newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אני צריכה את הכסף, עבדתי בשבילו, הוא שלי"

העובדים שלא קיבלו את שכרם, מעסיק שמסרב לחתום על טופס ביטוח לאומי לעובד ששבר את ידו בעבודה, הצלקות על גבה של פליטה אריתראית – יום שגרתי במשרד, עם העובדים השקופים במדינה

מאת:

כותבת אורחת: נועה קאופמן

אני עובדת מזה 6 שנים בקו לעובד, עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה להגן על זכויות העובדים במשק הישראלי. אני מרכזת בעמותה את תחום מבקשי המקלט והפליטים המועסקים בישראל.

יום קבלת קהל הוא תמיד עמוס. בד"כ אנחנו מתרכזים רק בענייני עבודה, לא נכנסים מתחת לפני השטח. זה לא עוזר ואין לנו גם הכלים להתמודד עם התכנים שעשויים לעלות. אבל מטבע הדברים הקשיים השונים שבני אדם חווים שזורים זה בזה ומשפיעים על חלקים שונים בחייהם.

יום שגרתי במשרד. זה התחיל בקבוצת עובדים גדולה שהגיעה יחד כי כולם לא קיבלו שכר עבור חודש עבודה. חיפוש קצר בגוגל העלה שהמעסיק שלהם יושב כעת במעצר על הלבנת הון והעלמת מס. הם עבדו בבניין, עבור חברה ענקית, מהידועות בענף. אני יודעת מראש שהפניה שלי לנציגי החברה לא תיענה. לא מעניין אותם מה הקבלנים שלהם עושים לעובדים כל עוד הנדל"ן נבנה והכסף זורם.

אח"כ הגיעה משפחה, הייתי צריכה לפגוש רק את הבעל אבל הוא לא יכול להגיע לבד, הוא חולה כבר כמה חודשים ולא מסתדר בלי עזרה. אז כל הגעה שלהם לכאן משמעה לגרור את כולם – את האשה שצריכה לעזור לו ואת הילדים שאי אפשר להשאיר לבד בבית. התיק שלו נסחב כבר חמש שנים בבתי משפט עד שהתברר שהקבלן פשט רגל, וצריך להגיש בקשה לתשלום החוב לביטוח הלאומי. הסברתי להם שזה תהליך שיכול לקחת הרבה זמן, בקלות יותר משנה, ושבהמשך הם יתבקשו לשלם לביטוח הלאומי 312 ₪. הם שאלו אם אפשר לוותר על התשלום. הם כבר שילמו המון לעורכי דין, ואגרות בית משפט, ואח"כ שילמו להוצאה לפועל שהייתה מיותרת. כל זה כמובן לא מעניין את הביטוח הלאומי, או שתשלם או שלא נבדוק את תביעת החוב שלך.

> תמונתו של יעקוב אבו אלקיעאן היא קריאת ההשכמה שלנו

"כאן חישמלו אותי, וכאן חתכו, ראיתי אנשים מתים, הראש שלי לא עובד". (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט/פלאש90)

"כאן חישמלו אותי, וכאן חתכו, ראיתי אנשים מתים, הראש שלי לא עובד". (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט/פלאש90)

ואז הגיע עובד ששבר את היד בתאונת עבודה, אבל המעסיק מסרב לחתום על הטפסים לביטוח הלאומי. הוא בכלל מכחיש שהוא מכיר את העובד המדובר. שאלתי את העובד באיזה בית חולים גיבסו את ידו. הוא לא יודע. המעסיק המתכחש לקח אותו לבית חולים שאינו מכיר ואז לקח את מסמכי השחרור ומסרב להחזיר. בכל מקרה, גם אם היו את המסמכים זה לא היה עוזר כי המעסיק לא עשה ביטוח לעובד, אז הוא הכריח אותו להשתמש בשם אחר של עובד אחר שכן מבוטח, כדי לקבל טיפול. אמרתי לו שאני לא בטוחה בכלל שנצליח לעזור לו, שהוא מקרה קשה מאוד וחסרות המון הוכחות. הוא הסתכל ושאל "אבל מי יוריד לי את הגבס? אם אני הולך למרפאה הם רוצים מסמכים רפואיים של הטיפול שקיבלתי". הסתכלתי חזרה. אין לי תשובות.

אין משפחה. רק אני

ובסוף בסוף הגיעה אישה שהייתה אצלנו לראשונה ב-2011. היא בגילי, ויש לה ילד בגיל של הבת שלי. היא עבדה אצל איזה קבלן שלא שילם לה שכר ולא עשה לה ביטוח, ולכן היא גם הוציאה כסף בעצמה על טיפולים רפואיים. פנינו לבית משפט, הגענו לפשרה עם המעסיק, אבל כל הצ'קים שלו חזרו. אחרי שנה היא נשברה וביקשה את התיק חזרה, נתנו לה הכל. היא חזרה אתמול. התברר שהיא פנתה לבדה להוצאה לפועל. איך היא עשתה את זה? אין לי מושג, היא אישה חזקה, היא הגיעה לישראל מאריתריאה, אז גם הגיעה להוצאה לפועל. פנתה, וכנגד כל הסיכויים צלחה את הבירוקרטיה ופתחה תיק, שילמה אגרות, מסרה דרישות, ככה במשך 5 שנים. עד שהודיעו לה שהמעסיק פשט רגל ואי אפשר יותר לקבל את הכסף מההוצאה לפועל, רק מהביטוח הלאומי. אז היא חזרה אלינו, אולי עכשיו נוכל לעזור לה?

כן, עכשיו נוכל, וכל הכבוד לה שלא התייאשה. אז פתחנו לה תיק וביקשנו מספר טלפון שלה ושל איש קשר נוסף. אין איש קשר. אף אחד? שאלתי, אולי בן משפחה? האבא של הילד שלך?

ואז הדמעות פרצו. "אין אבא. הוא נסע, עזב אותי. הראש שלי לא בסדר. אני לבד, אף אחד לא רוצה אותי, כולי מצולקת". זו לא מטאפורה, היא מרימה את החולצה ומראה לי צלקות. הכל מסיני. "כאן חישמלו אותי, וכאן חתכו, ראיתי אנשים מתים, הראש שלי לא עובד. אין עוד מספר טלפון, אין משפחה, רק אני, אבל אני אענה, אני צריכה את הכסף בשביל הילד, גם אחרי 5 שנים. עבדתי בשבילו, הוא שלי".

נועה קאופמן מרכזת בעמותת קו לעובד את תחום מבקשי המקלט והפליטים המועסקים בישראל.

> שב"כ עיכב שלושה פעילים פלסטינים בדרך להלוויית אבו אלקיעאן

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מתנחלים במעיין "עין קריות", תחת אבטחה צבאית, ב-24 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

מתנחלים במעיין "עין קריות", תחת אבטחה צבאית, ב-24 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

עוד יום של אפרטהייד: מתנחלים בילו במעיין פלסטיני בחסות הצבא

גם ביום שישי האחרון יצאו עשרות מתנחלים לבלות ב"עין קריות", מעיין שנמצא בשטח החקלאי של הכפר הפלסטיני קריות. חיילים ושוטרי מג"ב מנעו מפלסטינים להגיע למקום, וירו גז מדמיע לעבר בתי הכפר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf