newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סרבנית בדרך לכלא: "הכרתי פלסטינים, לא רוצה לפגוע בהם כחיילת"

שחר פרץ תגיע מחר לבקו"ם, תודיע שהיא מסרבת לשרת ותישלח כנראה לכלא. את ההחלטה לסרב היא קיבלה אחרי שפגשה פלסטינים במחנה קיץ. המערכת, היא אומרת, מייצרת הפרדה כדי ליצור מציאות של "אויבים" ו"מחבלים"

מאת:
אנשים לא יודעים או לא רוצים לדעת. הסרבנית שחר פרץ (צילום: אורן זיו)

אנשים לא יודעים או לא רוצים לדעת. הסרבנית שחר פרץ (צילום: אורן זיו)

שחר פרץ, בת 18 מכפר יונה, תגיע ביום שלישי (מחר) לבקו"ם, תצהיר על סירובה להתגייס לצבא, ותישלח כנראה לתקופת כליאה ראשונה בכלא, שאורכה לא ידוע מראש.

פרץ חתמה על "מכתב השמיניסטים" שפורסם בינואר השנה, ובו הצהירו עשרות בני נוער שיסרבו לשרת בצבא משום שאינם מוכנים לקחת חלק ב"כיבוש ובאפרטהייד". ביוני בשנה שעברה היתה פרץ בין יוזמות מכתב "בני הנוער נגד הסיפוח", שעליו חתמו כמה מאות צעירים. בשנה האחרונה עשתה שנת שירות בעבודה חינוכית.

לפני כניסתה לכלא תתקיים ביום שלישי הפגנת תמיכה בפרץ ובסרבן ערן אביב, שיתייצב באותו יום לתקופת כליאה נוספת. אביב ריצה עד עתה 54 ימי מאסר בשלוש תקופות מאסר.

"החלטתי לסרב אחרי מפגש שלקחתי בו חלק בכיתה ח' בין פלסטינים וישראלים במחנה קיץ", סיפרה פרץ בראיון לפני הכניסה הצפויה לכלא הצבאי. "במפגש הזה הכרתי חברים וחברות פלסטינים, הבנתי שאני לא רוצה לפגוע בהם, לא רוצה לפגוש אותם כחיילת ולהפוך לאויבת שלהם. אני לא רוצה לקחת חלק במערכת שמדכאת אותם באופן יומיומי".

מה התהליך שעברת מאז אותו מפגש ראשון עם פלסטינים?

"נחשפתי למה שקורה בעזה ובגדה, התחלתי ללמוד יותר על מציאות החיים של הפלסטינים, וקיבלתי החלטה לא להתגייס ולעשות את זה באופן פומבי".

הביקורים בגדה המערבית עזרו לך לקבל את ההחלטה לסרב?  

"הייתי בסיורים וגם בכל מיני פעילות של התנדבות ועזרה לחקלאים – סיורים בדרום הר חברון ומסיק בצפון הגדה.

"זו חוויה קשה, אני תמיד חוזרת מטולטלת. קורה משהו רע, שאני מתנגדת אליו והוא חייב להיפסק. המעבר מצפייה בתמונות או מעדות שמיעה לביקור בשטח הוא מטורף. לראות את ההתנחלות שממנה תוקפים ילדים שהולכים לבית הספר בכפר. לראות בשטח איך החוקים האלה עובדים, לראות את המקומות שהפלסטינים לא יכולים להגיע אליהם, לדוגמה בדרום הר חברון, בשטחי C.

 "קיבלתי את ההחלטה לפני שהייתי בשטחים, אבל ברור שלראות את החיילים והמתנחלים מול הפלסטינים מחדד מאוד את ההכרה שאני לא רוצה להיות אחת מאותם החיילים, לא רוצה להחזיק נשק עם המדים האלה, המסמלים את האלימות ואת הכאב שהפלסטינים חווים".

ראיון עם שחר פרץ בטלוויזיה החברתית 

בשנה האחרונה דיברת עם בני נוער רבים כחלק מההכנות לפרסום מכתב השמיניסטים. מה התגובות שקיבלת?

"התגובה הראשונית תמיד קצת מבוהלת, מתוך המקום שאין שיח ביקורתי על הצבא, על הגיוס ועל הכיבוש ברוב המעגלים, שבני ובנות נוער נמצאים בהם כמו תנועות נוער ובתי ספר.

"גם בסביבה של החברים הקרובים וגם בסביבה רחבה יותר היו מופתעים. אנשים לא ידעו שיש את האופציה לא להתגייס. במקביל הרבה בני ובנות נוער פתאום יכלו להתחבר למשהו, לחתום על המכתב. אני רוצה להאמין שהמפגשים האלה וההתקבצות לקבוצה הם משמעותיים. הם נותנים המון כוח וגם אלטרנטיבה ממשית".

את מקווה שהסירוב שלך יאפשר לבני ובנות נוער לראות אופציה אחרת?

"בני ובנות נוער פוגשים לראשונה פלסטינים כחיילים, כשיש להם מדים ונשק. ברור שאם בבית הספר היו מפגשים עם פלסטינים, היו שיחות על הנרטיב הפלסטיני, זה היה אחרת. אני יודעת להגיד על עצמי שהייתי צריכה להכיר אנשים כדי להבין שאני לא רוצה לפגוע בהם.

"ברור שזה חלק מהמדיניות של המערכת, מאותו רצון להפריד, ליצור מציאות של 'אויבים' ושל 'מחבלים', במקום להסתכל על כל מי שחי כאן, פלסטינים וישראלים, ולהגיד בואו נחיה וניצור ביטחון לכולם. בואו לא נפגע אחד בשני, בוא נפסיק להרוג ולהיהרג".

donate

איך המשפחה שלך הגיבה?

"בגדול ממש תומכים, גם החברים והמשפחה. ברור שלכולם לא נעים שאני הולכת לכלא. מוזר לענות לשאלה 'מה הדבר הבא שאת עושה?' עוד שבוע אני נכנסת לכלא. אני חושבת שהסביבה הקרובה הצליחה להבין את מעשה הסירוב שלי".

באקט שלך יש רצון להעביר מסר גם לפלסטינים?

"(המסר הוא ש)אף שתנועת הסירוב היא במיעוט, היא קיימת ומשפיעה. יש אנשים שלא מוכנים לתת יד למה שקורה, מתנגדים ופועלים כדי שאחרים יידעו".

ב-50 השנים האחרונות התפרסמו מכתבי סירוב בשטחים או בצבא בכלל, שחתמו עליהם בני ובנות נוער. "מכתב השמיניסטים" הראשון פורסם ב-1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה. על המכתב שפורסם בינואר השנה ועליו חתומה פרץ, חתומות בנות ובני נוער שצפויים לשבת בכלא וגם כאלו שהשתחררו מהצבא בדרכים אחרות. בין החותמים גם הלל רבין, שכבר ריצתה 56 ימים בכלא הצבאי.

פרץ החלה את תהליך הצו הראשון, אך הפסיקה אותו באמצע, ובחרה שלא לפנות לקבלת פטור מהצבא.

שחר פרץ בהפגנת בני נוער נגד הסיפוח, מול ביתו של בני גנץ בראש העין, יוני 2020 (צילום: אורן זיו)

שחר פרץ בהפגנת בני נוער נגד הסיפוח, מול ביתו של בני גנץ בראש העין, יוני 2020 (צילום: אורן זיו)

"בחרתי לא ללכת לוועדת מצפון, לוועדה רפואית או לקב"ן", אומרת פרץ, "גם מכיוון שחשוב לי לעמוד על העקרונות שלי, לא ליצור רושם כאילו אני הבעיה ואני זו שצריכה להוציא פטור. בחרתי להיכנס לכלא ולעשות קמפיין משום שאני מקווה להגיע להכי הרבה אנשים. אני מקווה שדרך הסירוב, אנשים יחשבו איפה המקום שלהם בתוך המציאות הזו".

את חושבת שהיום אנשים, ובמיוחד בני נוער, לא יודעים מה קורה בשטחים, או שהם יודעים ובוחרים להדחיק?

"יש ממד מאוד גדול של הדחקה, אנשים לא יודעים או יודעים ולא רוצים לדעת. ההדחקה לא תמיד באשמתנו, היא של משרד החינוך, של הממשלה, של כל מיני ארגונים אחרים שלא מדברים על זה. בשיעורי היסטוריה לא מדברים על הנרטיב הפלסטיני. ברור שזה מרתיע אנשים. ההתגוננות של אנשים שאני אומרת להם שאני לא מתגייסת היא עצומה. אנשים נעלבים באופן אישי, כועסים. ברור שזה מגיע ממקום של חוסר רצון להתמודד".

במאי השנה נפתח בית הכלא הצבאי החדש נווה צדק, שהחליף את בתי הכלא 4 בצריפין ו-6 בעתלית. מתקן הכליאה החדש נמצא בשולי היישוב שבו פרץ גרה, כפר יונה. בתחילת אוגוסט דיווחנו על התפרצות קורונה באגף הגברים בכלא, שם כלוא גם הסרבן ערן אביב.

איך את מתכוננת לקראת הכניסה לכלא?

"כבר שלוש שנים אני חלק מרשת מסרבות. יצא לי לדבר ולחשוב על מה שקורה בכלא. לפני הכליאה דיברתי עם סרבניות שהיו בכלא. הן עזרו לי ברשימות ציוד. אביא הרבה ספרים, חוברות סודוקו וצביעה. התחלתי ללמוד ערבית. אביא כמה חוברות שאמשיך לתרגל, אם יתנו לי להכניס".

איך תהליך הסירוב עובד באופן פרקטי? מה קורה ביום הגיוס?

"אני אגיע לבקו"ם ואסרב לעבור את שרשרת החיול. זה העימות הראשוני עם המערכת. משם שולחים אותי לכל מיני קצינים ושיחות ושכנועים עד שהם יבינו. יתנהל משפט בבקו"ם עצמו, שם יחליטו לכמה זמן אני אכנס לכלא (בדרך כלל בין עשרה ימים לשבועיים; א"ז). אחרי המשפט, אני נכנסת למעצר בבקו"ם עד שמעבירים אותי לכלא. זה קשור למתי יש הסעות.

"אחרי שאשתחרר, אסרב עוד פעם ואז עוד פעם משפט וכלא. אני יודעת שזה מה שאני אעשה בחודשים הקרובים. אחגוג את יום הולדת 19 בכלא".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf