ממשלת האדישים
ממשלת ישראל ה-35 נולדה בחטא ועוד תגרום לנו להתגעגע לימים הרעים שלפניה. היא תהיה דורסנית יותר כלפי המוחלשים, מחויבת יותר לכיבוש, אדישה מול האלימות המגדרית ואסון האקלים. זה בדיוק הזמן להוציא אופוזיציה מלוכדת ואפקטיבית לרחובות
מיומה הראשון מסתמנת הממשלה ה-35 כממשלה רעה, שלא תתמודד כלל עם הבעיות המרכזיות של החברה הישראלית, ובחלק מהמקרים אף תחמיר אותן.
המשבר הכלכלי-חברתי העצום שהתפתח וממשיך להתפתח בעקבות סגר הקורונה גובה קורבנות מכל עבר. כמליון מובטלים לא יודעים אם יוכלו לחזור לעבוד ומתי, ופרק הזמן המוקצה לדמי אבטלה (שבעצמם אינם מספקים) הולך ואוזל. עסקים סוגרים את שעריהם, עצמאים שוקעים בחובות, ומהגרי עבודה ומבקשי מקלט לא זוכים לסיוע כלל, ומתלוננים אף על רעב.
הממשלה אמנם רק הושבעה היום, ובנימין נתניהו אמנם הבטיח שסיוע בתוך המשבר הכלכלי יהיה בראש סדר היום של הממשלה החדשה, אבל רמזים על הכיוון שבה היא תלך כבר יש לנו. ראשית, היעד שהציב לעצמו נתניהו הוא "להחזיר את המצב הכלכלי לקדמותו ככל שניתן". כלומר, בחזרה למצב שבו אחד משלושה ילדים עני ושבו אזרחים מוותרים על תרופות כדי לנסות להציל את עצמם מניתוקי חשמל ומים, חזרה לעשרות אלפי משפחות שמתמודדות עם מצוקת חוסר ביטחון תזונתי, וחזרה לאלפי משפחות ועשרות אלפי אנשים שמחכים לדיור ציבורי.
אבל עם הממשלה הנוכחית, חזרה למצב הקודם והנורא נראה גם הוא כמו חלום רחוק. כפי שהעירו כבר במרכז אדוה, חבילות החילוץ הצפויות לנו עלולות לחלץ יותר את התאגידים הגדולים מאשר כל אחד אחר. בחודשים האחרונים ראינו את הצפצוף המתמשך על הנכים המועסקים במפעלים מוגנים ואיבדו מקור מרכזי להכנסתם, את הסירוב קר הלב להבטיח הכנסה מינימלית ויציבה למקבלי קצבאות עניים שנכפתה עליהם אבטלה (שניהם סיפורים שחשפה לי ירון ב"הארץ"), את האפליה בין רשויות מקומיות יהודיות וערביות במתן פיצויים. והרשימה נמשכת. רק אתמול אמר דוד אמסלם, הממונה החדש על רשות החברות הממשלתיות, שיש לו הרבה עבודה בתחום ההפרטות. כלומר – גם בלב משבר כלכלי, התשובה של הממשלה החדשה הזו היא להעיף עובדי ציבור ולהפקיר אותם לחסדי מעסיקים בעלי הון.
מנגד, הממשלה החדשה כן משקיעה ב-34 משרדי ממשלה, עם תחומי אחריות שנקרעים ומפוזרים בין כמה משרדים, ועם כאוס למערכת השלטונית שעוד יחזור על עצמו עם הרוטציה במשרדים בעוד שנה וחצי. מעבר לבזבוז, החשש העיקרי הוא שהפיזור הזה יקשה על קידום מדיניות כלשהי, ושההחלטות המשמעותיות שמעצבות את חיינו – בעיקר לאור המשבר הכלכלי – יתקבלו בכלל באגף התקציבים של משרד האוצר. אותו משרד אוצור שלא חושב שקשישים ואמהות חד הוריות צריכים לקבל קצבאות ודמי אבטלה שיאפשרו להם לשרוד את המשבר.
סיפוח – כן, הצלה מאסון האקלים – לא
אז חילוץ מכבלי העוני והמצוקה שגזר עלינו המשבר העולמי לא צפויים להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה הזו. אבל מה כן? הסיפוח. בין אם באופן רשמי ומוחלט, שעלול להצית את האזור ולדרדר את היחסים של ישראל עם ירדן והאיחוד האירופי, ובין אם בשקט, בהדרגה, בשיטת הסלמי, כפי שנעשה בפועל כבר עשרות שנים. קל לשכוח את זה כשעסוקים בקורונה ובמשבר כלכלי ובשחיתות שלטונית עמוקה ובשרי המים והחיזוק הקהילתי – אבל ישראל עדיין שולטת במליוני פלסטינים באמצעות משטר צבאי רודני. בין אם ישירות, בגדה המערבית, ובין אם בעקיפין, בכלא הגדול בעולם שהוא רצועת עזה. גם במקומות האלה גבתה הקורונה מחיר כבד ודרדרה אנשים לחרפת רעב, כפי שדיווחה כאן לאחרונה סוהא עראף. כלומר, את מי שלא היו שם כבר קודם.
ההצלחה הפוליטית הגדולה של הימין היא הסרתה מסדר היום הציבורי של מערכת החוקים הנפרדת לפי גזע (אפרטהייד) השוררת בשטחים, ואת האלימות המתמשכת הדרושה לתחזוקה של ההמערכת הזו. מול מה שירד מסדר היום, התגבש קונצנזוס בפועל בתמיכה בהנצחת המצב הנוכחי של עליונות יהודית שהולכת ומעמיקה בכל המרחב. וגם על זה הממשלה החדשה תהיה חתומה.
הבעיה הגדולה השלישית היא משבר האקלים, שמאיים על הקיום האנושי פי כמה וכמה מהקורונה. ניתן היה אולי לצפות שמשבר הקורונה ילמד אותנו משהו על החשיבות שבהיערכות מוקדמת לסכנות, אבל אין שום אינדיקציה כלל שהממשלה החדשה מתכוונת לפעול כדי לצמצם את חלקה של ישראל בשינוי האקלים, ואף לא כדי להיערך לנזקים שלו, שצפויים לפגוע באופן קיצוני במיוחד באזורנו. האישה היחידה בקואליציה החדשה שהנושא קרוב לליבה, מיקי חיימוביץ', זכתה להתעלמות גורפת מבכירי כחול לבן בחלוקת התיקים, ושום דבר בהסכם הקואליציוני או בנאומי נתניהו וגנץ לא מעיד על הבנת חומרת האיום הזה.
על אלה צריך להוסיף את מה שנראה כמו אדישות ממשלתית מוחלטת לאלימות מגדרית. עם העלייה ברצח נשים על ידי בני זוג בתקופת משבר הקורונה, קולם של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי נדם. במסגרת הסגר לא תוכננו כלים להגן על נשים מפני בני זוג מתעללים, ולא סופקו כלים משמעותיים כדי להגן על קורבנות עתידיות. במבט על מפת 34 השרים, לא ניתן למצוא אחד (או אחת) שפעולה נחושה להגנה על נשים מפני אלימות מגדרית נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו.
אופוזיציה מהרחוב
ואלה רק ארבע דוגמאות. אפשר להמשיך ולדבר על המשמעות של כהונת יו"ר שדולת הנשק בכנסת לשעבר, אמיר אוחנה, כממונה על נשקים במשרד לביטחון פנים; על הסכנה שבהמשך גירוש ילדי מהגרות העבודה תחת אריה דרעי; על משרד חינוך שעליו מופקד גנרל כמו גלנט; על ארגוני הפשע שהשתלטו על החברה הערבית ולא צפויים לשום איום מצד הממשלה הזאת; על תפיסת הדמוקרטיה של יו"ר הכנסת יריב לוין; על השחיתות הפוליטית הפושה – והרשימה עוד ארוכה.
כן, הממשלה הזו תהיה ממשלה מסוכנת, וכדי להוסיף עוד צרה לרשימה – הרי שהיא נתמכת על ידי שורה של ח"כים שנבחרו על ידי מצביעי שמאל, ושמיד אחרי הבחירות מכרו את העקרונות שלהם והנחיתו מכה קשה על האופוזיציה. לפני הקורונה, עוד הייתי אומר שזו אולי ממשלה רעה, אך שלמרבה הצער היא מייצגת נאמנה את מה שהציבור רוצה, לכל הפחות ביחס לנושא הפלסטיני, וגם באדישות למשבר האקלים. אבל המשבר הנוכחי שאנחנו נטועים בו עשוי לשנות את התמונה. אם נתניהו וגנץ יפקירו את החברה הישראלית לגורלה נוכח המשבר הכלכלי, כפי שמסתמן, האופוזיציה שרוסקה בכנסת תוכל לצמוח מחדש ברחוב. והפעם צריך לוודא שבונים אותה מראש כאופוזיציה רחבה, משותפת, ערבית-יהודית, עם חזון פוליטי-כלכלי של שוויון וצדק חברתי לכל יושבי הארץ. זה לא בשמיים.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן