newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קַלָעים בצה"ל משתמשים בסוג הקליע שהרג את אבו עאקלה

הקליע שהרג את אבו עאקלה כבד מהרגיל, ומשמש חיילים שאוּמנו לפגוע במטרות רחוקות. ישראל עושה בו שימוש, לא ידוע שהוא נמצא בידי הפלסטינים. הקרימינולוג אריאל ליבנה על מה שאפשר ללמוד מחקירת הקליע

מאת:
הציפייה שאפשר היה ללמוד מהקליע על הרובה שירה היתה מופרכת (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

הציפייה שאפשר היה ללמוד מהקליע על הרובה שירה היתה מופרכת. מקום הירי בשירין אבו עאקלה (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

מאז הריגתה של שירין אבו עאקלה, לפני כמעט חודשיים, ישראל ניסתה לייחס חשיבות עצומה לבדיקת הקליע שהרג אותה. סירובה של הרשות הפלסטינית להעביר את הקליע לבדיקה משותפת עם ישראל הוצגה כהוכחה לכך שהפלסטינים מחבלים בחקירת מותה.

אולם מאז שערוץ אל ג'זירה חשף, לפני קצת יותר משבועיים, את תמונתו של הקליע שהרג את אבו עאקלה, כבר היה הרבה פחות ברור מדוע מישהו יצר ציפיות שבדיקת הקליע תאפשר לזהות, באופן חד משמעי, מי ירה בה.

בהנחה שהקליע הזה אכן זה שהרג את אבו עאקלה, לא ברור מדוע מישהו – פלסטיני, אמריקאי או ישראלי – סבר שיש לו משמעות פורנזית. העיוות המשמעותי שעבר הקליע, כנראה עקב הפגיעה בקסדה שחבשה אבו עאקלה, גרם לטשטוש סימני הקנה של הרובה שממנו נורה.

חרף זאת, אפשר שהקליע אכן מצביע על כיוון חקירה, שאולי מוצה אולם – ככל שקראתי – לא פורסם באופן ברור ואחראי. לפי התקשורת מדובר בקליע "ירוק", כלומר לא חודר שריון, השוקל קצת יותר מקליע 5.56 רגיל, שבו משתמשים "קלעים", לא צלפים. "קלע" הוא חייל שעבר הכשרה, שמטרתה לאפשר לו לפגוע במטרות בטווחים רחוקים יותר מאלה שמצופים מרוב החיילים, ולכן הקליע כבד יותר.

אם אכן קליע כזה פגע בעיתונאית, הרי שאין משמעות לכך שהרכב הראשון בשיירה הצבאית, שממנו לכאורה בוצע הירי, עמד במרחק 170 או 200 מטר ממנה. יתר על כן, קלעים מצוידים בכוונות משוכללות –  "טריג'יקון", "מכבים" או "מכבית". גם עובדה זו מייתרת לכאורה את העיסוק במרחק המדויק שהפריד בין החייל היורה ובין אבו עאקלה.

הקליע שפגע בשירין אבו עאקלה. צילום מתוך אל ג'זירה

הקליע שפגע בשירין אבו עאקלה. צילום מתוך אל ג'זירה

יותר מכך: אין מחלוקת על כך שצה"ל משתמש בקליעים "ירוקים". אינני יודע אם גם הפלסטינים משתמשים בקליעים כאלה. איני מכיר את ספקי הנשק שלהם, ייתכן גם שבאחת הפריצות לבסיס של הצבא נגנבו כדורים כאלה ש"התגלגלו" גם לג'נין או שהגיעו ממקום אחר. אבל גם אם לפלסטינים יש כדורים "ירוקים", מה ההיגיון שישתמשו בהם במהלך יום קרב "שגרתי" ויירו אותם לטווח קצר יחסית?

תחילה נמסר שבצבא חושבים שחייל מדובדבן, שירה מתוך ג'יפ ממוגן לעבר פלסטיני שירה עליו, הוא שפגע באבו עאקלה בשגגה. בהמשך, על סמך תחקירים של אמצעי תקשורת בעולם וגם בישראל, התברר שגם אם פלסטיני כלשהו ירה על הכוח הצבאי, אין לכך קשר לירי באבו עאקלה, שכן היא עמדה במקום אחר.

ומכאן עולות לפחות שתי סוגיות. הראשונה היא מה רמת הדיוק, המצופה מחייל שיורה מתוך ג'יפ ממוגן? שהרי רק רעש של ירייה בתוך ג'יפ יכול לשבש את יכולתו של כל חייל לפעול באופן מדויק. אם נוהלי הצבא מאפשרים לחייל לירות במצב כזה, מה לנו כי נלין על היורה.

השאלה השנייה היא איך בוצע התחקור של אותו חייל מדובדבן, מה היתה רמת פירוט והאם עומת עם ממצאים מהזירה. איננו יודעים. אם החייל תוחקר באופן דומה לחקירה במח"ש של השוטרים שירו באום אל חיראן וגרמו אולי למותו של יעקוב אבו אלקיעאן, או לחקירת מצ"ח של החייל שירה מהפילבוקס ליד אל חאדר והרג את אחמד מנאסרה ופצע קשה פלסטיני נוסף – אז אפשר להניח שהתחקור שלו היה לקוי או שתוכנו לא פורסם כראוי.

בהקשר הזה ראוי לציין שרק לפני ימים ספורים פורסם ש-15 חיילים מיחידת דובדבן הושעו אחרי שהחליטו, יחד, לדווח דיווח שקרי בנוגע למכשיר צבאי מסווג שאיבדו. איני יודע אם יש קשר בין הדברים, אך לכאורה נראה שיש לחיילים ביחידה בעיית אמינות מסוימת.

עם כל הכבוד לתחקירים המפורטים, לניתוח סרטי הווידיאו ולגיאוגרפיה של הזירה, אין בהם כדי לקבוע באופן חד משמעי מאיפה בוצע הירי. נתיחה שלאחר המוות, אם היא מבוצעת ומדווחת כהלכה, יכולה לקבוע איך עמדה אבו עאקלה בזמן שהקליע הקטלני פגע בה, מהיכן הוא חדר לקסדתה ומאיזו זווית. זה עניין מאוד מהותי כשמבררים מי ירה ומאיפה. פרטים אלה נמצאים בידי הרשות הפלסטינית ולא ראיתי שפורסמו, ודאי לא באופן מאיר עיניים.

שוב מתברר שאי אפשר ששתי חקירות נפרדות, הישראלית והפלסטינית, שהמניעים לקיומן שונים, יובילו לבירור מדויק של הנסיבות של מוות מיותר. גם התיווך האמריקאי לא סייע. אולי מפני שכמאמר הפתגם הערבי הם "נשאו את הסולם לרוחב" (חמלו אל-סולם באל-ערד'), כלומר הפכו עניין פשוט למסובך, במקום לאפשר לצדדים לרדת מהעץ, הם השאירו אותם גבוה למעלה.

 אריאל ליבנה הוא ד"ר לקרימינולוגיה שכיום שוקד, עם בתו, הבמאית רוני ליבנה ובתמיכת קרן יהושע רבינוביץ', על סרט דוקומנטרי, "פיגוע ללא מחבל", אודות פרשת אום אל חיראן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf