newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המקום שבו בני נוער חירשים יכולים להיות עצמם עומד להיסגר

קיצוץ בתקציב שמעביר משרד הרווחה, מאיים על המשך קיומה של עמותת "שמע". בלעדי פעילות העמותה אני לא יכול אפילו להתחיל לדמיין כיצד היה נראה גיל ההתבגרות שלי. הבעיה עם חרשות היא לא לשמוע. הבעיה עם חרשות היא להשתלב

מאת:

כותב אורח: יונתן פינקו

כשהלן קלר, אישה עיוורת וחרשת, נשאלה איזה חוש היא הייתה רוצה להחזיר לעצמה היא בחרה, להפתעת כולם, בחוש השמיעה. אחרי הכל, עיוורון תמיד נתפס כקשה יותר. כשנשאלה מדוע, ענתה "העיוורון מנתק מחפצים, החרשות מבני אדם".

בשנים האחרונות נתפסת החרשות בתור אחת הנכויות "הקלות". במיוחד מאז התפתחות מכשירי השמיעה השונים ושאר הניתוחים שמציע עולם הרפואה כיום. חרשים כמוני גם הם עוזרים לגיבוש התפיסה הזאת. אחרי הכל, אני מדבר רגיל, הייתי כל חיי במסגרות רגילות, אני בקושי יודע את שפת הסימנים ואני אפילו מסוגל במאמץ קל לדבר בטלפון. אז בסך הכל נראה שהבעיה "נפתרה".

רק שהבעיה האמיתית עם החרשות מעולם לא הייתה לשמוע. הבעיה הייתה להשתלב. כשאתה נמצא בקבוצה גדולה של שומעים, ברעש, שמדברים בערבובייה של קולות ואף אחד לא מחכה לך, אתה הולך לאיבוד דיי מהר. בכל פעם שאתה מגיע למקום חדש אתה צריך להתמודד עם האתגרים שכרוכים בזה, להיות מרוכז בטירוף, לשים לב לכל מה שהולך סביבך, ועדיין, למרות הכל, לא משנה כמה אתה מתאמץ, להיות תמיד כמה צעדים אחרי כולם. זה מעייף ומייאש. לא מעט חרשים מתייאשים בשלב כלשהו, ופשוט פורשים מהחברה. יושבים בצד, צופים, ומנסים לכל היותר לתפוס שיחות באחד על אחד עם אנשים בודדים אחרים, שיחות שהם כן מסוגלים לעקוב אחריהן יחסית, ולהבין מה קורה.

> הניתוח ששינה את חיי, אך לא הפך אותי לשומע

מקום שבו בני נוער לקויי שמיעה יכולים למצוא את עצמם, להשתלב. אילוסטרציה

מקום שבו בני נוער לקויי שמיעה יכולים למצוא את עצמם, להשתלב. אילוסטרציה

לא מדובר רק במקומות חדשים. תחשבו על זה שאפילו עם המשפחה השומעת שלכם, אפילו עם החברים הטובים מבית הספר, עם כל אחד אחר – אתם לא באמת הייתם מסוגלים לתפקד חברתית בצורה נורמלית. תחשבו על ליל הסדר, זה שממש עוד רגע בא עלינו לטובה, שבו לא מעט חרשים יישבו בצד עם ההגדה וייאבקו להבין מה קורה עכשיו, מה קוראים, ולמה פתאום כולם צוחקים עם בת הדודה שאמרה משהו. וזה כשהם נמצאים בקרב המשפחה התומכת והמקבלת שלהם. תחשבו על מסיבת יום ההולדת שלכם, שבה אתם אמורים להיות מרכז הערב, וגם שם אתם לא באמת מסוגלים להסתדר עם כולם בבת אחת. תחשבו על כל אירוע חברתי גדול שהוא.

ואם זה לא מספיק נוראי עכשיו, אז תחשבו על זה – בגיל ההתבגרות.

למזלי, למזלם של רוב החברים שלי, בגיל ההתבגרות היה לנו מקום אחד שבו כן פרחנו חברתית. ארגון מיוחד, כמו תנועת "הצופים", רק שמיועד לנוער לקוי שמיעה. מקום שבו כולם היו כמונו, כולם ידעו איך לדבר באופן שהאחרים יבינו, כולם התמודדו עם אותן הבעיות. מקום ששם יכלנו להסתדר ולהיות סופסוף עצמנו בנחת, בלי לחץ, בלי מאמץ, בלי כלום. שם הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי כמו נער רגיל לשם שינוי. הביטחון העצמי שלי נבנה קצת, ולאט לאט העזתי לצאת לעולם השומע בעצמי.

עכשיו המקום המדהים הזה, שמופעל על ידי עמותת "שמע", לצערי, הולך להיסגר, בגלל קיצוצים בתקציב הזעום גם כך שנותן משרד הרווחה. וקשה לי לשמוע על זה. לא בשבילי, או בשביל חברים שלי. אנחנו כבר גדלנו, עזבנו את המקום לפני שנים, ומצאנו את עצמנו בחברה. קשה לי לשמוע על זה בגלל כל אותם חרשים וכבדי שמיעה צעירים שעכשיו צריכים למצוא את המקום שלהם, להשתלב, למצוא את עצמם, וכל זה בתוך חברה שלא מבינה יותר מדיי. הם זקוקים למקום שלהם, שבו הם יוכלו לבנות את עצמם, ולמצוא את עצמם.

כמו תמיד כשאני מתייאש מהמדינה והמוסדות שלה כבר למדתי שצריך לפנות לאנשים עצמם. אז את זה אני עושה עכשיו. כל דבר קטן – החל מתרומה כספית שניתן להעביר כדי לסייע לעמותה, לעשות רעש, לשתף ובעיקר לדבר על זה ולהעביר הלאה את המידע. ביום חמישי הקרוב יפגינו הורים וילדים החל מהשעה 12 בצהרים מול משרדי הממשלה בתל אביב למען המשך קיומה של העמותה.

לעצות, פניות, וכל דבר אפשרי, אני מזמין אתכם לעמוד הפייסבוק של עמותת "שמע".

יונתן פינקו הוא סטודנט למדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. חרש מלידה.

> בג"ץ הגז: איך זה מרגיש לנצח את ביבי ותשובה?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

יכולות דיבור והבנת הנשמע, כמו גם שאר היכולות הבין-אישיות, כלל לא נבדקות במבחנים החיצוניים. הורים ותלמידה בדרך לבית הספר (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

המיומנויות החשובות ביותר הן בדיוק אלה שלא לומדים בבית ספר

מחקר חדש מצא כי המיומנויות הנחוצות ביותר בשוק העבודה הישראלי הן תקשורת בין אישית וחשיבה ביקורתית. גם משרד החינוך עצמו הגיע למסקנה דומה בעבר, אלא שעומס ההוראה והדרישה לעמוד במבחנים חיצוניים לא מאפשרים את יישומה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf