צפו: יוסי צברי מסכם עשור
צילום: אורן זיו
איך מסכמים?
איך מסכמים עשר שנים?
אתם יודעים מה, עזבו עשר –
איך מסכמים שנה אחת?
ובשביל מה?
מה יעזור
אם נביט לאחור?
זה יפתור משהו
זה יביא מזור
להבנה הכואבת
שהזמן חלף ולא יחזור?
ומניין הצורך הכמעט חולני
להסתכל על מה עברנו
במקום על מה עוד יש לעבור.
ונגיד שמנסים.
נגיד שדוחסים ומכניסים למניין
גם את חוק הלאום
גם את החמגשיות
גם את המחאה החברתית
וגם את צוק איתן,
סבבה?
קחו את טראמפ
את הקלסרים מאיראן
את הטבח בחאלב
את הפיגוע בבטקלן…
תוסיפו את שינויי האקלים
את רצח הנשים
את מחאת הנכים
את גירוש הילדים
את תאונות הדרכים
את סיפוח האי קרים
את הודו וקשמיר
את מהפכת תחריר
את המאבק לזכויות אדם
את האש בנוטרדאם
את עסקאות הנשק המפוקפקות
את כלי השיט והצוללות
את הפועלים שנופלים מהגגות
את הבחירות
הבחירות
הבחירות
ואת גל גדות
את האירוויזיון עם נטע ברזילי
ואת אברה מנגיסטו שעדיין חי
אז איך, גבירותיי?
איך מסכמים ובשביל מה?
מי עוד לא שמע על הריקבון
על השחיתות על הצביעות,
מי לא מכיר את הרהב, השחצנות
את ההיתממות את ההתקרבנות?
מי מאמינה עדיין באשליה
שבעצם אין כלום
כי אף פעם לא היה.
אז איך מסכמים?
לא מסכמים.
ממשיכים
נלחמים
לא מוותרים
נאבקים בטשטוש
נאבקים בייאוש
נאבקים בכיבוש.
עוד יבוא היום לסיכומים
ולהתרפקות על זיכרונות
בינתיים
יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
