newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דו"ח של האו"ם: 75 אלף עזתים עדיין עקורים מאז המלחמה

כמעט שנתיים למלחמה, ורוב הבתים ההרוסים טרם נבנו מחדש. 70 אחוז מהעקורים תלויים בסיוע הומניטרי כדי לשרוד. המלצות הדו"ח: הקלת המצור, פיוס בין פתח וחמאס, ותרומות ממדינות זרות

מאת:

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

כ-75 אלף מתושבי עזה, ובהם בערך 44 אלף ילדים, חיים כבר כשנתיים כעקורים פנימיים ברצועה מאז המלחמה האחרונה – כך לפי דו"ח חדש של סוכנות התיאום ההומניטרית של האו"ם (OCHA) שפורסם אתמול (שלישי). כ-18 אלף יחידות דיור נהרסו או ניזוקו קשות במהלך המלחמה האחרונה. מתוכן רק כ-3,000, או 16 אחוז, נבנו מחדש או שוקמו באופן שמאפשר לחזור לחיות בהן, כך לפי הדו"ח.

מבין העקורים הפנימיים, 62 אחוז ממי שהיו הבעלים של הבית בו גרו עכשיו חיים בשכירות. עם זאת, לפי הדיווח, בשל מצוקת הדיור הקשה בעזה חדרים שכורים אלה כוללים גם "חדרי אחסון, יחידות דיור בבנייה, דירות שלא ראויות למגורים בבניינים של שכנים או קרובים, או חיים משותפים אצל המשפחה המורחבת".

> המדינה מקשיחה נהלים ומקשה על אזרחים ערבים לבקר משפחות בעזה

ילדים במחסה מאולתר, עזה, מרץ 2015 (אן פאק / אקטיבסטילס)

ילדים במחסה מאולתר, עזה, מרץ 2015 (אן פאק / אקטיבסטילס)

עוד כרבע מהאנשים שנבדקו על ידי האו"ם חיים "בתוך הריסות בתיהם הפגומים". 63 אחוזים מהעקורים הפנימיים עדיין לא התחילו אפילו לשקם או לשפץ את בתיהם. מבין מי שכן התחילו, 61 אחוזים נזקקים לסיוע הומניטרי ולמענקי תמיכה בשביל הבנייה.

העזתים העקורים נאלצים להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי, כלכלי ודיורי: 70 אחוזים מהם תלויים בסיוע הומניטרי כדי לשרוד, ו-87 אחוזים קנו אוכל בהקפה בשנה האחרונה. חצי מהעקורים הפנימיים דיווחו שהם חיים בחשש מגירוש מהמקומות שבהם הם שוהים כיום.

דו"ח OCHA, כמו גם דוברים רשמיים אחרים באו"ם, ביקשו להדגיש שבנייה מחודשת של הבתים לבדה היא לא כל מה שצריך. "אנחנו חייבים להבטיח שלום ולשקם את עזה למען העתיד", אמר בתחילת השנה ניקולאי מלדנוב, המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון. "זה כולל הבטחת גישה למים נקיים ולכמות מספקת של חשמל, יצירת עבודות וכלכלה בת קיימא, השבת חופש התנועה לאנשים ולסחורות, ומעל הכל – לוודא שיש אינטגרציה בין רצועת עזה לגדה המערבית תחת רשות פלסטינית לגיטימית ודמוקרטית אחת".

בדו"ח הסוכנות ההומניטרית מופיעים שלושה מרשמים לתיקון המצב ולהתקדמות: 1. הסרת המגבלות החלות על ייבוא חומרי בניין, והתקדמות לעבר הסרה מוחלטת של המצור. 2. פיוס בין פתח וחמאס כדי לקדם ממשל אפקטיבי בעזה. 3. שהמדינות התורמות מרחבי העולם אשכרה יעבירו את הכסף שהתחייבו להעביר לטובת שיקום עזה אחרי המלחמה.

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית שם, ותורגם על ידי חגי מטר

> כך הצבא השתמש בעזה בנשקים שחיילים לא התאמנו עליהם קודם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf