newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עתירה: משוחררי עסקת שליט נעצרו כנקמה ללא בסיס משפטי

זוהי אחת מדרישותיו המרכזיות של חמאס, אבל אף אחד לא עוסק בזה: עו"ד אביגדור פלדמן מגיש עתירה בשם משוחררי העסקה שנעצרו מחדש, וטוען שנכלאו ללא ראיות ותוך הפרת התחייבות המדינה

מאת:

אחד התנאים שהציב החמאס לצורך הפסקת האש הוא שחרור כל האסירים ששוחררו בעסקת שליט ונעצרו מחדש בחודש האחרון סביב מבצע "שובו אחים", שהוצג כאילו מטרתו היא השבת נערים החטופים בחיים.

במסגרת אותו מבצע נעצרו מאות פלסטינים ברחבי הגדה, כחמישים מהם נעצרו שוב לאחר ששוחררו ב-2011 בעסקת שליט. חמאס הודיע כי הוא רואה בכך הפרה של הסכם שליט ודורש את שחרורם. במסגרת האירועים האחרונים בעזה וירי הטילים על ישראל מאות העצורים לא זוכים להתייחסות ציבורית ראויה, וזאת למרות שמדובר באחת מדרישות המפתח של חמאס להחלת הפסקת אש.

ישראל אומנם לא הואילה להציג עדיין בדל ראייה בנוגע לטענה לאחריות של חמאס על חטיפת הנערים, אך גם מי שמאמין להסברי הממשלה יתקשה לטעון כי כל אותם חמישים ושמונה משוחררי עסקת שליט אכן היו מעורבים בחטיפה. המתנגדים לעסקאות קופצים על ההזדמנות ומציגים "הוכחה" לטענותיהם כי שחרור אסירים היא פגיעה בבטחון המדינה העולה בסופו של דבר בחיי אדם.

מעצר על קבלת מענק שחרור

משוחררי עסקת שליט, רובם תושבי הגדה המערבית וכעשרה תושבי מזרח ירושלים, נכלאו ללא כל הסבר או טיעון מבוסס. ללא  פירוט אילו תנאים הופרו וכיצד. החומר המצוי בתיקים כמובן חסוי. העילה כמעט בכל התיקים זהה: קשר עם ארגוני טרור באמצעות מגע עם סוכן זר, או כפי שפרסמו השבוע חיים לוינסון וניר חסון ב"הארץ": "בפרקליטות הצבאית עושים מאמצים עילאיים להדביק לאסירים המשוחררים עבירות פליליות, שיצדיקו את החזרתם לבתי הכלא. את אופיין המדויק של ההאשמות קשה לקבוע, כיוון שהן מתבססות על חומר חסוי, אך מרביתן מתמקדות בקבלת כספי חמאס, שניתנו לאסירים על ידי אגודת א־נור, כמענק שחרור".

עורך הדין אביגדור פלדמן מייצג שישה ירושלמים ושני תושבי הגדה המערבית מבין העצורים. היום (שלישי) הוא מגיש בשמם עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד היועץ המשפטי לממשלה בדרישה לבטל את החלטת ועדת השחרורים המיוחדת בחיפה בראשותו של השופט בדימוס אהרון מלמד, שדנה בבקשות המעצר שהוצאו על ידי פרקליטות המדינה.

העתירה מציגה מחדלים משפטיים ועקרוניים הנוגעים בזכות להליך הוגן ומבקשת להראות כי כליאתם המחודשת היא הפרת ההסכם עליו חתומה ישראל ללא כל הצדקה וללא תום לב. מבלי להראות כי ישנה סכנה לבטחון המדינה ומבלי להתמודד עם סוגיות ערכיות העולות מהתנהלות המדינה.

בעתירה נטען בין השאר כי לוועדה לא היתה הסמכות להכריע בדבר השבת העצורים לריצוי תקופת מאסרם ועולות טענות קשות נגד ועדת השחרורים והשב"כ. "לא יעלה על הדעת כי במדינה דמוקרטית יכלא אדם לתקופה של 40 שנה על יסוד הפרות לא ידועות וראיות חסויות וועדה שמראש הצביעה על כוונתה לאשר את כל שיבקש השב"כ", נכתב בעתירה.

> הפסקת אש: מה תהיה הצעת חמאס שלא נוכל לסרב לה?

ציור קיר לתמיכה באסירים, עראבה (אקטיבסטילס)

ציור קיר לתמיכה באסירים, עראבה (אקטיבסטילס)

הסוכן הזר הוא המוכר במכולת

בנוסף מבקשת העתירה להראות כי ממעט החומר הגלוי עולה כי העבירות המיוחסות לעצורים, המהוות את הפרת תנאי שחרורם לכאורה, לא בוצעו לאחרונה, חלקן אף בוצעו לפני שנתיים או יותר ובאופן החוזר על עצמו. מטרת הצבת התנאים לשחרור היתה הגנה על בטחון המדינה. אם על סמך עבירות אלה חשד השב"כ כי נשקפת סכנה, מדוע נעצרו רק עכשיו? עוד נטען בעתירה כי לא הייתה כל מניעה לעצרם קודם לכן מאחר שבהתאם לתנאי השחרור מגיעים המשוחררים באופן קבוע לחתום בפני גורם משטרתי.

באשר לטענה כי המניע מאחורי עיתוי בקשות המעצר הוא פוליטי ואינו נוגע לשאלות ביטחון התחמקה ועדת השחרורים וסרבה לקחת אחריות על השימוש שנעשה בה. בהחלטתה היא כתבה כי "אין זה מתפקיד הוועדה לתת את הדעת לעובדה שעיתוי מעצרו של העותר והאחרים וכן הנסיבות שאפפו את הבאתו בפני הוועדה מעידות על רצון הרשויות לנקום ולהעניש באופן קבוצתי בשל אירוע חטיפתם ורציחתם של הנערים באזור גוש עציון".

מאחר והטענה למגע עם סוכן זר חוזרת על עצמה כמעט בכל בקשות המעצר כדאי להביןבמה מדובר. במציאות בה כל אדם שמזוהה בצורה זו או אחרת עם חמאס או ארגונים אחרים שישראל אינה חפצה ביקרם נחשב לסוכן זר, היכולת לא לבוא איתם במגע היא מאתגרת. כאשר לא מובאת בפניך כל טענה ספציפית, מיהו אותו סוכן זר ואיזה סוג מגע נטען שניהלת איתו אין לך כל אפשרות להגן על עצמך. רבים מהעצורים אגב טוענים שכלל לא נחקרו על כך או על כל טענה ספציפית אחרת.

עוד נכתב בעתירה: "מדינת ישראל נקשרה בהסכם עם ארגון החמאס, שהוא הסכם בין לאומי לכל דבר ועניין, לא בכדי להפר אותו לאחר זמן קצר בעילות טכניות ותוך שימוש בכוחה השלטוני ובוועדות לצורך נקמה".

מנצלים את האווירה הציבורית

"מדובר במהלך שמטרותיו פוליטיות באופן מובהק שמוכיח כי עסקת שליט היתה כולה הונאה ואחיזת עיניים. אנחנו מתכוונים לזמן לבית המשפט גורמים מצריים וגרמנים שהיו מעורבים בתיווך וחתימת העסקה", מסביר פלדמן, "השימוש בסעיף מגע עם סוכן זר הוא פרשנות מעוותת של החוק. כאשר מוכר הלחמניות בשכונה מזוהה עם החמאס, רכישת לחמניות הופכת למגע עם סוכן זר. אף אחד מהמשוחררים שנתפסו לא נחקר או התבקש להציג הסברים לפעולותיו. מדובר לדעתי באחד ההליכים המשפטיים הכי נבזיים שידענו".

ישראל הפרה באופן מובהק וברור את עסקת שליט. היא עושה שימוש בשליטתה בעם הפלסטיני החי תחת כיבושה הצבאי על מנת לרשום הישגים פוליטים, כוח הרתעה ונכסים אסטרטגים. בחסות רציחת הנערים ידעו הגורמים הישראלים כי יקבלו גיבוי ציבורי מלא ואף בזירה הבינלאומית ככל הנראה יצליחו לחמוק מביקורת.

בעוד אווירת המלחמה וחרדת הקודש בכל הקשור לענייני בטחון לא פוסחת על שופטי ישראל, יש לקוות כי ימלאו את תפקידם וידאגו כי מדינת ישראל תכבד את ההסכמים עליהם היא חתומה ויורו על שחרור האסירים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf