פעילי דיור הפגינו לצד תושבי גבעת עמל: "כולנו בסירה אחת"

תושבי גבעת עמל, שפונו בכוח מבתיהם לפני כשבועיים, הפגינו מול ביתו של שר המשפטים. "אנחנו בטראומה מהפינוי, פירקו את הקהילה, לאנשים אין פתרונות". למחאה הצטרפו גם נשות מאהל המחאה ביפו, אנשי כפר שלם ופעילי דיור ציבורי

מאת:
תושבת גבעת עמל, לבנה רצבי, בהפגנה ליד ביתו של שר המשפטים גדעון סער, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

"מאז הפינוי אני עוברת מבית לבית. אין לי בית, אין לי חיים". תושבת גבעת עמל, לבנה רצבי, בהפגנה ליד ביתו של שר המשפטים גדעון סער, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

כ-100 תושבי גבעת עמל, פעילי דיור ציבורי, נשים ממאהל המחאה ביפו ופעילי המחאה באסי הפגינו הערב (שבת) מול ביתו של שר המשפטים גדעון סער בתל אביב, בדרישה לפיצויים לתושבי גבעת עמל שפונו בכוח מבתיהם. המפגינים צעקו: "הון שלטון עולם תחתון", "די לפינוי" ו"העם דורש דיור ציבורי".

מארגני ההפגנה הדגישו כי בנוסף לפיצויים למפוני לגבעת עמל, הם דורשים את עצירת מדיניות הפינויים בכפר שלם ובשכונות נוספות, וכן את הפסקת הפינויים מדירות דיור ציבורי – כשאלף מהן נמצאות בסכנת פינוי – ומתן פתרונות דיור לנשים ממאהל המחאה ביפו.

לפני כשבועיים פונו בכוח כארבעים משפחות מזרחיות מבתיהן בשכונת גבעת עמל בתל אביב, הנמצאת כמה עשרות מטרים מביתו של שר המשפטים. בנוסף לשני מגדלים קיימים, במקום יקומו עוד כמה מגדלי יוקרה, כשכל דירה בהם צפויה לעלות בין 6 ל-8 מיליון שקל.

התושבים פונו אף שבשבועות האחרונים קודם מתווה פיצוי, בהובלת חברות הכנסת נעמה לזימי (העבודה) וגבי לסקי (מרצ). לדברי התושבים, המתווה נתקע במשרדו של סער, ולכן לא עבר לאישור סופי בממשלה.

תושבת השכונה, רונית אלדובי, אמרה בהפגנה: "לאנשים אין פתרונות, מאז הפינוי מתארחים אצל קרובי משפחה. אנחנו בטראומה מהפינוי. פירקו את הקהילה, אנשים לבד. גם להמשיך את המאבק זה קשה, אבל זה לא מה שישבור אותנו".

לדבריה, "סער היה מעורב בקידום פתרון הוגן לתושבים, והוא מנסה להתנער. לא נניח לו עד שיושלם המתווה. היינו מאז הפינוי פעמיים בכנסת. הם משמיעים קולות כאילו שהם מתאמצים, אבל אנחנו דורשים פתרון מהיר".

לבנה רצבי, תושבת השכונה בת 75 שגרה בה מאז שהיתה בת שש, אמרה כי "מאז הפינוי אני עוברת מבית לבית. אין לי בית, אין לי חיים". רצבי סירבה לעזוב את ביתה ביום הפינוי, ופונתה ממנו בכוח אחרי שעות ארוכות שבהן שהתה לבדה. לדבריה, היא לא התאוששה מיום הפינוי. "המצב שלי עכשיו עוד יותר גרוע".

donate

ריקי כהן בנלולו מפורום הדיור הציבורי אמרה בהפגנה: "לא מדובר רק בפינויים של הדיור הציבורי, מדובר באנשים שנמצאים בשכירות בשוק החופשי ולא יכולים לעמוד בה. הם בתור שנים לדיור ציבורי, והמדינה לא מספקת להם דירות אף שמגיע להם לפי מה שהמחוקק קבע.

"רוצים להוציא עני אחד מהבית ולהכניס עני אחר, במקום לתת קורת גג יציבה לכולם. גם ביפו, גם בגבעת עמל, העקירה מקורת גג משותפת לכולנו, גם בדיור ציבורי, גם בחורה, גם בשייח' ג'ראח, גם בכפר שלם ובשכונת הארגזים – המניע הוא שלטון של טייקונים שרוצים לקחת את הזכות לקורת גג".

המשפחות פונו לפני כשבועיים, למרות שיושבו על ידי המדינה במקום, שבו היה הכפר הפלסטיני ג'מוסין. בהמשך השטח נמכר ליזמים פרטיים, ולמרות דרישת המשפחות והבטחות של פוליטיקאים, מעמדם בקרקע לא הוסדר. לאחר פינויים ב-2014, נותרו בשכונה כארבעים משפחות.

את הפינוי הוציא לפועל יצחק תשובה, שמכר את הקרקע, אך מתוקף הסכמים קודמים עם עיריית תל אביב, התחייב לפנות את התושבים. מאז הפינוי המשפחות מצאו פתרונות דיור זמניים, אך עדיין לא קיבלו כל פיצוי, אפילו לא את הסכומים הנמוכים שבית המשפט קבע כי על תשובה לשלם להם.

להפגנה היום הצטרפו גם נשים חד הורית מיפו, שבמשך שבועיים גרו במחנה אוהלים בגן השניים, בדרישה לפתרונות דיור ציבורי.

נשות מאהל המחאה ביפו בהפגנת תושבי גבעת עמל בתל אביב, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

נשות מאהל המחאה ביפו בהפגנת תושבי גבעת עמל בתל אביב, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

פרידה נג'אר, ממובילות המאבק ביפו, אמרה: "באתי לתמוך כי אנחנו מזדהות, אנחנו באותה סירה. באנו למחות על פינויים, ועל הדיור הציבורי, שיש המון דירות שלא מאכלסים. איחוד המאבקים נותן לנו כוח. ככה הקול שלנו יוצא מיפו".

"די למדיניות האלימה של פינוי ונישול"

בשבוע שעבר לחצה העירייה על נשים במאהל להסכים להתפנות, בתמורה לסיוע במיצוי זכויות וללא פתרון בעיות הדיור שלהן. חלק מהנשים זכאיות לדיור ציבורי ומחכות שנים בתור. בשבוע שעבר נותרו במקום שלוש נשים שלא הסכימו להתפנות, אך האוהלים במקום קופלו והן לנו במקלט ציבורי סמוך.

"אחרי 73 שנה, הגיע הזמן להגיד די למדיניות האלימה של פינוי ונישול של תושבים מהבית", נכתב בהזמנה להפגנה. "עד מתי נמשיך לראות תושבים חפים מפשע, קשישים וילדים נזרקים מהבית שבו נולדו וגדלו לטובת מגדלים לעשירים שמחזיקים שלוש, חמש או מאה דירות. עד מתי נראה בתים נאטמים כדי למנוע מבעליהם לשוב. עד מתי נראה השקעה בפרויקטי יוקרה שמכניסים מאות מיליוני שקלים לעירייה ומיליארדי שקלים ליזמים נבנים על חורבות חייהם של התושבים הוותיקים, מבלי שאחוזים בודדים מהרווח הזה יוקצו לדיור חלופי".

ב-1948 עמד במקום כפר פלסטיני בשם ג'מוסין. במהלך המלחמה תושביו נמלטו, ובניגוד להחלטות האו"ם, ישראל מנעה מהם לשוב. במקום התושבים הפלסטינים המקורים, שוכנו בכפר כ-130 משפחות יהודיות, ומאז הן מתגוררות במקום ללא תשתית מסודרת.

במהלך השנים הבטיחה המדינה לפנות את התושבים לבניינים חדשים, אולם ההבטחות לא מומשו. בשנות ה-60 נמכרה הקרקע, עם התושבים שחיו עליה, לידיים פרטיות. הזכויות על הקרקע התגלגלו מיד ליד, ובסופו של דבר חולקו בין עיריית תל אביב, משפחת כוזהינוף ויצחק תשובה. העירייה התנתה את מתן היתרי בנייה לתשובה בכך שיפנה בשבילה את כל תושבי גבעת עמל מהשטח שבבעלותה.

לאחר הפינוי ב-2014, הגיש תשובה תביעות פינוי נגד תושבי גבעת עמל הנותרים בטענה שהם פולשים, ותבע מהם תשלום דמי שימוש בגובה 2.5 מיליון שקל לנחלה.

במסגרת ההליך, תושבי גבעת עמל ביקשו לצרף את המדינה, את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואת עיריית תל אביב כדי לדון בהשתלשלות המלאה של פרשת גבעת עמל, אך שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, קבעה כי הם יכולים לעשות זאת בהליך נפרד. חלק מהמשפחות הגישו ב-2019 תביעות נזיקין נגד המדינה והעירייה.

בשנה שעברה, לאחר פסק דין בשלום וערעור למחוזי, נדחתה הדרישה של תשובה לקבל דמי שימוש מהתושבים, ונקבע כי כל תושבי גבעת עמל יושבים כחוק על הקרקע במעמד בני רשות, וכי היזמים אחראים לעיכוב פינוי-פיצוי התושבים במשך השנים. עוד נקבע כי חוזה מכירת הקרקע בין המדינה ליזמים הופר.

למרות קביעות אלה, תביעות הפינוי לא נדחו על הסף, אלא נקבע כי כל נחלה המאכלסת שלוש משפחות בממוצע זכאית לפיצוי בסך 3 מיליון שקל – סכום שכמובן לא מאפשר דיור חלופי למשפחות. התושבים הגישו בקשת רשות ערעור לעליון, והבקשה נדחתה. פסק הדין הפך חלוט.

באפריל השנה ניתן פסק דין בהליך נוסף, שהתנהל בבית המשפט המחוזי אצל השופטת מיכל אגמון-גונן, ובו נקבע כי המדינה הפרה את ההתחייבות השלטונית כלפי תושבי גבעת עמל. בפסק הדין גם נקבע כי הפיצויים שהתושבים קיבלו עד היום היו חלקיים.

השופטת חתמה את פסק הדין: "צדקו הם, הוריהם, והורי הוריהם לאורך כל הדרך כשחזרו ואמרו שהגיעו למקום לבקשת הרשויות של המדינה שבדרך, וכי הבטחות שקיבלו ולא מולאו, ניתנו בדין ולא בחסד".

הפגנת תושבי גבעת עמל ופעילי דיור ליד ביתו של שר המשפטים גדעון סער, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנת תושבי גבעת עמל ופעילי דיור ליד ביתו של שר המשפטים גדעון סער, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנת תושבי גבעת עמל ופעילי דיור ליד ביתו של שר המשפטים גדעון סער, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנת תושבי גבעת עמל ופעילי דיור ליד ביתו של שר המשפטים גדעון סער, ב-27 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf