newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צה"ל מלמד: איך להודות בטעות, ולהמשיך לא להגיד אמת

חודש וחצי אחרי מעצר 5 ילדים פלסטינים ליד חוות מעון, הצבא הודה ש"שלא היה מקום" לעצור אותם. אבל באותה הודעה, הצבא ממשיך לדבר על "פריצה" ועל "הפרת סדר" שלא היו. ככה זה שהצבא ממשיך לפעול בשירות המתנחלים

מאת:

במרץ השנה עצרו חיילים חמישה ילדים, בני 8 עד 13, ליד המאחז הלא מורשה חוות מעון בדרום הר חברון. כעת בצבא מודים במכתב רשמי כי המעצר היה טעות. "צה״ל מצר על האירוע והפיק ממנו לקחים", נכתב בתשובה ששלח הצבא לעורכת דינם של הילדים.

"תסתכלו על עצמכם". חיילים עוצרים ילדים בכפר רכיז, דרום הר חברון (צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם)

"ניתן היה לראות כי גילם של חלק מהקטינים עשוי להיות נמוך מגיל האחריות הפלילית". מעצר אחד הילדים ליד חוות מעון (צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם)

לאחר האירוע, עדי ראייה פלסטינים שהיו במקום סיפרו ל"שיחה מקומית" כי הילדים נעצרו לאחר שליקטו צמחי עכוב באזור שסביב המאחז, שאינו מוקף בגדר. לכך יש גם תיעוד בווידיאו. אולם בכלי התקשורת בעברית הוצגו בזמנו גרסאות ולפיהן הילדים "פרצו להתנחלות וגנבו" (ערוץ 13), "פרצו לבית" (N12 ), ובחלק מכלי התקשורת נטען, מפי הצבא, כי הילדים נחשדו בגניבת תוכים. לטענה הזאת לא נמצא איזכור בהודעת הצבא הרשמית שנמסרה מאוחר יותר. את השקרים של הצבא והתקשורת פירטנו כאן.

כעת בצבא מודים באופן רשמי, כי מעצר הילדים היה טעות. "ניתן היה לראות שגילם של חלק מהקטינים עשוי להיות צעיר מגיל האחריות הפלילית. משכך, לא היה מקום לעכב קטינים אלה על ידי הכוח הצבאי", נכתב בתשובה שנשלחה אתמול (רביעי)  לעורכת הדין גבי לסקי, המייצגת את הילדים. הודעת הצבא מאשרת את מה שטענו עדי ראייה, פעילים וארגוני זכויות אדם מהרגע הראשון: לא היתה הצדקה למעצר.

אך למרבה הצער, במכתב ממשיכים בצבא לנסות להצדיק את המעצר. ראשית, נטען כי "זוהתה פריצה לבית בחוות מעון", טענה שאפילו המתנחלים והצבא לא הציגו במהלך האירועים בזמן אמיתי. גם בחקירת המשטרה שנערכה לשניים מהילדים לאחר המעצר לא עלתה טענה כזו. עוד מצוין במכתב כי עלה חשש ל"אירוע ביטחוני – חדירה לישוב", למרות שלחוות מעון אין גדר והיא הוקמה בצורה לא חוקית, אפילו לפי החוק הישראלי.

בהמשך נטען במכתב של הצבא כי בזמן ניסיון בירור פרטיהם של הילדים, כביכול כדי לברר את גילם, "התפתחה הפרת סדר שכוונה נגד הכוח שהיה במקום". אך התיעוד והעדויות מהשטח שאספנו בזמן אמת מראים אחרת: החיילים הם שפתחו במרדף ועצרו את הילדים באלימות בתוך שטח של כפר פלסטיני. מלבד כמה פעילים שקראו לחיילים לחדול מהמעצר, לא נחזתה בסרטונים שצולמו במקום כל "הפרת סדר". עובדה שגם איש לא נעצר בגין אשמה זאת.

במכתב טוען הצבא כי מתוך "חשש לאירוע אלים ומסוכן יותר", החליט מפקד הכוח "להוביל את הקטינים למקום סמוך". לא ברור על איזו אלימות מדובר, שכן נראה שרק החיילים במקום הפעילו אלימות. בנוסף נראה כי בצבא מנסים להפיל את האחריות למעצר על המשטרה, שכן הם מציינים שהשוטרים הם שהובילו את הילדים למשטרת חברון.

במסמך מצוין כי בבדיקה התגלות "מספר תקלות", אבל ה"תקלה" היחידה המוזכרת היא ההחלטה לעצור את הילדים. "התקלה המרכזית שזוהתה כי על אף הקושי בבירור מדויק של גיל המעורבים, ניתן היה לראות כי גילם של חלק מהקטינים עשוי להיות נמוך מגיל האחריות הפלילית. משכך לא היה מקום לעכב קטינים אלה בידי כוח צבאי", נכתב בתשובה.

אין שום תיעוד לכך שפרצו לבית או גנבו. הילדים שנעצרו על ידי החיילים (צילום: אורן זיו)

אין שום תיעוד לכך שפרצו לבית או גנבו. הילדים שנעצרו על ידי החיילים (צילום: אורן זיו)

הבעיה, כרגיל, היא התמונה הגדולה. גם אם הילדים היו בני יותר מ-12, לאף אחד בצבא, בשטח וגם לאחר מכן, לא נראה מוזר לעצור אותם בכוח, רק על בסיס טענות מתנחלים, ללא שום הוכחה נוספת. אף חייל או חיילת לא חשבו שאולי כדאי לעצור את האירוע. גם כעת מהמכתב עולה כי אין הסקת מסקנות אמיתית לגבי השאלה איך אירוע בו מתנחלים מזעיקים את הצבא מסתיים כך.

מאז מרץ, האירועים האלימים של מתנחלים נגד פלסטינים נמשכים. רק בשבוע שעבר מתנחלים תקפו חקלאים ופעילים ישראלים בדרום הר חברון, ובמקרה הזה, כמו במקרים רבים אחרים, הצבא לא התערב.

בפנייה של עו"ד לסקי לאחר מעצר הילדים, היא דרשה  לתחקר את האירוע המצער ו"להוציא הנחיות ברורות וחד משמעיות בדבר עיכוב מעצרי קטינים, במיוחד אלה שמתחת לגיל האחריות הפלילית". בתשובת הצבא מצוין כי "חודדו הנחיות לעיכוב ומעצר קטינים" לגורמים המבצעיים באזור.

״גם אם הילדים היו בגירים, למה עצרו אותם והעבירו אותם למשטרה?" תוהה עו״ד לסקי אחרי קבלת התשובה. ״לזה הם לא מתייחסים. לא היתה כל סיבה לעצור אותם. אפילו במשטרה לא דיברו על פריצה. למה בכלל עושים בשטח תשאול לילדים? בצבא חושבים שנגיד 'איזה יופי שהם הודו בטעות'. אבל נדרוש לקבל פיצוי אחרי ההודעה בטעות".

לגבי חידוד הנהלים הוסיפה לסקי: "הם יכולים לחדד את הנהלים כמה שהם רוצים. כל עוד הצבא ממשיך לפעול כצבא של מתנחלים, לצערי נראה עוד אירועים כאלה".

ועוד נקודה לסיום. על המכתב חתומה אילה רואש, קצינת יעוץ מדור טרור. יכול להיות שמדובר בעניין בירוקרטי, אבל העובדה ש"מדור טרור" מטפל בתלונה על מעצר ילדים יכולה ללמד יותר מהכל על יחס הצבא לאירוע.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf