newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מקורבנות המלחמה: איש לא חושב לשחרר עכשיו את העבדים בתימן

החוק בתימן אוסר על עבדות כבר משנות השישים, אבל בפועל הסחר בבני אדם נמשך. נסיונות להלחם בתופעה נכנסו להקפאה עמוקה עם התפוררות השלטון והכאוס של מלחמת האזרחים

מאת:

כותב אורח: זיו ג'ניסוב

לפני כשש שנים התעוררה סערה גדולה בתימן לאחר שנחשף מסמך החתום על-ידי השופט חאדי אבו-אסאג', ממחוז ח'ג'ה בצפון מערב המדינה, המהווה למעשה חוזה עסקה פשוט למדי, המתעד כיצד נכבד מקומי מכר את מרכולתו לאדון עאבד אל-רמאן תמורת 2,300 דולר. עבור מה משלמים בתימן של 2010 סכום של 2,300 דולר? ובכן, עבור עבד צעיר ובריא כמובן.

אמנם למקרה הספציפי הזה יש סוף טוב, מאחר שאעבד אל-ראמן רכש את העבד רק כדי שהוא יוכל להביא לשחרורו – אך הסיפור ההזוי והמטריד הזה הוכיח שגם בעידן המודרני הרשויות בתימן עדיין ממשיכות לשתף פעולה עם תעשיית העבדים המקומית. בעקבות המקרה החלו לצוץ עוד ועוד דיווחים שונים, בעיקר מאזור מערב תימן, המתארים תופעה נרחבת ועמוקה הרבה יותר של עבדות באישור החוק.

התקשורת העולמית וארגוני זכויות האדם ביקרו בחריפות את ההתנהלות המחפירה הזו, בניסיון ללחוץ על הממשלה התימנית לפעול בנושא ולנסות למגר את התופעה – אלא שמאז כבר הספיקה לפרוץ מלחמת האזרחים שגררה את תימן לכאוס קיצוני, והטיפול בסוגיית העבדים האומללים הפך להיות אחד מהנושאים האחרונים שמטרידים את ממשלת תימן המפורקת.

> מחיפה לביירות: פלסטינים אזרחי ישראל נוסעים לבקר את השכנים מצפון

מסורת של סחר בבני אדם

העבדות כידוע הייתה קיימת בעולם עוד מתקופת העת העתיקה. עליית האסלאם בחצי האי ערב הביאה עימה אמנם שיפור מסוים בתנאי המחיה והתעסוקה של חלק מהעבדים, אך מצד שני היא גם גרמה לגידול משמעותי בהיקף התופעה ולמעשה מיסדה את רעיון העבדות בקרב האוכלוסייה המוסלמית.

באותה התקופה נהגו סוחרים ערבים להגיע ליבשת אפריקה ולחטוף משם תושבים מקומיים שנשלחו מזרחה אל שוקי העבדים שהיו נפוצים באותם הימים באזור. מיקומה הגיאוגרפי של תימן – הנושקת לקרן אפריקה ממערבה לה, ובכך מקשרת בין אפריקה לאסיה – הפך אותה עם הזמן לנקודה אסטרטגית חשובה עבור סוחרי עבדים רבים, שביקשו לשנע את ה"סחורה" שלהם לעומק היבשת האסייתית ומאוחר יותר גם לטריטוריות אחרות דרך הים האדום.

אם בתקופה המוקדמת של האסלאם היה אזור המזרח הקרוב לקרקע פורייה עבור תעשיית העבדים המשגשגת, הרי שהסחר הטראנס אטלאנטי בבני אדם (שהתפתח בעיקר בין המאה ה-16 למאה ה-19) הביא את התעשייה הזו לשיאים חדשים, הרבה בזכות הביקוש הרב שהיה לכח עבודה זול אצל המתיישבים האירופאים החדשים ביבשת אמריקה.

תעשיית העבדים במזרח התיכון המשיכה לשגשג גם שנים רבות לאחר שהעולם המערבי זנח את ההתנהלות הזו ואסר את התופעה. בתיעוד הנדיר שכאן למעלה ניתן לראות כיצד במהלך שנות השישים עדיין התרחש "שוק פתוח" של עבדים אפריקאים בסעודיה:

ירושה משפחתית

ממשלת תימן הוציאה באופן רשמי את העבדות אל מחוץ לחוק עוד בשנת 1962, בתקנה שקבעה כי כל מי שיימצא מעורב ברכישה או מכירה של בני אדם צפוי לעונש מאסר של עד עשר שנים בכלא.

אך מדינה נחשלת כמו תימן לא באמת מסוגלת לאכוף באופן יעיל חוקים מן הסוג הזה, ועל פי הערכות שונות גם בימים אלו עדיין קיימים אלפי מקרים של עבדות במדינה. חלקם אף מתרחשים בתמיכת הרשויות, כפי שניתן ללמוד מהמקרה שאירע במחוז ח'ג'ה.

העבדים בתימן של שנות האלפיים נאלצים לחיות בתנאים לא פחות גרועים מהתנאים שהיו לעבדים לפני מאתיים או שלוש-מאות שנה: עבודות פרך, אלימות קשה, מניעת אכילה ושתייה וכמובן מין בכפייה הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה ומטרידה של פשעים אשר על פי חלק מהדיווחים מתרחשים גם היום באופן תדיר.

"כשהגעתי לגיל 6 או 7, אמא לקחה אותי לצד והסבירה לי שאני עבד", מספר נאסים ח'אג'ורי בסרט מקיף של אלג'זירה בנושא, ששודר לפני קצת יותר משנה (צפו להלן). הוא ומשפחתו הכירו על בשרם את חווית העבדות בתימן: "לאחר שהבעלים שלי נפטר, הילדים שלו חילקו ביניהן את הרכוש הנותר – וזה כלל גם אותנו (משפחת העבדים). אז הם הפרידו את המשפחה, וכל אחד מצא את עצמו במקום אחר". כעבור מספר שנים זכה נאסים להשתחרר מחיי העבדות שלו בזכות עבודה נמרצת (ומסוכנת) של פעילי זכויות אדם מקומיים – אך כל שאר בני משפחתו נשארו מאחור.

בקרב אוכלוסיות מסוימות בתימן ישנה תפיסה לפיה שחרורו לחופשי של עבד נחשב למעשה מביש עבור האדון שלו, מה שמקשה עוד יותר על ארגוני זכויות האדם במדינה המנסים לעתים ליזום מהלכים שכאלה. הסרט של אלג'זירה מתעד את המסע לשחרור אחיו של נאסים ומעניק נקודת מבט ייחודית על תופעת העבדות במדינה:

אין אור בקצה המנהרה

בשנים האחרונות חלה עליה במודעות לסוגיית העבדות בתימן, הרבה בזכות הסיקור התקשורתי על הנושא שעד לא מזמן נחשב לטאבו – אולם עדיין יש ספק גדול בנוגע להצלחת הניסיון למיגור התופעה.

הסיבה הראשונה לכך היא שתנועת הפליטים מסומליה ומדינות נוספות במזרח יבשת אפריקה לכיוון תימן כמעט שלא נפסקת, מה שמאפשר ל"ציידי עבדים" מקומיים לנצל את חוסר האונים של הפליטים האומללים, אשר מוצאים את עצמם לעתים נחטפים מהחוף הישר אל מחנה עבודה מתוחם.

הסיבה השנייה והמשמעותית יותר היא למעשה המשטר בתימן עצמו: פעילי זכויות אדם במדינה טוענים כי הסיבה להתנערות והכחשת תופעת העבדות המתרחשת בתימן מצידה של הממשלה נובעת מכך שחברי מועצה ובכירים בשלטון מעסיקים בעצמם עבדים בביתם, מה שעשוי להסביר את "חוסר המוטיבציה" וחוסר היעילות בטיפול בנושא.

המאבק האלים המתרחש בימים אלו בין החות'ים לסונים רק ממשיך ומקבע את מעמדה של העבדות במדינה, מכיוון שהמשטר נואש למצוא תמיכה בקרב האוכלוסייה המקומית, ולכן אין לו שום סיכוי במהלך תקופה לא יציבה שכזו לערער על מסורת ומנהגים אשר עדיין טמועים עמוק, כך מסתבר, בחברה התימנית.

זיו ג'ניסוב הוא בוגר לימודי תקשורת במכללת תל-חי. כתב ועורך וידאו במגזין המקוון "קנאביס" וחובב היסטוריה ותקשורת של המזרח התיכון

> איך חוסלה מילת הנשים בישראל

סוחר בתימן (אילוסטרציה: Kate Dixon CC BY-NC-ND 2.0)

סוחר בתימן (אילוסטרציה: Kate Dixon CC BY-NC-ND 2.0)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הסרבן שחר שורץ (בחולצה לבנה מימין) בבקו"ם. צילום: באדיבות רשת "מסרבות"

הסרבן שחר שורץ (בחולצה לבנה מימין) בבקו"ם. צילום: באדיבות רשת "מסרבות"

סרבן גיוס נשפט ל-10 ימי מאסר: "הצבא משמר את הסכסוך"

זוהי תקופת כליאה ראשונה לשחר שורץ, שהתייצב הבוקר בבקו"ם והודיע על סירובו להתגייס. בהצהרה שפרסם כתב: "הצעירים שמשרתים בצבא פוגעים בזכויות האדם של הפלסטינים בשטח, מדכאים את האוכלוסייה ומאפשרים את אלימות המתנחלים. אני מסרב לקחת בזה חלק"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf