newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סבך הלחצים, האינטרסים והשאפתנות בדרך לנורמליזציה עם סעודיה

כבר כמה שנים ששאלת הנורמליזציה בין סעודיה לישראל לא יורדת מהפרק. פרשנים בכירים בעולם הערבי מסבירים מדוע ארה"ב לוחצת בכיוון, למה לסעודיה זה לא כל כך בוער, וכיצד שאפתנותו של מוחמד בן סלמאן להגיע למלוכה מניעה את התהליכים

מאת:
הנשיא ג'ו ביידן והנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן, בפגישתם בג'דה, ב-15 ביולי 2022 (צילום: סוכנות הידיעות הסעודית, CC BY 4.0)

החיזורים אחרי סעודיה נמשכים ללא הפסקה. הנשיא ג'ו ביידן והנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן, בפגישתם בג'דה, ב-15 ביולי 2022 (צילום: סוכנות הידיעות הסעודית, CC BY 4.0)

במהלך תקופת כהונותיהם של נשיאי ארה"ב דונלד טראמפ וג'ו ביידן, לא ירדה מהפרק שאלת הנורמליזציה בין סעודיה לישראל. החיזורים אחר סעודיה נמשכו ללא הפסקה בשל היותה מדינת מפתח בעולם הערבי ולאור חשיבותה המדינית, הכלכלית והדתית. נורמליזציה עימה עשויה לחולל תמורות מרחיקות לכת בכל הקשור למעמדה של ישראל ולמערכת יחסיה עם מדינות ערב ועם המדינות המוסלמיות. או כך לפחות מעריכים מעצבי המדיניות בארה"ב ובישראל.

ערב ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות האחרונות בישראל, הוא כלל את הרחבת הסכמי אברהם ביעדים של ממשלתו החדשה, והתכוון לסעודיה, מבלי להתייחס אליה במפורש. נתניהו אינו מסתיר את כוונותיו לכונן יחסים בין ישראל למדינות ערב, מתוך מחשבה שזו הדרך לדחוק את העניין הפלסטיני ולהסירו מסדר היום כליל.

סעודיה היתה זו שגיבשה את יוזמת השלום הערבית, שאומצה בוועידת הפסגה של הליגה הערבית בביירות, במרץ 2002. יוזמה זו קובעת עקרונות ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי ולפתרון הסוגיה הפלסטינית. בין היתר, היא תובעת נסיגה ישראלית לקווי 1967 והקמת מדינה פלסטינית עצמאית. בתמורה לכך, יכירו כל חברות הליגה הערבית בסוף הסכסוך הערבי-ישראלי ויכוננו יחסים נורמליים עם ישראל.

מאז ההכרזה עליה, דחו אותה כמעט כל המנהיגים הישראלים בתירוצים שונים. חלקם באופן ישיר ומפורש, למשל ראש ממשלת ישראל דאז אריאל שרון, שהצהיר כי היוזמה היא בבחינת "הכל או לא כלום". אחרים דחו אותה בהתבטאויות חמקמקות, כמו התביעה להכניס בה שינויים מראש שירוקנו אותה מתוכן, כפי שדרשו שמעון פרס ואהוד אולמרט – ככל הנראה מתוך כוונה להתחמק מתשלום המחיר של שלום ופתרון לסוגיה הפלסטינית.

שני מאמרים שהתפרסמו לאחרונה עסקו בעניין הנורמליזציה בין סעודיה לישראל והשלכותיה האפשריות על הסוגיה הפלסטינית. ד"ר חסן נאפעה, מרצה למדעי מדינה באוניברסיטת קהיר שבמצרים, טוען באתר אלערבי אלג'דיד כי על פי דיווחים באמצעי התקשורת העולמיים, הממשל האמריקאי משקיע מאמצים ניכרים לקידום עניין זה.

נאפעה סבור שיש שלוש סיבות מאחורי החיפזון האמריקאי. אחת היא רצונו של הנשיא ביידן, שמעיד על עצמו כציוני אף שאינו יהודי, להגיש לישראל מתנה יקרה לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024, בתקווה שזה יזכה אותו בתמיכת הקהילות היהודיות בארה"ב.

סיבה שנייה היא שהממשל האמריקאי מעריך כי נורמליזציה בין סעודיה לישראל היא הדרך הקצרה והטובה ביותר לרסן את הפנייה הסעודית מזרחה, ולבלום את מאמציה לחיזוק קשריה עם סין ורוסיה. סיבה שלישית היא שביידן חש, ככל הנראה, כי משא ומתן בין ישראל למדינת מפתח בעלת משקל כמו סעודיה עשוי ליצור מומנטום שישכנע את נתניהו לגלות גמישות, כדי להביא להודנה ארוכת טווח בחזית הערבית-ישראלית, כך שארה"ב תוכל להתפנות לאתגרים העולמיים בעקבות המלחמה באוקראינה, ולעמוד מול השאיפות של סין להיות שותפה בהובלת הסדר העולמי.

מרחב תמרון

נאפעה מציין כי היחסים בין סעודיה לישראל התפתחו כבר כמה שנים בכמה ערוצים, שפעלו ביעילות וכבר איפשרו לשני הצדדים לגבש הבנות בקשר לאינטרסים משותפים. כמו כן, ננקטו צעדים רבים לקידום נורמליזציה בלתי רשמית בין המדינות. יש הסבורים כי בחריין, שתלותה בסעודיה כה עמוקה, לא היתה מצטרפת להסכמי אברהם אילולא קיבלה אור ירוק מסעודיה.

כל זה אמנם התרחש בעת כהונתו של טראמפ, שנקט עמדה קשוחה כלפי איראן וקיים יחסים הדוקים עם סעודיה ועם ישראל; וממשל ביידן אימץ מדיניות חוץ שונה, שהביאה לפתיחות יתר מול איראן וגרמה למתחים ביחסי ארה"ב עם סעודיה ועם ישראל. אולם ערוצי הקשר החשאי בין סעודיה וישראל נותרו פתוחים.

ייתכן שיורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, ציפה שישראל תמלא תפקיד מסוים בהפשרת יחסיו עם הממשל האמריקאי החדש, אולם ציפייה זו נחלשה בעקבות ההתפתחויות בזירה העולמית, במיוחד המלחמה באוקראינה, אשר העניקה לסעודיה הזדמנות יוצאת דופן לפתיחות רבה יותר כלפי סין ורוסיה ולהורדת רף ההישענות על ארה"ב.

כך סעודיה הרוויחה מרחב תמרון בזירה האזורית ובזירה העולמית. למשל, התיאום בינה לבין רוסיה במסגרת ארגון אופ"ק פלוס להפחתת תפוקת הנפט כדי לשמור על רמת המחירים בשוק העולמי, איתגר והכעיס את ארה"ב. נוסף על כך, סעודיה נקטה צעד משמעותי כאשר חתמה על הסכם עם איראן בחסות סינית לנרמול היחסים, שנותקו ב-2016. גם זה לא מצא חן בעיני ארה"ב.

>> האם הפלסטינים ירוויחו מהברית בין סעודיה לאיראן?

כל ההתפתחויות האלה הביאו לשינויים ביחסי סעודיה עם ארה"ב ועם ישראל. אפשר אפוא לומר שסעודיה נמצאת היום בעמדה טובה יותר מבחינת יכולתה לעמוד בפני הלחצים האמריקאים, ולכן היא מצהירה בפומבי על תנאיה לנרמול היחסים עם ישראל.

ד"ר נאפעה מציין כי בהסתמך על מקורות דיפלומטיים ועל דיווחים בתקשורת הבינלאומית והישראלית, ניתן ללמוד כי סעודיה הציבה שלושה תנאים בתמורה להסכמתה לנרמול היחסים עם ישראל. התנאי הראשון הוא שעל ישראל לשנות את גישתה לסוגיה הפלסטינית ולסכסוך עם מדינות ערביות, במיוחד עם סוריה ועם לבנון. כך נראה שהעמדה הרשמית הסעודית עדיין דבקה ביוזמת השלום הערבית שמתנה את הסכמתה לנורמליזציה עם ישראל בנסיגה ישראלית מכל השטחים שנכבשו ב-1967 ובהקמת מדינה פלסטינית עצמאית שמזרח ירושלים תהיה בירתה.

שני התנאים הנוספים נוגעים למילוי כמה דרישות, שספק אם ארה"ב תהיה מוכנה להיענות להן. בין היתר, סעודיה דורשת הסכם הגנה עם ארה"ב וקבלת ערבויות ביטחוניות, עסקאות לרכישת מערכות נשק אמריקאיות מתקדמות, והסכם לתוכנית גרעין סעודית למטרות אזרחיות, שתכלול הסכמה להפעלת מעגל דלק גרעיני שלם.

ד"ר נאפעה מוסיף כי מכיוון שחלק מתנאים אלה הם בלתי אפשריים, במיוחד נסיגה ישראלית לגבולות 1967, לא ברור אם סעודיה מציגה אותם כעמדה ראשונית למשא ומתן, או שזו עמדה סעודית סופית שלא ניתן להתפשר עליה. חלק מהדיווחים מספרים שסעודיה אינה עומדת על כך שכל תנאי היוזמה הערבית לשלום ימולאו, וכי די בגמישות ישראלית מסוימת כדי לחדש את המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית על יישום הסכמי אוסלו.

נאפעה מציין כי ישנן אינדיקציות רבות לכך שסעודיה לא ממהרת להגיע להסכם נורמליזציה עם ישראל. ככל הנראה, סעודיה מודעת לכך שצעד כזה עלול לאיים על מימוש שאיפתה להיות המנהיגה של הסדר האזורי הערבי כולו, בין השאר מכיוון שזו תהיה תקיעת סכין בגב של העם הפלסטיני, בעת שישראל פועלת לחיסול כל סיכוי להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ופועלת ביתר שאת להרחבת המפעל ההתנחלותי.

כמו כן, צעד כזה יציב מכשולים בפני קידום היחסים עם איראן, ובנוסף יחסיה של סעודיה עם מדינות ערביות רבות, ובראשן סוריה, עיראק ותימן, וגם עם ארגוני ההתנגדות הפלסטינית, עלולים להסתבך. סיבה נוספת היא שהסכם נורמליזציה כזה יפגע במעמדה של סעודיה כשומרת המקומות הקדושים לאסלאם.

שרי החוץ של איראן, סעודיה וסין, אחרי החתימה על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן (צילום: Mehr News Agency, CC BY 4.0)

לא מצא חן בעיני ארה"ב. שרי החוץ של איראן, סעודיה וסין, אחרי החתימה על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן (צילום: Mehr News Agency, CC BY 4.0)

גם מרחב התמרון שסעודיה נהנית ממנו עתה, שמאפשר לה מידה לא מבוטלת של חופש לתמרן בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית, עלול להיפגע – ולעורר מחדש את הדעה שסעודיה היא מדינה שנגזר עליה להיות גרורה של ארה"ב, ושאינה יכולה להשתחרר מההשפעה המערבית.

בשורה התחתונה, ד"ר נאפעה מציין כי שאלת הנורמליזציה בין סעודיה לישראל תמשיך לעמוד על סדר היום של הממשל האמריקאי בתקופה הקרובה. ממשל ביידן ימשיך להפעיל לחצים כבדים על סעודיה לקראת הבחירות בנובמבר 2024. אף שהשינויים שהתרחשו בסדר העולמי מאפשרים לסעודיה, אם רק תרצה, לעמוד מול לחצים אלה, נשאלת השאלה: האם יש לה רצון איתן דיו כדי לעמוד בהם הללו מבלי ליפול למלכודת שהוטמנה לה?

רשימת דרישות ארוכה

הפרשן המוביל אסעד אבו ח'ליל פרסם ביומון הלבנוני "אל-אח'באר", המזוהה עם חזבאללה, ניתוח הנפתח בהתקפה חריפה על סעודיה ועל מדינות המפרץ. הוא מביע ספקות כבדים לגבי האפשרות שנורמליזציה בין סעודיה לישראל תחולל שינוי מהותי בסוגיה הפלסטינית, ומאשים את סעודיה ואת מדינות ערב בכלל, שהשתמשו בסוגיה זו כדי לזכות בלגיטימציה בעיני העמים שלהם, ששאלת פלסטין עדיין פועמת בליבם.

הכותב סוקר את ההיסטוריה של הממלכה הסעודית מהיווסדה ועד היום. הוא מצביע על התפקיד שמילאה בשירות האינטרסים של ארה"ב ושל המערב, במיוחד בתקופה שבה עלתה קרנה של התנועה הלאומית הערבית בהנהגתו של גמאל עבד א-נאצר. אבו ח'ליל סבור כי סעודיה ללא נפט היא חסרת השפעה של ממש.

הכותב תוהה איזו סחורה יכולה סעודיה לספק לארה"ב, ומה יכולה האחרונה לתת לסעודיה בתמורה? ומשיב: סעודיה יכולה להגיש לארה"ב את הנורמליזציה של מדינה ערבית בולטת, וליצור רושם מוטעה שהדבר יביא לשינוי התרבות הפוליטית הערבית.

התנגדות גורפת להכרה דיפלומטית בישראל (מקור: The 2022 Arab Opinion Index, המרכז הערבי למחקרים וללימודי מדיניות)

התנגדות גורפת להכרה דיפלומטית בישראל (מקור: The 2022 Arab Opinion Index, המרכז הערבי למחקרים וללימודי מדיניות)

ראוי לציין בהקשר זה כי מצרים, המדינה הערבית הגדולה, לא היתה יכולה לחולל שינוי בהלכי הרוח של העם המצרי כלפי ישראל, ולראייה, הסיפור של השוטר המצרי שירה בחיילים ישראלים, ותוך שעות הפך לגיבור לאומי בעיני הציבור המצרי והערבי. סעודיה יכולה להשלות את ארה"ב שהיא תגיש לה או לתל אביב את העולם האסלאמי על מגש של כסף, כאילו הסעודים הם מנהיגים מוסלמים היסטוריים.

אבו ח'ליל מציין כי רשימת הדרישות של סעודיה מארה"ב היא ארוכה, וכוללת למשל את הציפייה שארה"ב שתתייחס אליה כאל חברת נאט"ו. הוא מונה את יתר הדרישות של סעודיה, כפי שעשה ד"ר נאפעה וכפי שהן פורסמו בתקשורת העולמית והישראלית. הכותב מסופק אם ארה"ב תסכים לדרישות אלה, משום שבמצב כזה היא תמצא את עצמה מעורבת עד צוואר בהרפתקאותיה של סעודיה, ותהיה שותפה להפרת זכויות האדם בממלכה.

הוא מציין כי הנורמליזציה בין סעודיה לישראל החלה כבר בשנת 2000, והאמיר בנדר בן סולטאן הוא זה שחנך קשר זה. לדוגמה, הוא מצטט דו"ח חדש של ארגון Impact International for Human Rights Policies, שמושבו בלונדון, שלפיו סעודיה החלה לערוך מחדש את תוכנם של ספרי הלימוד בממלכה. היא ביצעה זאת ללא הכרזות פומביות, במטרה לרצות את הלובי הישראלי. כל הפסקאות השליליות לגבי יהדות ויהודים, נצרות ונוצרים – הושמטו. לדעת הכותב, "טוב עשתה סעודיה בתחום זה" כי ספרי הלימוד שם מלאים בגילויי שנאה. למשל, ביטויים כגון "האויב הישראלי" ו"האויב הציוני" נמחקו, ובמקומם נכתב "הכיבוש הישראלי", "צבא הכיבוש הישראלי".

הכותב מצטט מקורות יודעי דבר בסעודיה, שאומרים כי המדינה ערכה את ההסכם לנרמול יחסיה עם איראן כהקדמה לנורמליזציה עם ישראל. במקרה זה, הממשלה באיראן תתקשה לתקוף את סעודיה, במיוחד מפרספקטיבה אסלאמית, על כך שהסכימה לנורמליזציה עם ישראל. זה מה שקרה עם איחוד האמירויות, שנרמלה את יחסיה עם המשטר בסוריה, ומנעה בכך התנגדות סורית פומבית לנורמליזציה עם ישראל.

מי שעוקב אחר העיתונות הסעודית, מבין כי ההסכם עם איראן לא שינה במאומה את הטון הסעודי כלפי איראן, ואיראן היא זו שמתייחסת ברצינות לנרמול יחסיה עם סעודיה – כדי לזכות בהקלה בסנקציות המוטלות עליה. סעודיה מצידה מבקשת לקרר את האווירה, כדי לסיים את מלחמת תימן שהתישה והשפילה אותה.

הכותב מוסיף כי "עסקה מסחרית" זו בין סעודיה לארה"ב תניב תועלת בערבון מוגבל לשני הצדדים, בעוד שהמרוויחה הגדולה תהיה ישראל. סעודיה תצא למסע דיפלומטי עולמי במטרה לשפר את דימויה ולהצדיק כינון יחסים דיפלומטיים איתה תמורת כלום לעניין הפלסטיני. הלהיטות האמריקאית לנרמול היחסים בין סעודיה לישראל נועדה לחסל את הדרישות הלאומיות של העם הפלסטיני. הנורמליזציה בין שתי המדינות תכלול הבטחות עמומות לעם הפלסטיני ללא ויתורים של ממש.

בסיכום הדברים, הכותב מציין כי בן סלמאן מעוניין בעיקר לסלול את דרכו לכס המלוכה, ולא מעניין אותו המחיר. המערב, מצדו, רוצה להשתלט על ה"פטרו-דולרים" ללא הפרעה, בלי מדינות או עקרונות שיעמדו בדרכו. מדינות המערב הדמוקרטיות יקשטו דרך זו בשושנים, וישראל זו שתערוך את הסידורים לטקס ההכתרה.

השאלה החשובה הנשאלת היא אם המחויבות הפומבית של סעודיה לפתרון הסוגיה הפלסטינית על בסיס יוזמת השלום הערבית תעמוד על כנה, ותהיה בחזקת ייהרג ובל יעבור מבחינתה; או שמא תוכל ממשלת ישראל לתעתע בסעודים, ולנקוט עמדה למראית עין כאילו היא מתגמשת ומוכנה לבוא לקראת הפלסטינים, כפי שעשתה עם האמירויות, בתמורה להסכמי אברהם, כשהעמידה פנים שהיא מקפיאה את התוכנית לסיפוח חלקים רבים מהגדה המערבית, בעוד שבפועל הסיפוח הזוחל נמשך.

סעודיה יודעת בוודאות שהיא מתעסקת עם הממשלה הימנית והקיצונית ביותר בתולדותיה של ישראל, ועם ראש ממשלה תכסיסן שאינו נרתע להתנער מהתחייבויות של ישראל – גם לארה"ב, בת הברית האסטרטגית שלה, למשל כשביטל את חוק ההתנתקות בצפון הגדה המערבית.

ע'אזי אבו ג'יאב כותב בפרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf