newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מתנת הפרידה של מנכ"ל רשות הטבע והגנים לעמותת המתנחלים

חודשיים לפני שעזב את תפקידו, האריך מנכ"ל רט"ג, שאול גולדשטיין, את החוזה של הרשות עם עמותת אלע"ד בסילוואן בעשר שנים. תחקיר "שיחה מקומית" חושף כי הדבר בא לאחר שנפגש עם תורם, שהיתנה תרומה גדולה לעמותה בהארכת החוזה לתקופה ממושכת. לשכת השרה זנדברג: מדובר במחטף

מאת:
מנכ"ל רשות הטבע והגנים לשעבר, שאול גולדשטיין (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"אם להיות ציוני זה להיות פוליטי, אז אני פוליטי מאוד". מנכ"ל רשות הטבע והגנים לשעבר, שאול גולדשטיין (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בשלהי כהונתו, שאול גולדשטיין, המנכ"ל לשעבר של רשות הטבע והגנים (רט"ג) האריך בעשר שנים את החוזים לתפעול אתר עיר דוד ואתרים אחרים במזרח ירושלים בידי עמותת אלע"ד – עמותה פרטית בעלת נטיות פוליטיות ימניות מובהקות – חודשיים בלבד לפני שסיים את תפקידו בדצמבר 2021. הוא עשה זאת בלי לעדכן את השרה להגנת הסביבה, הממונה על רט"ג.

מלשכת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, נמסר כי הם "התפלאו לגלות בדיעבד, שזמן קצר לפני סיום כהונתו, גולדשטיין חתם על הארכה של עשר שנים – פי שלוש מהתקופות שנחתמו לפני כן – וזאת אף שהשרה ביקשה ממנו מפורשות להימנע ממחטפים כאלה, שאינם ראויים בהיבט של מינהל תקין"

מתחקיר "שיחה מקומית" עולה כי החלטתו של גולדשטיין באה בעקבות פעולה שלו להבטיח תרומה פרטית גדולה לאלע"ד. בעודו מכהן כמנכ"ל רט"ג, נפגש גולדשטיין עם תורם אמריקאי, שביקש להעביר תרומה לאלע"ד, אולם התנה אותה בכך שרט"ג תאריך את החוזה עם אלע"ד לתקופה ארוכה. גולדשטיין הסכים, ורט"ג האריכה את החוזים באוקטובר 2021.

אף שנשאלה על כך כמה פעמים באופן מפורש, רט"ג נמנעה מלומר אם הנהלת רט"ג היתה מודעת לזיקה בין הארכת החוזים לבין התרומה הפרטית לאלע"ד; ואם רט"ג חתמה על הסכם עם אלע"ד או עם התורם, המבטיח שכספי התרומה ישרתו אך ורק את פיתוח אתר עיר דוד, ולא פעילות אחרת של העמותה. דוברות רט"ג הסתפקה באמירה כי כל החוזים נחתמו על פי דין ואושרו בוועדת המכרזים של הרשות".

"הוא (התורם; מ"ר) רצה לוודא שיהיה מי שיטפל בתרומה שלו באופן שהוא רוצה. אנחנו חשבנו שהתרומה מאוד גדולה וחשובה", הסביר גולדשטיין ל"שיחה מקומית" את המניעים שלו – בכובעו כמנכ"ל גוף ממשלתי המנהל 530 גנים לאומיים ושמורות טבע, המתפרשים על כרבע משטחה של מדינת ישראל – לסייע לתרומה לאלע"ד, עמותה פרטית שאחת ממטרותיה היא "התיישבות בירושלים הקדומה".

גולדשטיין עצמו מזוהה עם הימין המתנחלי. לפני שהתמנה למנכ"ל רט"ג, הוא כיהן כראש מועצת גוש עציון, חבר בכיר במועצת יש"ע וחבר מרכז הליכוד.

גולדשטיין נימק את ההחלטה שלו לסייע לאלע"ד להאריך את החוזה עד 2031 בכך ש"אלע"ד היא הבעלים של השטח, זה לא הולך להשתנות בזמן הקרוב".

הם בשום דרך לא הבעלים של השטח. רוב השטח הוא בבעלות פלסטינית פרטית ובבעלות קק"ל והמדינה.

"הם בוודאי הבעלים של חלק מהשטח. לא אמרתי שהכל, אמרתי שחלק משמעותי זה בעלות שלהם, והם מנהלים את זה לשביעות רצונה המלאה של רט"ג, ולכן להאריך בעוד עשר שנים, כלומר בשש שנים מעבר לארבע שזה הרגיל…"

שלוש זה הרגיל, לא?

"לא יודע, לא זוכר את הפרטים המדויקים. נראה סביר".

"זה גוף שיודע לשווק טוב, יש להם חנות יפה"

עמותת אלע"ד (אל עיר דוד) הוקמה ב-1986 על ידי דוד (דוידל'ה) בארי, במטרה "לגאול קרקעות ולהחזיר את התודעה היהודית לעיר דוד". ב-1991 נכנסה לבית ראשון בשכונת ואדי חילווה בסילוואן, אחד הנכסים שהעמותה קיבלה בשכונה באמצעות משרד השיכון והאפוטרופוס לנכסי נפקדים, בהליך שזכה לביקורת קשה בדו"ח ועדת קלוגמן ב-1992.

מפגינים במחאה נגד השתלטות עמותת אלע"ד על חלק מבית משפחת סיאם בסילוואן (צילום: Free Jerusalem)

ארגוני שמאל התנגדו לקשר בין רט"ג לאלע"ד. מפגינים במחאה נגד השתלטות עמותת אלע"ד על חלק מבית משפחת סיאם בסילוואן (צילום: Free Jerusalem)

בעודה ממשיכה לנסות לרכוש בתים בסילוואן מבעליהם הפלסטינים, להוציא את המשפחות הפלסטיניות וליישב בהם יהודים, החלה העמותה לפעול מול גופים ממשלתיים במטרה לקבל סמכויות ניהול באזור. יצוין כי השטח המכונה "עיר דוד", יחד עם חלקים ניכרים משכונת ואדי חילווה בסילוואן, נמצאים בתחומי הגן לאומי סובב חומות ירושלים, שהוכרז ב-1974.

באוקטובר 1997 העביר מינהל מקרקעי ישראל את "השמירה והאחזקה" בעיר דוד לידי אלע"ד. לאחר שגופים כמו רשות העתיקות וארגוני שמאל התקוממו על כך שאזור כה רגיש מבחינה היסטורית ופוליטית נמסר לידי גוף פרטי בעל נטיות פוליטיות ברורות, הוסכם בבג"ץ כי השליטה תחזור לידי רשות הגנים הלאומיים, הגוף שקדם לרט"ג.

אולם ב-2002 חתמה רט"ג על הסכם עם אלע"ד, שבמסגרתו קיבלה העמותה את ניהול עיר דוד. ארגוני שמאל, ובהם שלום עכשיו, עמק שווה – ארגון ארכיאולוגיים הפועל נגד שימוש בארכיאולוגיה ככלי פוליטי בסכסוך בין ישראל והפלסטינים, ועיר עמים – הפועל למען שוויון בירושלים, התנגדו לקשר הזה בין רט"ג לאלע"ד, וטענו כי העברת הגן לידי אלע"ד "מסמנת את הפיכתו מגן לאומי ל'גן של הלאום היהודי בלבד', תוך הכפפת ההיסטוריה והארכיאולוגיה שלו לשירות הנרטיב היהודי".

עיר עמים עתרה לבג"ץ נגד ההסכם בין רט"ג לאלע"ד. ב-2012 בג"ץ דחה את התביעה לבטל את ההסכם, אולם הטיל שורה של מגבלות על סמכויות אלע"ד בתפעול ובתחזוק האתר, ובהן גם ביטול מעמדה של אלע"ד כגורם הרשמי המעביר הדרכות באתר; תשלום דמי כניסה ישירות לרשות הטבע והגנים; והקפדה על ניהול בפועל של האתר על ידי המדינה.

לאור הביקורת הזו, נחתם הסכם מחודש עם אלע"ד ב-2012, לתקופה של שלוש שנים, ומאז הוא הוארך עוד פעמיים לתקופות של שלוש שנים, שהיו אמורות להסתיים, כאמור, ב-2021.

על רקע זה, מינויו של גולדשטיין למנכ"ל רט"ג ב-2011 עורר חששות בקרב ארגוני שמאל. בראיון פרידה ל"הארץ", הגן גולדשטיין על כך שאיפשר את העברת עיר דוד לידי גוף פרטי, בניגוד למדיניות הרשות, המתעקשת לנהל בעצמה את כל שמורות הטבע והגנים הלאומיים. "זה גוף שיודע לשווק טוב, יש להם חנות יפה, הם מפעילים את האתר גם בלילה ומכניסים הרבה כסף", אמר גולדשטיין.

כשנשאל לגבי השפעת דעותיו הפוליטיות הימניות על עבודתו, סיפר גולדשטיין ל"הארץ" כי כשאבי גבאי שימש כשר להגנת הסביבה, הוא ביקש להחליפו, "אבל אז מי שהתייצב להגנתי היו דב חנין ובצלאל סמוטריץ'. שניהם אמרו שעשיתי עבודה טובה. זה אומר הכל".

"מעולם לא דיווחנו לשרים"

בעמק שווה רואים את הדברים אחרת. מנכ"ל האגון, אלון ארד, אמר ל"שיחה מקומית" כי העובדה שהגן הלאומי עיר דוד מופעל בידי גוף "המכריז על עצמו כארגון פוליטי", היא "הליכה לפירוק של היסוד הרב תרבותי והרב שכבתי של ירושלים, ויצירה של היסטוריה אחת בלבד לירושלים, והיא ההיסטוריה היהודית".

ארד התייחס למהלכים שעושים במשותף רט"ג ואלע"ד בשטח, כמו הקמת מרכז קדם, מבנה מבקרים ומשרדים ענק שבונה אלע"ד בתוך הגן הלאומי, סמוך לשער האשפות; והקמת רכבל המתוכנן לצאת מאזור תחנת הרכבת הישנה בירושלים, לעבור מעל גיא בן הינום ולהגיע למרכז קדם.

בנוסף, החוזה שחתמה רט"ג עם אלע"ד לגבי "פיתוח תיירותי" בגיא בן הינום כולל חווה חקלאית, שאמורה לשחזר "חקלאות תנכית" על שטחים פרטיים פלסטיניים או שטחים של נכסי נפקדים, והעמותה והרשות מבצעות פעולות נוספות סביב העיר העתיקה.

הפעולות האלה, אומר ארד, נועדו "לייצר מרחב יהודי המייצג חיבור בין עבר יהודי להווה שצריך להיות יהודי, באמצעות מצעד דגלים תת-קרקעי ועל-קרקעי".

על הרקע הזה הופתעו בעמק שווה, בשלום עכשיו ובארגוני שמאל אחרים, כי החוזים עם אלע"ד לגבי עיר דוד ועמק צורים, שטח נוסף בשכונת ואדי ג'וז שאלע"ד מפעילה בשנים האחרונות, הוארכו בעשר שנים, והחוזה לגבי גיא בן הינום הוארך בתשע שנים, דווקא תחת השרה זנדברג ממרצ, שהתנגדה במשך שנים לקשר בין רט"ג לאלע"ד.

העובדה שהשליטה ברט"ג, ודרכה השליטה בגן הלאומי בסילוואן, היא עניין פוליטי, התחדדה בשבועות האחרונים, לאחר שזנדברג ביקשה להביא לאישור הממשלה את מינויו של יוסי ביילין, יו"ר מרצ לשעבר, לתפקיד יו"ר רשות הטבע והגנים.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"התחושה בלשכת השרה היתה שיש שם הטיה פוליטית חזקה מאוד". השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אף שהמינוי אושר בוועדת המינויים, שר המשפטים גדעון סער התנגד לו, בטענה כי התפקיד נוגע ל"ענייניים עקרוניים על הפרק, כמו עיר דוד, אתרים בירושלים ויהודה ושומרון". דברים דומים אמרה גם שרת הפנים, איילת שקד. ראש הממשלה החליפי, נפתלי בנט, הטיל בסופו של דבר וטו על המינוי, והוא לא אושר.

זנדברג עצמה, שבינתיים הודיעה על פרישה, לא התייחסה ישירות להארכת החוזים, אולם מלשכתה נמסר, כאמור, שמדובר ב"מחטף", שכן היא ביקשה במפורש מגולדשטיין "שלא יפתיע אותה" בנושאים רגישים.

בלשכה של זנדברג הוסיפו כי "לאחר עזיבתו התברר שבכל הנוגע לעמותת אלע"ד, גולדשטיין התנהל בעצמו, בערוץ ישיר שהוסתר מבכירים ברשות הטבע והגנים, והתחושה בלשכת השרה היתה שיש שם הטיה פוליטית חזקה מאוד, שכדי לשרת אותה נחצו גבולות של מקצועיות ומינהל תקין"

גולדשטיין אמר ל"שיחה מקומית" כי החתימה על הארכת החוזים עם אלע"ד היתה אמנם באוקטובר 2021, חודשיים לפני סיום תפקידו, אולם "התהליך התחיל הרבה לפני, אולי שנה וחצי או שנתיים. הייתי בארה"ב ונפגשתי עם התורם, החתימה זה סוף של תהליך".

דיווחת לשרה שאתה הולך לחתום? בכל זאת זה מקום רגיש.

"מעולם לא דיווחנו לשרים, לא שר ימני ולא שר שמאלני. היעוץ המשפטי אמר שזה בסדר. זה צמוד לייעוץ המשפטי".

מלשכתה של זנדברג אמרו כי השרה ביקשה שלא תפתיע אותה.

"זו לא הפתעה. יש אנשים שרואים את זה כפוליטי, אני לא רואה את זה כפוליטי, אני רואה את זה כטכני לחלוטין. אלע"ד עושים עבודה מצוינת בטיפול בגן, אנחנו מאוד מרוצים מהעבודה שלהם, שיתוף פעולה מעולה. הבעלות תישאר שלהם, היא לא משתנית. אנחנו בודקים כל פעם מחדש, אבל אין סיבה שלא נאריך כל פעם מחדש. (זה) עבר בבג"ץ. (יחד עם) התרומה הגדולה שהגיעה, הכל ביחד, נראה לי סביר לחלוטין, לא משהו דרמטי.

"(על) כל דבר שקשור בירושלים, יש אנשים, בעיקר עמק שווה וכל העמותות, שאומרים שהוא פוליטי".

אז הטענה שפעלת ממניעים פוליטיים לא נכונה?

"אם להיות ציוני זה להיות פוליטי, אז אני פוליטי מאוד. אבל להיות ציוני זה לא באמת נקרא להיות פוליטי".

"כל החוזים נחתמו על פי דין"

אולם מעבר לעובדה שמנכ"ל של גוף ממשלתי, שהיה בעבר פעיל בכיר בימין המתנחלי, פעל מול תורם למען תרומה "גדולה מאוד" לעמותה פרטית בעלת נטיות פוליטיות ימניות-מתנחליות, תוך מתן הבטחה מדינתית לתורם כי ידאג לכך שאותה עמותה תמשיך לתפעל גן לאומי הנמצא תחת סמכותו, עולה השאלה אם גולדשטיין או רט"ג דאגו לכך שכספי התרומה יושקעו אך ורק בשיפור הגן הלאומי בעיר דוד, ולא למטרות אחרות שאלע"ד פועלת לקדמן, כמו "גאולת אדמות" במזרח ירושלים.

לא ברור גם מדוע גולדשטיין דאג שהתרומה תגיע לאלע"ד, ולא לרט"ג עצמה. יצוין כי לרט"ג יש אגודת ידידים בארה"ב, המגייסת תרומות באופן ישיר אליה, ולפיכן התורם היה יכול להעביר את התרומה ישירות לרט"ג.

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, לקידום חברה הוגנת, העוסקת בנושאים של מינהל תקין, הסביר ל"שיחה מקומית" כי "סיוע של עובד מדינה לגוף חיצוני בהשגת מימון ותרומות יכול להיחשב בעייתי, ככל שהוא נעשה רק משיקולים הנוגעים לטובת הגוף החיצוני.

"מותר לעובד מדינה לפעול להבטחת התנאים הנחוצים לצורך התקשרות של המדינה עם גורם חיצוני, רק ככל שהעניין נחוץ מצדה של המדינה או הרשות, וכדי להבטיח את עמידת הגוף הפרטי בתנאי ההתקשרות. בכל מקרה, כל פעולה כזו צריכה להיות גלויה ומאושרת, ולהיבחן גם בהיבטים של ניגוד עניינים אפשרי".

כשנשאל אם נחתם חוזה בין אלע"ד לרט"ג שמבטיח שכספי התורם יגיעו אך ורק לשיפור אתר עיר דוד ולא לפעולות אחרות של העמותה, ומדוע לא פעל לכך שהתרומה תגיע לרט"ג עצמה ולא לאלע"ד, ענה גולדשטיין כי "כנראה לא גייסתָ כספים", והפנה אותי ליועץ המשפטי של רט"ג.

דוברות רט"ג התעלמה תחילה משאלת עיתוי הארכת החוזים לעשר שנים חודשיים לפני סיום כהונתו של גולדשטיין, וגם מהטענה שהם הוארכו לפי דרישתו של תורם זר.

"רשות הטבע והגנים מנהלת את הגן הלאומי המוכרז סובב חומות ירושלים בהתאם לסמכויות שהוקנו לה מכוח החוק", נאמר בתגובה. "רט"ג מנהלת את השטחים מושא ההסכמים, בעוד עמותת אלע"ד אחראית על תפעול האתרים, וכל זאת תחת הסכם שנידון ואושר בבג"ץ בעניין עיר דוד ונמצא תחת פיקוח של רט"ג.

"ההסכמים מגדירים את יחסי הניהול תפעול שבין הצדדים. הרשות מנהלת את אתריה בהתאם לשיקולים מקצועיים ובפיקוח הדוק על העמותה. תוכניות הביצוע ותוכניות העבודה מלוות, נבחנות ומאושרות על ידי הגורמים המקצועיים ברשות. כל החוזים נחתמו על פי דין ואושרו בוועדת המכרזים של הרשות. ככלל, כלל התקשרויות בין רט"ג לגורמים מחוץ לרשות נבחנות בוועדת מכרזים. התקשרויות חוזיות של רשות הטבע והגנים על שטחים עליהם היא אמונה הנם בסמכות הרשות".

לאחר השיחה עם גולדשטיין – שבה התברר כי הוא פעל אישית למען התרומה, כי התרומה נועדה לאלע"ד ולא לרט"ג וכי הארכת החוזה היא תוצאה של תנאי שהציב התורם – נשאלה רט"ג שוב מדוע גולדשטיין לא ביקש שהתרומה תגיע לרשות עצמה ולא לאלע"ד, אם הוא עדכן את הנהלת רט"ג על ההתניה שהציב התורם, ואם נחתם חוזה כלשהו בין רט"ג לאלע"ד ו.או התורם, המבטיח שהתרומה תופנה כולה אך ורק לשיפור האתר בעיר דוד, ולא לפעילות אחרות שאלע"ד מעורבת בהן.

ברט"ג העדיפו לא לענות לשאלות באופן ישיר. מהדוברוּת נמסר כי "כספי התרומות הועברו לעמותת אלע"ד, ונועדו לתמוך בהשלמת הפרויקט בהתאם תוכנית שגובשה, והכל עבר בוועדת מכרזים". אף שהתבקשה, רט"ג לא מסרה מה היה סכום התרומה שהצדיק את הארכת החוזים.

מאלע"ד נמסר כי "כל ההתקשרויות בין רט"ג ואלע"ד נערכות ומקוימות כדין. עמותת אלע"ד תמשיך לפעול למען פיתוחה של ירושלים לרווחת הקהל הרחב מהארץ ומהעולם ולתועלת תושבי המקום".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
בניין המוסד לביטוח לאומי בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בניין המוסד לביטוח לאומי בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

התוכנית לחיסול הביטחון הסוציאלי בישראל

כבר שנים מזהירים חוקרים ואנשי מקצוע כי המוסד לביטוח לאומי יקרוס בעתיד הלא רחוק. הצעת התקציב ל-2025, שנמצאת בדיונים בימים אלה, אמנם מעלה את דמי הביטוח הלאומי, אך באותה נשימה מקצצת בשיעור הגבייה המועבר אל המוסד, ובכך מבטיחה את הקדמת קריסתו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf