לחיים ולהגנה מאלימות מינית, גברים נאלצים להילחם על זכותם לא להיעלב. זהו מאבק עיקש, שכולל שעות של לחיצה על "דווח על תגובה זאת". מרגש לראות שבהנהלת הרשת החברתית השכילו לזהות את האוכלוסייה שהכי זקוקה להגנה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf