newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מסעדנים פלסטינים הפגינו בחיפה: "רוצים לחיות בכבוד"

כמאה בעלי מסעדות ובתי קפה מאזור הצפון הפגינו ברחוב בן גוריון בעיר, במחאה על מצבם. המפגינים יוצאים נגד התנהלות הממשלה, ודורשים 100% פיצויים על הנזק שנגרם להם. "ההפסדים שלנו גדולים, והם משחקים בנו כמו כדור"

מאת:

כמאה מסעדנים פלסטינים מאזור הצפון וחיפה יצאו היום (שלישי) להפגין במחאה על מצב המסעדות, בתי הקפה והברים. זאת המחאה הראשונה שמאורגנת על ידי פלסטינים מאז תחילת משבר הקורונה.

המפגינים צעקו בין השאר: "אנחנו רוצים לחיות בכבוד", "ביבי יא גנב", "ממשלה של מושחתים, מחסלים את העסקים", ו"נלחמים על הפרנסה, תתפטר הממשלה". במקום היו כוחות משטרה, והתפתח עימות קצר.

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

פאדי נג'אר, הבעלים של מסעדת דוזאן – אחת המסעדות הוותיקות בשדרות בן גוריון בחיפה ומיוזמי המחאה, אמר ל"שיחה מקומית" כי "קראנו גם לקולגות יהודים להצטרף למחאה שלנו, כי גם הם עוברים את מה שאנחנו עוברים, אבל ההיענות היתה קטנה. רק 10% מהם נענו ליוזמה".

בעשור האחרון הצטרפו פלסטינים רבים לתחום המסעדנות בחיפה, ורחוב בן גוריון הוא אחד המקומות החמים למסעדות ובתי קפה בבעלות פלסטינית. ההתפתחות הזאת קרתה גם בעיר התחתית, ועכשיו הטרנד החדש הוא הנמל.

לדברי נג'אר, "אין יזם אחד למחאה. הכאב שלנו משותף. המחאה כוללת את כל המסעדנים בצפון, מעראבה, סכנין, נצרת, כפר יסיף, עכו, גוש חלב ועוד. אנחנו קוראים לכולם, מסעדנים ערבים ויהודים, עובדים, לקוחות ותושבים מודאגים, להגיע ולהשתתף במחאה. אנחנו חנוקים לגמרי. לא ייתכן שלי יש בחוץ 200 מטר וייתנו לי הוראה שאפשר רק 30 איש בחוץ, כמו מסעדן שיש לו רק 30 מטר בחוץ. אין שום הגיון.

"חוץ מזה, פחות מ-4% מההדבקות קרו במסעדות. רוב ההדבקות הן בבתים ובאולמות אירועים. והמצב קשה בחברה הערבית. גם בחברה היהודית המצב קשה, אבל הם צועקים ומשמיעים את קולם ולכן מצליחים לקבל. למשל, מוכר הפלאפל שבכה בטלוויזיה וראש הממשלה בעצמו התקשר אליו".

מקור: משרד הבריאות

מקור: משרד הבריאות

אשרף עמאר, הבעלים של בית הקפה רזאז בעכו והאחראי על ארגון המסעדנים בעיר, אמר ל"שיחה מקומית": "דיברו ביום חמישי שהממשלה תקבל החלטה לסגור את המסעדות השבוע. ספונטנית התחלנו להתקשר אחד לשני בכעס, והחלטנו שאנחנו לא מוכנים לסגור.

"ביום שישי, כשהתקבלה החלטה בחמש בבוקר לסגור את המסעדות, נפגשנו יותר מעשרה מסעדנים ובעלי בתי קפה בעכו וקיבלנו החלטה פה אחד שלא משנה מה תהיה החלטת הממשלה, אנחנו לא נסגור. פנינו לחברי הכנסת הערבים וביקשנו מהם להשמיע את קולנו בפני הממשלה. פנינו גם למשטרת עכו והודענו להם על ההחלטה. הם ענו שאנחנו נחויב בקנסות.

"בעקבות זאת, הקמנו קבוצת וואטסאפ והתחלנו לתאם בינינו בעכו ובצפון. גם המסעדנים היהודים, שמספרם בעכו לא גדול, נענו ליוזמה שלנו והם שותפים למאבק".

נג'אר מאשים את ראש הממשלה במצב שאליו הגיע עולם המסעדנות. "לא ייתכן שכל ארבע שעות הם משנים את דעתם. אנחנו שמרנו על ההוראות עם הפתיחה – שומרים על מרחק בין הלקוחות, שומרים על היגיינה והכל, ואחרי כמה שעות אומרים לסגור.

"חילקתי את כל האוכל שהיה לי, ביטלתי את ההזמנות, ואז שוב בבוקר אמרו תפתחו. זה ממש לא אחראי. התקשרנו ללקוחות ואמרנו שאנחנו לא סוגרים, אבל כבר לא היה להם עניין להגיע. ההפסדים שלנו גדולים, והם משחקים בנו כמו כדור. ממשלה לא שפויה. שבו שבוע ותקבלו החלטה שקולה, במקום שכל דקה תשנו את דעתכם ומי שמפסיד זה אנחנו".

פאדי נג'אר בעל מסעדת דוזאן בחיפה (צילום: באדיבות המצולם)

פאדי נג'אר בעל מסעדת דוזאן בחיפה (צילום: באדיבות המצולם)

לדבריו, "מי שיצליח לשרוד זה דרך הלוואות שלקח מהשוק האפור. אנשים ימשיכו להסתבך אם לא יצליחו לקבל הלוואות מהבנקים כמוני, כי אני ותיק וקיים כבר 20 שנה. אבל הלוואה זה לא מענק, זה חובות שמצטברים, שאנחנו נסחוב לתקופה ארוכה ויהיה קשה להחזיר".

אשרף ג'ארחי, הבעלים של מסעדת דייגים מעכו, אומר כי "המסעדה שלי ענקית, מכילה 150 אנשים. הגבילו אותנו ל-20 בפנים ו-30 בחוץ. שלא לדבר על זה שהמסעדה היתה סגורה חודשיים ועשרה ימים בלי שום פיצוי כלכלי.

"יש לי 10 עובדים שכולים ישבו בבית. אנחנו 11 משפחות שמתפרנסות מהמסעדה. זה ממש אסון. ושמרנו על כל ההוראות, כולל מרחק של 3 מטרים בין הלקוחות. את כל האוכל זרקנו לפח, הפסדנו המון כסף. ייקח לנו שנים לחזור לעמוד על הרגליים ולהתאושש מהמכה הזאת".

עמאר אומר כי "הממשלה לא דיברה על שום תוכנית כלכלית למסעדות. סכום הפיצוי שדיברו עליו ממש קטן, ולא קשור לנזקים שספגנו. ברגע שהם מחליטים שנסגור, הם צריכים לשלם לנו פיצוי מלא. המסעדות המשיכו לשלם שכירות, ציוד התקלקל כי לא היה בשימוש, רשמנו הפסדים על חומרי גלם ואוכל שהיה מחסנים. ואפילו כשנתנו לפתוח, התנאים מכשילים. מה אמור לעשות מי שאין לו חצר?"

אשרף עאמר, הבעלים של בית הקפה רזאז בעכו (צילום: מחמוד אבו חמיד)

אשרף עאמר, הבעלים של בית הקפה רזאז בעכו (צילום: מחמוד אבו חמיד)

"המשבר של המסעדות התחיל הרבה לפני הקורונה. יצאנו מהחורף שבו יש פחות עבודה, ואז היתה הקורונה וסגרנו ועוד מעט נכנסים שוב לחורף. גם המצב הכלכלי רע, ולאנשים אין כסף לבילויים. באירופה היה סיוע ממשלתי לאנשים ולעסקים. הפתרון נמצא בידיים של הממשלה. הם צריכים להכניס את היד עמוק לכיס ולסייע לנו".

לפי עאמר, לפחות 50% מהעסקים בעכו ייסגרו אם לא יהיה סיוע ממשלתי. "אפילו הלוואות מהבנקים לא מצליחים לקבל. כשמתקשרים לבנק והם שומעים מסעדה או בית קפה, הם טורקים לך את הטלפון בפרצוף. וגם עד שמוצאים עובד מקצועי והוא לומד את המערכת לוקח הרבה זמן. עכשיו, אחרי חמישה חודשים בלי עבודה, העובדים האלה יחפשו מקומות עבודה אחרים.

"הדרישה הראשונה שלנו היא לפתוח את המסעדות באופן מלא, ולבנות תוכנית כלכלית כדי לסייע לנו לצאת מהמשבר. זו האחריות שלהם. עשרות שנים אנחנו משלמים מסים למדינה".

נאיל זרקאוי, שף שמחזיק בארבע מסעדות – שתיים בחיפה (אלסאתור ומוראל) ושתיים במג'ד אלכרום (מג'דלה ומג'דלה אקספרס), אומר: "ספגתי מכה קשה, הפסד של 600 אלף שקל רק משתי המסעדות במג'ד אלכרום. התחלתי למכור דברים כדי להחזיק את המסעדות. אני רק מחפש דרך יציאה. לא ברור לי למה עושים את זה למסעדות, עם שיעור ההדבקה הנמוך בהן".

נאיל זרקאוי, בעלי המסעדות אלסאתור ומוראל בחיפה ומג'דלה במג'ד אלכרום (צילום: באדיבות המצולם)

נאיל זרקאוי, בעלי המסעדות אלסאתור ומוראל בחיפה ומג'דלה במג'ד אלכרום (צילום: באדיבות המצולם)

הוא אומר בציניות: "אם היתה לי יכולת הייתי אוסף 400 אלף איש והולך לירושלים או תל אביב ומפגין עם דגלי ישראל ומרים שלטים שעליהם כתוב 'ביבי אתה אחלה בן אדם, אתה לא מושחת, אתה לא אשם, בתי המשפט תניחו לו, תרדו ממנו כדי שיירד מאתנו'".

לדבריו, "אני והעובדים שלי באים להפגנה היום. זה ממש חורבן עבורינו. קיבלתי מענק חד פעמי של 10,000 שקל, למה זה בדיוק יספיק? ומה העובדים שלי קיבלו? 2,000 שקל? למה זה יספיק להם, ללחם? אנחנו רוצים רק שיניחו לנו לעבוד. אנחנו לא קבצנים. וחוץ מזה, המדינה החליטה לסגור אותנו, והיא צריכה לפצות אותנו על הנזקים".

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילומים: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: מירון רפופורט)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: מירון רפופורט)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילומים: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

הפגנת מסעדנים בחיפה, ב-21 ביולי 2020 (צילום: סוהא עראף)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf