newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פסגת הנגב: עתיד חדש לא יגיע ממיחזור של רעיונות ישנים שכשלו

הממסד המדיני-ביטחוני בישראל מסונוור מהסכמי אברהם, ומתעלם מכך ש"השלום הכלכלי" כבר נוסה וכשל. לכך מצטרף עיוורון לשינוי שחל עקב הסיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית, שיצר משטר אפרטהייד והפך את העימות עם הפלסטינים לעניין פנים-ישראלי

מאת:
שר החוץ, יאיר לפיד, ושר החוץ הבחרייני, עבד א-לטיף א-זיאני, בפסגת הנגב בשדה בוקר, ב-27 במרץ 2022 (צילום: פלאש90)

חריצות מדינית שנובעת מעיוורון. שר החוץ, יאיר לפיד, ושר החוץ הבחרייני, עבד א-לטיף א-זיאני, בפסגת הנגב בשדה בוקר, ב-27 במרץ 2022 (צילום: פלאש90)

החריצות המדינית שמפגינים לאחרונה ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושר החוץ, יאיר לפיד, לא נובעת מראייה נכוחה ורצון לשנות את המציאות, אלא מעיוורון.

כשצילו של בנימין נתניהו רודף אחריו, התפרץ בנט למגרש של הגדולים במסע דילוגים נוסח הנרי קיסינג'ר ב-1974-1975. הוא ניסה לתווך בין רוסיה לאוקראינה וארה"ב, בלי שיש לו מנופי לחץ על מי מהם. למה שאחד הצדדים ישלם לו דמי תיווך בדמות ויתור? מי מהם חייב לו משהו? משום מה, בנט לא הבחין שישראל היא בסך הכול קליינטית של ארה"ב.

בניגוד גמור לדברי בנט, הסכמי אברהם, שעליהם דנו ושאותם ביקשו לחזק בנגב, לא בונים עתיד חדש, ולא מטעינים את השלום הישן באנרגיות חדשות. שלום כלכלי הוא רעיון ישן, שימיו כימי הכיבוש הישראלי – כשזה היה עוד כיבוש ולא אפרטהייד.

שר הביטחון דאז, משה דיין, החליט על מדיניות "הגשרים הפתוחים", קרי יצוא תוצרת חקלאית מהגדה המערבית לירדן ולארצות המפרץ, כניסת מבקרים מארצות ערב בחודשי הקיץ, ושילוב כלכלי בין השטחים הכבושים לישראל, תוך שמירה על עליונות המשק הישראלי.

ההנחה שליוותה את המדיניות הישראלית היתה שרווחה כלכלית ותעסוקה ירסנו את שאיפת העצמאות הפלסטינית. הנחה זו התנפצה, כאשר שתי אינתיפאדות פרצו בזמן שמספר המועסקים הפלסטינים בישראל היה הגבוה ביותר בכל תקופה.

ההנחה שהסכמי אברהם יאותתו לפלסטינים מה הם מפסידים בגלל דחייתם את היוזמה של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, ונתניהו, גם היא נופצה לרסיסים. הם רואים את נהירת התיירים הישראלים לאבו דאבי ולאמירויות, ולא מתמלאים קינאה על היעדרם מהשווקים בשכם והמסעדות ברמאללה.

הסכמי אברהם מסנוורים את ישראל ומעוורים אותה. היא סבורה שהסכמים אלו מסמנים את תבוסתה של העצמאות הפלסטינית. אבל אם העצמאות הפלסטינית הובסה, שקעה גם המדינה הישראלית-יהודית.

לא במקרה הסכמי אברהם לא נולדו קודם לכן, אף שהתקיימו קשרים בין ישראל למדינות המפרץ, כפי שקיימים קשרים עם סעודיה. התוקפנות האיראנית נגד מדינות אלה – ולא איומי איראן נגד ישראל – הביאו את המדינות המאוימות לשדרג את קשריהן עם ישראל, ודרכה עם ארה"ב. התפוררותה של הליגה הערבית, עקב מלחמות אזרחים ומאבקים פנימיים קשים, השאירה כל מדינה לנפשה.

תהליכים אלו נפגשו עם שקיעתם של מוסדות הרשות הפלסטינית, הסיפוח למעשה של הגדה לישראל, ויצירת משטר אחד בין הירדן לים התיכון. כל אלו הפכו את הנושא הפלסטיני מעניין של מדיניות חוץ לנושא פנים-משטרי ישראלי.

במצב שבו הגדה אינה מחוץ למשטר הישראלי אלא למעשה חלק ממנו, אין חשיבות מכרעת לנושא הפלסטיני כנושא במערכת יחסי החוץ הכלל-ערבית. כל מדינה יכולה להחליט אם היא משדרגת את יחסיה עם ישראל.

כשם שישראל לא מתנה את יחסיה עם קטאר או האמירויות בשוויון מעמדם וזכויותיהם של הלא-אזרחים במדינות אלו עם מעמדם וזכויותיהם של המיעוט שהוא אזרח, כך הם לא מתנים את יחסיהם עם ישראל בהסדר עם הפלסטינים. גם מערב אירופה וארה"ב לא מתייחסות לנושא הפלסטיני. מבחינתן זו בעיה של ישראל.

הפיגועים האחרונים בחדרה ובבאר שבע, וקודם לכן אירועי מאי 2021, ממחישים את השינוי שחל בעימות הישראלי-פלסטיני. מוקד העימות עבר מהשטחים שמעבר לקווי הריבונות הישראלית ללב המדינה, ולמעגל האלימות נכנסו פלסטינים ישראלים יותר מאי פעם בעבר.

דפוסי פעולה שהממסד הישראלי מימש בגדה, למשל הקמת יישובים כתגובה לטרור, מופעלים עתה בנגב. באירועי מאי האחרון הפעילו השב"כ והמשטרה בתחומי ישראל אמצעי מעקב, שעד אז אפיינו את פעולותיהם בגדה.

הממסד הישראלי עיוור לשינוי שחל במשטר הישראלי עקב הסיפוח דה-פקטו של הגדה. בעיקר עיוור לכך הממסד הביטחוני. הוא רואה רק את שיתוף הפעולה הביטחוני נגד איראן, ואת השוק שנפתח בפניו למכירת נשק וידע ביטחוני.

זו אינה הפעם הראשונה שהממסד הזה מוכה בסנוורים. כך היה בין מלחמת 1967 לבין מלחמת 1973, וכך גם ביחס לשהות הארוכה והמיותרת בדרום לבנון. בראיון למוסף "הארץ" ביום שישי האחרון, עמד על כך זהר פלטי – שפרש לאחרונה מתפקידו כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, וקודם לכן היה ראש מנהלת המודיעין במוסד. לדבריו, תנועת ארבע אימהות שלחצה על יציאה מלבנון, הבינה את חוסר התוחלת שבכיבוש דרום לבנון, אך לא הממסד.

אולם פלטי לוקה באותו עיוורון ביחס לעניין הפלסטיני. לדבריו, תהליך אוסלו מת בגלל הפלסטינים. אם בכלל פתרון שתי המדינות יחזור להיות רלוונטי, הוא יוגבל לגדה המערבית, ויותאם למציאות הדמוגרפית שתשרור בשטח.

לפלטי ברור שמדינה אחת תהיה אסון, אבל הוא לא רואה אסון במציאות הקיימת, שהיא משטר אפרטהייד, ולא במציאות המתפתחת שם בגלל המשך ההתנחלויות. הראייה שלו צרה. הוא לא מסוגל להביט פנימה ולראות מה המשטר האחד שישראל מקיימת מעולל למדינת ישראל. למרבה הפלא, המראיין עמוס הראל אפילו לא ביקש ממנו להסביר מדוע לא מדובר באותו עיוורון שאפיין את ישראל בלבנון.

מנחם קליין הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כמעט חודש של עבודה נוספת למורה בישראל בכל שנה בהשוואה לממוצע באירופה. מורה בכיתה א' בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90)

כמעט חודש של עבודה נוספת למורה בישראל בכל שנה בהשוואה לממוצע באירופה. מורה בכיתה א' בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90)

המורות משלמות את מחיר הניהול הכושל של משרד החינוך

תקציב משרד החינוך לתלמיד ביסודי זהה לממוצע באירופה, ואף על פי כן המורות והמורים נדרשים לעבוד יותר שעות, מול יותר תלמידים ועבור פחות כסף. ההמלצות לשיפור מעמד המורה וההוראה מונחות על השולחן כבר 43 שנים וזוכות להתעלמות, בעוד המערכת ממשיכה לקרוס

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf