פרויקט מיפוי: כך מגבילים 21 אלף מתנחלים תנועה של כמיליון איש
מנתונים שאסף ארגון כרם נבות עולה כי מאז אוקטובר 2023 הוחמרו מגבלות התנועה על פלסטינים בחלקה הדרומי של הגדה המערבית, וכיום יש באזור 220 חסימות ומחסומים. "מדובר במרכיב נוסף במערכה הכוללת שישראל מנהלת נגד הקהילות הפלסטיניות באזור"
הצהרת מועצת יש"ע יושמה בשטח. פלסטינים חוצים כביש שסגר הצבא ליד חברון בגדה המערבית, ב-5 באוקטובר 2024 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)
מאז אוקטובר 2023 הוחמרו מגבלות התנועה על פלסטינים בגדה המערבית. פרויקט מיפוי ותיעוד חדש של ארגון כרם נבות חושף את היקף החסימות והמחסומים בחלקה הדרומי של הגדה המערבית, במיוחד באזור חברון ודרום הר חברון.
במסגרת הפרויקט אותרו ומופו באזור 220 חסימות ומחסומים: 149 חסימות מאולתרות שעשויות מסלעים ועפר; 52 מחסומים סגורים; 7 מחסומים פתוחים; ו-12 מחסומים מאוישים.
ב-15 בדצמבר 2024 פרסמה מועצת יש"ע מסמך תחת הכותרת "שינוי אסטרטגי בתפיסת הביטחון ביהודה ושומרון", שעליו חתמו רוב ראשי המועצות האזוריות והמקומיות בגדה המערבית. במסמך הם דרשו את "שינוי מדיניות הנסיעה החופשית בצירים באופן שיקשה על מעבר של מחבלים ואמל"ח ברחבי יו"ש, ובכלל זאת סגירת המחסומים הביטחוניים". הצהרה זו יושמה למעשה בשטח.
לכל חסימה במפה מצורפת תמונה של המחסום או החסימה. כשמסתכלים על הנקודות, נחשפת התמונה הגדולה: הפיכת התנועה על הצירים הראשיים, שבהם משתמשים מתנחלים, למשימה קשה, ולעיתים בלתי אפשרית.
דרור אטקס מכרם נבות אמר ל"שיחה מקומית": "החלטנו להתמקד בכל אזור הר חברון, מתוך הבנה שבאזור זה מאמצי הגירוש של ישראל נגד האוכלוסייה הפלסטינית הם הממוקדים ביותר גם עתה, קרוב ל-15 חודשים לאחר הטבח ב-7 באוקטובר ולאחר ש-11 קהילות פלסטיניות כבר גורשו ממקומות מגוריהן. בהקשר הזה צריך להבין את מערכת המחסומים והחסימות שישראל מתחזקת. מדובר במרכיב אחד נוסף בתוך המערכה הכוללת שישראל מנהלת נגד הקהילות הפלסטיניות באזור זה".
>> שנה למלחמה: מסע בין הקהילות הפלסטיניות שגורשו
דוגמה לאחת החסימות שמופיעות בפרויקט היא שער, שהקימו מתנחלים בתחילת המלחמה בדרך שיוצאת מהקהילות אום דרית ושעב אל-בוטום לכיוון א-טוואני.
"כל מה שאתה רואה, קרה מאז המלחמה, זו היתה ההזדמנות שלהם. לפני המלחמה יכולנו ללכת למופקרה, לא-טוואני, לח'אלת אל דבע. השטח היה פתוח. עכשיו הם לא נותנים לנו לעבור", סיפר ל"שיחה מקומית" גאוגוסט מחמד עבד, בן 60 שגר באום דרית. עבד ומשפחתו עזבו את המקום בתחילת המלחמה וחזרו אחרי כמה חודשים, וכעת שוהים איתם פעילים 24 שעות ביממה.
נפת חברון, החופפת כמעט במדויק את האזור שמופה בפרויקט, היא המאוכלסת ביותר מבין נפות הגדה המערבית, ומשתרעת על פני 996 קמ"ר. לפי הערכת הלמ"ס הפלסטינית, מתגוררים בה כ-846 אלף תושבים פלסטינים.
האזור הזה הוא הדליל ביותר מבחינת אוכלוסיית המתנחלים ביחס לשאר אזורי גב ההר בגדה המערבית, שנמצאים מצפון להר חברון: מתגוררים בו כ-21 אלף מתנחלים, כ-2.5% מכלל האוכלוסייה, ב-23 התנחלויות רשמיות, כששתיים מהן – אביגיל ועשהאל – בהליכי הכשרה בדיעבד; ועוד כמה עשרות מאחזים לא חוקיים.
"נתון זה מסביר את הצורך לעשות שימוש אינטנסיבי באמצעים פיזיים, שמטרתם לשלוט ולהגביל את התנועה של השאר – 97.5% מהאוכלוסייה", נאמר בכרם נבות.
לגבי החסימות המאולתרות מסלעים ועפר, מציינים בכרם נבות כי הן מתאפיינות ב"משחקי חתול ועכבר", שבמהלכם הצבא סוגר דרכים, והפלסטינים פורצים דרכים מאולתרות, לא פעם עקלקלות, שאף הן נסגרות בתורן וחוזר חלילה.
לפי הפרויקט, "בנוסף למחסומים ולחסימות שמופו בפרויקט, לאורך עשרות קילומטרים של כבישים עוקפים נבנו מעקות, נחפרו תעלות, והוצבו תלוליות עפר, קוביות בטון וסלעים באופן שלא מאפשר גישה אל הכבישים האלה מצידי הדרך. הדברים האלה אינם מסומנים על המפה, אבל השפעתם על התושבים גדולה".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן
