"להגיב לגזענות באי-אלימות": חמישה דיוקנאות של מפגינים בירושלים
מודאגים מההווה, נלחמים על העתיד. קולות של מפגינים נגד השנאה והקריאות לנקמה
כתב וצילם: מוריאל רוטמן-זכר
ימים של מתיחות, גזענות ואלימות עוברים על ירושלים. לילה אחרי שמאות פעילי ימין צעדו ברחובות העיר בקריאות לנקמה ו"מוות לערבים", אחר הצהרים אלפי מפגינות ומפגינים, חילונים ודתיים בכיכר החתולות בירושלים לאירוע שאורגן על ידי קבוצת "תג מאיר", שפועלת נגד גזענות ופעולות שנאה.
הנואמים דיברו בעד נחמה במקום נקמה, נגד קיצוניות משני הצדדים ושרו ״שיר לשלום״. מולם התייצבו קומץ של פעילים כהניסטים שנראו משועממים והסתובבו וקרעו מדבקות של "שלום עכשיו".
כשהסתיים הטקס החלו פעילים בחולצות חד"ש ומרצ לקרוא לקהל להצטרף לצעדה לכיוון בית ראש הממשלה ולקרוא סיסמאות שהאשימו את שרי הממשלה בהתדרדרות המצב. תוך שתי דקות, הכהניסטים כבר עמדו מנגד והתחילו לצעוק סיסמאות משלהם. אחד מהם ניגש אל צועד, ניסה לקחת לו את הכיפה ואמר לו: ״אתה לא באמת יהודי״. בניגוד לחשש שלי שנהיה מעטים התחלנו לצעוד ואנשים הצטרפו אלינו, ולבית ראש הממשלה הגענו יותר מאלף פעילים, מלווים בקבוצת המתופפות והמתופפים.
> אלפים הפגינו נגד הגזענות והאלימות בירושלים
החלטתי לפנות לכמה מהמפגינות והמפגינים ולבקש מהם לספר לי במשפט אחד: למה את/ה פה? הנה התשובות שאספתי:
"באתי כי אני נגד גזענות"
"באתי כי אני נגד גזענות". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)
"אני כאן בסולידריות עם ערבים ויהודים".
"אני כאן בסולידריות עם ערבים ויהודים". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)
"המדינה נהיית יותר ויותר גזענית… ואנחנו צריכים להתנגד".
"המדינה נהיית יותר ויותר גזענית… ואנחנו צריכים להתנגד". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)
"כי אני מאמין בכוח של אי-אלימות".
"כי אני מאמין בכוח של אי-אלימות". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)
"כי אני מרגישה שעוד מעט לא יהיה לי מקום פה… אני לא יכולה לסבול את האלימות והגזענות… ממש, אני דואגת לעצמי ולילדים שלי. השבוע זו הפעם הראשונה בחיים שלי- ואני לא צעירה בכלל- שהרגשתי שאולי אני לא רוצה לגמור את החיים שלי פה. אולי… תן לי שנייה עד שאתה מצלם? שאני אפסיק לבכות".
"כי אני מרגישה שעוד מעט לא יהיה לי מקום פה… אני לא יכולה לסבול את האלימות והגזענות… ממש, אני דואגת לעצמי ולילדים שלי. השבוע זו הפעם הראשונה בחיים שלי- ואני לא צעירה בכלל- שהרגשתי שאולי אני לא רוצה לגמור את החיים שלי פה. אולי… תן לי שנייה עד שאתה מצלם? שאני אפסיק לבכות". (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
