עתיד בטוח לתושבי הנגב המערבי עובר דרך הסדרה מדינית

כותב אורח: אבי דבוש

מכירים את הסיפור על הסוס המורעב? לאיש חסכן במיוחד היה סוס. בעיני האיש, הסוס הביא לו בעיקר נזקים. במיוחד האוכל שאכל. החליט חברנו להרגיל את הסוס לאכול פחות. ופחות. ופחות. הסוס הלך וכחש, אבל שרד. כאשר הגיע כמעט לאפס ארוחות ביום, התמוטט הסוס ומת. "כמה חבל", חשב אותו האיש, "שהסוס מת בדיוק כשהשלים את התרגול לחיים ללא אוכל והתחיל להיות חסכוני באמת".

תושבי הנגב המערבי הם פוסטר של "חוסן". כבר 14 שנה שהסכסוך בין עזה הפלסטינית ובינם הולך ומחריף. הלחימה נעשית יותר ויותר אלימה משני הצדדים וגם על גבול עזה-מצרים. 14 שנים של השקעה ב"ביטחון" וביטחון אין. 14 שנים של טיפוח ה"חוסן" וכבר הידלדלו מאגריו.

העסקים לא כרגיל

הקיץ האחרון חידד שלוש חלופות פוליטיות-מדיניות עקרוניות: מיטוט החמאס, עסקים כרגיל או הסדרה מדינית. החלופה הראשונה קיבלה מכת מוות, כאשר הממשלה הימנית ביותר בשנים האחרונות, עם קבינט שחלק משמעותי מראשיו התבטאו בזכות החלופה הזו בעבר, הצביעה נגד מיטוט החמאס. המחירים הצבאיים הכבדים, ויותר מזה המחירים המדיניים והאי וודאות שבהחזקת השטח, עם כל האחריות הנלווית לכך, הכריעו את הכף.

חלופת העסקים כרגיל, אותה פמפם שר ביטחוננו בראיונות החג האחרון, היא חלופה שלא מבינה את עומק השבר. הנבואה היא לא מתחביבי, אבל כל מי שחי בנגב המערבי מבין שבפעם הבאה, בסבירות גבוהה, ישובים שלמים ינטשו את יישוביהם ולא יחזרו ברגע שהמדינה תחליט שזה הזמן לחזור. התנועה של המשפחות מחוץ לאזור והדילמות של רבות מהן האם לעזוב תהיה משמעותית בהרבה ותייצר שבר עמוק בהרבה, מהשבר הקיים גם כך בקהילות. אני יכול לומר כהורה לילדים נפגעי חרדה, שעוד חוויה כזו תציב בפני דילמה אמיתית, למרות האידיאולוגיה והפטריוטיות שלי.

> תרצו או לא, הבחירות הן על הנושא הפלסטיני

עצרת התנועה לעתיד הנגב המערבי (חגי מטר)

נותרה החלופה השלישית, "הפוליטית" (כאילו הבחירה לשחוק אותנו 14 שנה בין "סבב" נוראי ל"שיגרה" זו לא בחירה פוליטית): הסדרה מדינית. כשגדלתי באשקלון, במשפחה ימנית-דתית, ואפילו כשהדרכתי בבני עקיבא היה ברור לי שכך אמורות להסתיים מלחמות. בהסכמי שביתת נשק, הסכמי שלום או כל מה שביניהם. ידעתי שכח והרתעה מטרתם להשיג את ההסדרה. נסיבות פוליטיות, היסטוריות ותדמיתיות הפכו את אותה הסדרה למילת גנאי. יכולתי להסכין עם זה כרוב הישראלים, אבל אין לי עוד פריבילגיה לעשות את זה. לא עם הילדים שלי. לא עם הקהילה שלי. לא עם הנגב המערבי שלי/שלנו, שעתידו לוט בערפל.

בחירות על עתיד הנגב המערבי

כבר אמר ויקטור פרנקל שמי שיש לו "לשם מה" יכול לסבול כל "איך". בקיץ האחרון התעוררו רבות ורבים מאיתנו, תושבות ותושבי הנגב המערבי, לדרוש תשובה בנוגע לתכלית. בנוגע לאחריות המדינה למצב בו האזור, הישובים, הקהילות והמשפחות שלנו חשופים לאיומים יומיומיים על חיינו ושגרת יומנו.

מי שמתעורר כבר לא יחזור לעצום עיניים. התנועה לעתיד הנגב המערבי מובילה בחודשים האחרונים מהלך אמיץ, לא פשוט, לקידום הסדרה מדינית קבועה באזורנו, לצד מרכיבי הביטחון.

התנועה לעתיד הנגב המערבי נוקטת יוזמה במקום בו היינו פסיביים כל כך הרבה שנים. היא מחוללת פעולות רבות המכוונות לגיוס הציבור באזור ובכלל, ויצירת לחץ על מקבלי ההחלטות.

לשם כך נחוצים לנו משאבים. עשרות ומאות המתנדבות/ים שלנו מכל ישוב ומועצה באזור, אשקלון, שער הנגב, שדרות, חוף אשקלון, נתיבות, אשכול, אופקים, שדות נגב ועוד – הם המשאב העיקרי והנפלא שלנו.

כעת כולנו פונים החוצה על מנת לגייס תקציב מימון המונים, שיאפשר את פעילותינו. הקמפיין המצליח הזה מקבל משנה תוקף בתקופת בחירות, שיכולות להיות חלון הזדמנויות לקדם את נושא ההסדרה בעזה לסדר היום הציבורי. אז מה עושות/ים? נכנסים לדף הקמפיין שלנו, צופים בסרטון ומשם הכדור בידיים שלכן ושלכם. כי אין לנו זמן לבזבז ואין לנו נגב מערבי אחר.

אבי דבוש הוא ממובילי התנועה לעתיד הנגב המערבי

> למה לפלסטינים אסור להכנס לאילת: החוקים הסודיים של הכיבוש