newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המאבק על הזכות להגנה עצמית: "היה ברור ליונתן שהוא הולך להיאנס"

הקמפיין לשחרור יונתן היילו צובר תאוצה. תיבת המייל מוצפת בפניות, המשפחה של יונתן תומכת ומודה לפעילים, ויש גם סרטון חדש. כולנו נערכים להגיע לדיון בערעור ולהגיד לשופטים שקורבנות אונס אינם הפקר

מאת:

יונתן היילו, בחור אתיופי בן 23, הגן על עצמו מפני עבריין מורשע שאנס אותו פעמיים, סחט אותו ואיים עליו. יונתן הרג את תוקפו בהגנה עצמית רגע לפני שעמד להיאנס בשלישית. בית המשפט הכיר בו כקורבן לתקיפה מינית אבל בכל זאת גזר עליו 20 שנות מאסר בגין רצח.

בימים האחרונים, מאז פרסום הפוסט הראשון על סיפורו של יונתן היילו, אני מקבלת אינספור תגובות מרגשות מאנשים שאני לא מכירה, שהתחייבו להגיע לדיון בבית המשפט העליון בערעור של יונתן ב-1.12.14.

לתיבת המייל שפתחנו למאבק הגיעו עשרות מכתבי תמיכה, שמועברים היום (שלישי) ליונתן לבית הכלא דרך עורך דינו, לצד בקשות של אנשים לקחת חלק במאבק. המצטרפים הם בני גילאים שונים ורקעים שונים, כאן אישה בחודש תשיעי להריון עם זוג תאומים, שם סטודנט צעיר שרוצה לעצב כרזות בפוטושופ למען הקמפיין, ועוד.

בריאיון שקיימתי עם המשפחה של יונתן אתמול הם מספרים על הרגעים הקשים שעברו ועל ההתרגשות מהתמיכה הציבורית במאבק. לדברי נציג המשפחה, שהעדיף להשאר בעילום שם, מאז שיונתן נעצר המשפחה מרוסקת. יונתן היה ילד בלי הרבה חברים, הוא אומר, ילד רגיש שקשור למשפחה שלו ולמרות זאת התקשה לספר להם על ההתעללות שעבר. היה להם קשה לשמוע שאירוע נוראי כל כך קרה לו, והם ניסו להבין מה קרה בדיוק ואיך אפשר לעזור לו.

כששמעו על הקמפיין לשחרורו ועל ההתגייסות הציבורית הם שמחו מאוד. מבחינתם, עצם זה שיש אנשים רבים שאכפת להם ומתכוונים להגיע לדיון ובכלל לוקחים חלק במאבק הוא לא משהו מובן מאליו. הם מבקשים לנצל את הריאיון איתם כדי להודות לכולם על הזמן שהם מקדישים לעזור ליונתן.

"אנחנו מתרגשים ומעריכים מאוד את התמיכה של אנשים", אומר נציג המשפחה. "זה נותן לנו כוחות והמון תקווה לדעת שיש אנשים אכפתיים ועוזרים. אנחנו מאוד מעריכים את כל מי שמשתתף בו. זה מדהים לראות את הציבור, שעסוק כל כך בקשיים שלו, מוצא זמן ומתגייס לדבר הזה".

> המאבק של יונתן היילו: מערער על הרשעתו ברצח האנס שלו

יונתן היילו. צילום מסך מכתבתו של אריק וייס, ערוץ 10

יונתן היילו. צילום מסך מכתבתו של אריק וייס, ערוץ 10

לקראת הערעור, הם מבקשים להעביר מסר לשופטים: "יונתן הוא ילד צעיר, חולה אפילפסיה, שנפל קורבן לסחיטה והתעללות מינית אכזרית מצד ירון. כל מי שגר בשכונה הכיר את ירון ופחד ממנו פחד מוות".

"יונתן לא רצה לנקום בירון על כך שהוא אנס אותו פעמיים", מוסיף בן המשפחה. "אם יונתן היה יודע שירון בפיצוציה באותו הלילה, בחיים לא היה לו אומץ להגיע לשם. השופטים צריכים להבין שירון הופיע שם פתאום בפיצוציה והוא זה שפנה ליונתן, 'קנס' אותו באלף שקל ולקח אותו לחניה, וברור היה ליונתן שהוא לוקח אותו כדי לפחות לאנוס אותו שוב.

"אף אדם בישראל לא אמור לעבור חוויה כזו, אני רוצה לבקש מהשופטים שיסתכלו על המקרה דרך נקודת המבט של יונתן, שכל מה שהוא רצה זה שירון לא יאנוס אותו פעם נוספת".

איך התחיל המאבק ואיך אפשר להצטרף?

פעילות חברתיות ופעילים חברתיים הם אלו שהחליטו להריץ את הקמפיין לשחרורו של יונתן. רובן פועלות בשגרה במאבקים שונים של אוכלוסיות מוחלשות, כמו המאבק לקורת גג ומאבקים נגד יחסי הון ושלטון.

אישית, מדהים אותי כל פעם מחדש לגלות את הכוח של מאבק עממי ולא ממומן. מאבק שמונע רק על ידי התקווה והרצון לצדק. מאבק שבו כולנו יכולים לקחת חלק ורוצים לחלק בו חלק בשביל יונתן, בחור צעיר שמעולם לא פגשתי, שכאשר קרה המקרה היה בגילי כיום.

בסיטואציה דומה לזו בה יונתן מצא את עצמו באותו הלילה, ברגע שבו החליט שלא להיות קורבן יותר, הייתי מתנהגת בדיוק אותו הדבר. הייתי בוחרת להציל את עצמי. מי לא היה נוהג כמוהו? ואיך אפשר לא להילחם בשביל השחרור של יונתן?

אז אם תרצו להצטרף למאבק:

1. הכי חשוב שתצטרפו אלינו ותגיעו ביום שני ה- 1.12.14 לדיון בערעור כדי שבית המשפט יהיה מלא בתומכים ותומכות של יונתן שיחזקו אותו במעמד זה וכמובן, יסתכלו לשופטים בעיניים כאשר הם יצטרכו לדון את גורלו.

2. אפשר גם להפיץ את הסיפור והמאבק של יונתן ברשת.

3. בואו ביום שני הקרוב לפגישה פתוחה, שבה נצא לפעולת שטח, ונתחלק לצוותי עבודה לקראת הדיון.

די להאשמת הקורבן

בסרטון שהוציאו פעילים ופעילות עולה ביקורת כלפי בית המשפט המחוזי, שבפסק הדין האשים את הקורבן, יונתן, ושלל את זכותו של יונתן כקורבן לתקיפה מינית להגן על גופו.

כרמן אלמקייס, במאית הסרטון ואחת מהפעילות במאבק לשחרורו של יונתן, מסבירה:

אני מאמינה לו. גדלתי בשכונה ואני מכירה ילדים כאלה כמו יונתן. אני מבינה את הצורך שלו להגן על עצמו. אני מתביישת במערכת המשפט שמאשימה שוב ושוב את הקורבנות. ההאשמות בסרטון הן בדיוק כמו ההאשמות שכוונו כלפי יונתן, כמו במקרים אחרים של קורבנות, והוא לא אמור לשבת בכלא. הוא אמור לקבל טיפול ועזרה להשתקם אחרי הטראומה שהוא עבר. אני כמובן אגיע לדיון שלו ב-1.12.14.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf