newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ממדי הרציחות בחברה הערבית הפכו למפלצתיים. האם הפתרון יבוא מבפנים?

העלייה המסחררת בשיעור הפשיעה מעלה ברחוב הערבי תיאוריות שונות, לפיהן מדובר במדיניות מכוונת שנועדה לאפשר לכנופיות הפשע לעשות את עבודת המשטרה, ולסייע לבן גביר להקים את המשמר הלאומי 

מאת:
"הפושעים מרגישים שהם ניצחו". הפגנה נגד הפשיעה בחברה הערבית, מג'ד אל-כרום, 3 באוקטובר 2019 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

"הפושעים מרגישים שהם ניצחו". הפגנה נגד הפשיעה בחברה הערבית, מג'ד אל-כרום, 3 באוקטובר 2019 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

רמת הפשיעה בחברה הערבית הגיעה לכדי כך, שעצם ספירת מקרי הרצח בה הפכה לכמעט בלתי אפשרית; הסיכוי גדול שבזמן כתיבת הכתבה או עריכתה, מישהו יירה במישהו בכפר או בעיר ערבית, כפי שקרה הלילה עם רצח בראאה מסארווה ושני ילדיה הפעוטים בטייבה. גם אם מקרה זה אינו קשור לפשע המאורגן, הוא חוליה נוספת בשרשרת הרציחות המבעיתה בחברה שהופקרה לגורלה.

מתחילת השנה ועד סוף אפריל הגיע מספר מקרי הרצח בחברה הערבית ל-64, כולל ירושלים. מדובר בעלייה תלולה מאוד: ב-2019, מספר הנרצחים עד סוף אפריל עמד על 20. בשנת 2020, מספר הנרצחים עד ל-30.4 היה 21, וב-2021, המספר היה 37. בשנה שעברה, שנת ממשלת בנט-לפיד, הגיע מניין הנרצחים עד סוף אפריל ל-26.

בין הנרצחים עד כה השנה 4 נשים ו-6 ילדים מתחת לגיל 18, רוב המקרים לא במשולש או בנגב, אלא בצפון. אחוז פענוח מקרי הרצח נע בשנים האחרונות בין 20% ל-33%, אחוזים הנמוכים לא רק מאלה שמדינות המפותחות, אלא גם מאלה במדינות השכנות, כמו ירדן ולבנון, ואפילו בגדה המערבית.

מצב תודעתי של חוסר גבולות

"ברור שיש נקודת שבירה מסוימת, ועל כך הזהרנו בעבר, כשהממשלה צמצמה את תנופת העבודה בתוכנית מיגור הפשיעה. הפושעים הרגישו שהם ניצחו, וחוו אופוריה מסוימת שהובילה עלייה בשיעור הפשיעה", אומר מנהל "אמאן – המרכז הערבי לחברה בטוחה", עו"ד רדא ג'אבר. "לכך מתווספת חזית מלחמה חדשה שנפתחה בין כנופיות מסוימות, אכזרית יותר וללא כללים. התחושה היא שהם נכנסו למצב פסיכולוגי של חוסר גבולות ביחס לסוג ולאכזריות הפשעים. המלחמות הללו הן בין כנופיות ספציפיות, שהמשטרה מכירה, וזה מעלה את מספר הנרצחים. כאשר בשנות התשעים של המאה הקודמת הסתיימה המלחמה בין שתי המשפחות היריבות בטייבה, תדירות מקרי הרצח ירדה".

לדברי ג'אבר, הבעיה העיקרית קשורה לתחושת בכנופיות הפשע המאורגן שהממשלה נסוגה: "צריך להדגיש כי לנסיגת המדינה אין קשר למחאות. ההפגנות נגד ממשלת הימין והרפורמה מתקיימות במועדים מסוימים ובאזורים מסוימים. המדינה פשוט שינתה את מדיניותה, ומעבירה את כוחותיה מאזור אחד למשנהו, בהתאם לפרויקט הפוליטי שלה. כיום הפרויקט הפוליטי של המדינה איננו בעד החברה הערבית אלא נגדה. המשטרה שולחת כוחות להוריד דגל מבניין בזמן שהיא יכולה להשתמש בכוחות האלה לדברים אחרים, והיא לא עושה זאת".

>> "חברה על הכוונת": סדרת כתבות על הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית

רובם המכריע של מקרי הרצח בחברה הערבית היו בירי – נרשמה גם התפתחות מסוימת בסוגי הפשעים, כמו פיצוצי רכבים וגם חטיפות – מה שמשקף גם את היקף התפשטות הנשק בחברה הערבית וגם את קלות הגישה אליו.

חישוב פשוט של אחוז פענוח הפשעים מול מספר מקרי הרצח, שמאז 2019 עומד על ממוצע של כ-110 מקרים בכל שנה, יעלה כ-75 רוצחים, מדי שנה, שחיים בחברה הערבית ובחברה בכלל, גם בין היהודים. בקניונים, בבתי חולים, בבתי ספר עם ילדיהם. מכיוון שלא נענשו על הפשע הראשון, קל להם יותר לבצע פשע שני ושלישי. בחברה הערבית, במדינת ישראל, מסתובבים רוצחים רב-פעמיים.

"נושא האלימות והפשיעה הפך לבלתי נסבל. גם לנו, מנהיגים וראשי רשויות, אין פתרון. הכל קשור לממשלה", אומר חבר מזכירות הוועד הארצי של ראשי הרשיות הערבים, ראש מועצת ביר אל מכסור, חאלד חוג'איראת. "אנחנו יודעים שהממשלה הקודמת אישרה תוכנית למאבק באלימות ושהממשלה הנוכחית מדברת על תוכניות, אבל הממשלה הזו קיימת כבר חודשים ואנחנו לא יודעים מה היא עושה, רואים את השר בעיתונות ובתקשורת, אבל לא שומעים ממנו שום דבר על הרצח בחברה הערבית".

חוג'איראת מזכיר בזעזוע את רצח שומר ראשו של ראש עיריית טייבה, לפני כשבועיים, ומוסיף: "אנחנו רואים פלח גדול של צעירים שמחפשים להרוויח כסף קל, הם מרגישים שזה אפשרי ושאין הרתעה, וכניסה לעולם הפשע הופכת לקלה מאוד".

שר ההצהרות

אף כי במהלך מערכת הבחירות שלו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דיבר שוב ושוב על אלימות ופשיעה בחברה הערבית ועל תוכניותיו להילחם בתופעה, נראה כי הדברים נותרו ברמת ההצהרות בלבד. על פי סקר מדד הייצוג שנערך על ידי עמותת "סיכוי-אופוק", העין השביעית וחברת יפעת, בשלושת השבועות הראשונים של אפריל, שבמהלכם נרצחו 15 אזרחים ערבים, בן גביר הופיע 99 פעמים בכלי התקשורת שנבדקו, אבל לא התייחס אפילו במילה לסוגיית האלימות בחברה הערבית, ומעולם לא נשאל על הנושא הזה.

"הנתונים מראים כי התקשורת הישראלית, למעט מקרים בודדים, עובדת כמשרד יחסי ציבור לשר. בחינת החומר המסוקר מראה כי רובו עוסק בהחלטות השר, או/ו העתקת חומרים שהופצו דרך לשכתו. התקשורת לא מפנה שאלות הקשורות לאלימות בחברה הערבית כי הנושא אינו בסדר העדיפויות של השר, למעט מקרים שבהם הוא יכול לעשות מזה הון פוליטי. עדויות לכך הם הביקור אצל ראש עיריית טייבה שועאע מנסור, תקיפת חברי הכנסת הערבים בטיעון שסירבו לקדם תוכנית למאבק באלימות, והשיחה שהודלפה בינו לבין מפכ"ל המשטרה", אומרת חולוד מסאלחה, מנהלת מרכז "אעלאם" לחקר התקשורת. "הנתונים של הסקר אינם מפתיעים. מה שמפתיע הוא היכולת של השר לתחזק את הכותרות באופן רציף ולהתעסק בתקשורת, בעוד שהמספרים בשטח מראים שהאלימות ברחוב הערבי הגיעה לממדים שמייתרים את הצורך בממסד שנקרא משטרה".

ח"כ איתמר בן גביר במזרח ירושלים, באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

99 הופעות בכלי התקשורת, ללא אף התייחסות לסוגיית האלימות בחברה הערבית. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במזרח ירושלים, אוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"גם כשבן גביר ואחרים בתקשורת מתייחסים לפשיעה בחברה הערבית, הם ממסגרים את זה כך ש'הערבים הם פושעים ועלינו להתגונן מפניהם, כי הפשעים האלה יגיעו אלינו, היהודים', כלומר הם מדברים בשיח שמחזק את שנאת היהודים לערבים ואת הפחד שלהם מפנינו", אומר רדא ג'אבר, ומוסיף: "אפילו אנחנו, הערבים שמדברים בתקשורת העברית, עושים לפעמים את הטעות הזו. במקום שהצופה היהודי יזדהה איתנו ויבין שהמדינה נכשלה ולא עמדה בחובתה, לפעמים אפילו אנחנו מחזקים את שיח הפחד של יהודים מהערבים, או את העליונות היהודית".

יש הרואים במספר הגבוה של הרציחות מסר של התרסה מצד כנופיות הפשע מאורגנות לשר בן גביר. סביר שהתיאוריה הזו תצחיק כל אזרח ערבי בישראל. האמת היא שבן גביר לא היווה עד כה שום איום על כנופיות הפשע, והוא אפילו לא מזכיר אותן בתקשורת. למעשה, חברי כנופיות הפשע, במיוחד הצעירים שביניהם, לרוב אינם יודעים כלל מיהו בן גביר, ואף לא שמעו על שמו. אנחנו מדברים על פלח צעירים שמתעוררים משנתם בשעות הערב, ופשעיהם מתמקדים בשעות הלילה. לא אכפת להם מכל מה שקורה במדינה, ואפילו לא ממה שקורה בחברה שלהם, כולל ההתבטאויות הנאומים המגנים את האלימות והפשיעה מצד פעילים, אנשי דת ופוליטיקאים בפלטפורמות שונות, במסגדים, בכנסת וברשתות החברתיות.

יסוד הבעיה, שגרמה להתפשטות התופעה בדרך זו, הוא היעדרות המדינה, היעדרות המשטרה וחולשתה, אולי במכוון, כי אנו יודעים היטב שלמשטרת ישראל יש כלים להיות חזקה ויעילה יותר. ההתעלמות מהפשיעה של השר האחראי על עבודת המשטרה גורמת באופן טבעי לכך שהפושעים ירגישו שאין מי שירדוף אותם. גם ברחוב יש מי שאומרים שהמשטרה מאפשרת בכוונה לכנופיות להמשיך בחיסולים הדדיים, וכי כנופיות אלו עושות את עבודתן עבור המשטרה, אפילו שלא כל הקורבנות הם עבריינים. תיאוריה נוספת גורסת שהתעלמותו של השר בן גביר מכל המתרחש היא מכוונת, במטרה להוכיח את הצורך במשמר הלאומי שהוא רוצה להקים, ולזרז את הקמתו.

הפתרון: ארגון פנימי

"הפשיעה הפכה לכלי בידי הימין, לפגוע יותר בחברה הערבית. אנחנו נמצאים בסכסוך דו כיווני: הסכסוך הרגיל עם המדינה, והסכסוך עם הימין, שמרוויח מהסבל שלנו", אומר עו"ד ג'אבר. "הממשלה בונה פרויקט של התנגשות עם החברה הערבית. הימין משתמש בפשע כדי להפוך את השיח ללאומני, כפי שקרה באירועי מאי 2021. אני מאמין שגם אם הממשלה הזו תרצה לעשות משהו, עבודתה תתמקד בערים יהודיות, שבהן מופיעים כמה פורעי חוק ערבים, כמו באר שבע, והיא תעזוב את הערבים ברהט שיהרגו אחד את השני".

ג'אבר הביע את חוסר שביעות רצונו העמוק ממצב הקיפאון השורר ברחוב הערבי, ההתרגלות לפשעים ואף הפסקת המחאה: "אנחנו כבר לא זזים, הפסקנו להפגין והפסקנו למחות. אנחנו לא יכולים לעשות כלום חוץ מלנתח את הנושא. העורף בחברה הערבית לא עושה כלום. החברה התרגלה לפשעים הללו וזה הכי מסוכן".

לדעתו של ג'אבר, הפתרון בסופו של דבר יגיע מתוך החברה הערבית. "הפתרון ההגיוני הוא לדרוש מהמדינה לטפל בתופעה, אבל אנחנו דרשנו וביקשנו והיא לא נענתה, אז אנחנו כחברה חייבים להכריח את המדינה לזוז. צריך לשבור את כללי החשיבה הנוכחיים. עלינו ליצור ארגון פנימי. כדי שהחברה תגיע למסקנה שהפושעים הללו מהווים סכנה לכולם, צריך להתארגן בצורה עמוקה, ברחובות ובשכונות, ולהיכנס למצב נפשי של חברה שיש בתוכה סרטן, שיש בה אויבים פנימיים והיא חייבת להגן על עצמה מולם. רק על ידי הסדרת הזירה הפנימית, באמצעות הרשויות המקומיות, ועדת המעקב והמפלגות, פרויקט מאוחד הכולל מחאות ותוכניות מאורגנות, מעין התגייסות והפגנת עוצמה פנימית, נצליח למגר את הנגע".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הנוסחאות שמאחורי האפליה הממוסדת של החינוך הערבי

מחקר חדש בוחן איך קורה שתלמיד בזרם הממלכתי-דתי מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד חילוני וב-42% יותר מתלמיד ערבי. האפליה, מגלה המחקר, היא לא רשמית, אבל סעיפי התקצוב מובילים אליה בהכרח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf