ממגדל השן בהר הצופים לא רואים את עיסאוויה השכנה

כיצד ייתכן שהאוניברסיטה העברית, אשר חרטה על דגלה ערכים של מוסר, ליברליות ומעורבות חברתית, מגלה אדישות מוחלטת לדיכוי של הכפר עיסאוויה הנמצאת במצור במרחק מטרים ספורים מהקמפוס בהר הצופים?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: ערן צדקיהו

בטקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בשנת 1925 אמר חיים ויצמן "אוניברסיטה עברית אנו חונכים ביום הזה […] אך מה ערכה של האוניברסיטה אם איננה אוניברסלית? אוניברסיטה אשר תהיה גם בית האוצר לחכמה שיפתח שעריו לכל, גבר ואשה גם יחד, בלי הבדל דת וגזע".

לאורך השנים לא היססו ראשי האוניברסיטה וחוקריה להשמיע קול ברור נגד האפליה, הגזענות והכיבוש. בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים ממשיכים לעסוק בסוגיות אוניברסליות של פילוסופיה ומוסר, היסטוריה ותרבות, חינוך, חברה ומשפט, אך מטרים ספורים מתחת לאפם נמק הכפר הפלסטיני עיסאוויה על 15 אלף תושביו תחת מצור.

> אחרי האחווה בביה"ס הדו-לשוני, ילדיי חוזרים למצור בעיסאוויה

הפגנה בשכונת עיסאוויה נגד חסימת כבישי הגישה (אורלי נוי)

הפגנה בשכונת עיסאוויה נגד חסימת כבישי הגישה (אורלי נוי)

החרפת האלימות במזרח ירושלים מאז אירועי הקיץ האחרון, ובפרט יידויי האבנים על ידי כמה עשרות נערים מהכפר, הביאה להטלת עונש קולקטיבי כבד על הכפר כולו, המתבטא במצור ובחסימה פיזית של הכניסות אל הכפר בעזרת סוללות עפר ובטונדות, למעט פתחו המזרחי המרוחק הפונה לכביש מספר 1 הסמוך למחסום זיתים, בואכה מעלה אדומים. הכניסה הדרומית-מערבית אל הכפר, בסמוך לקמפוס האוניברסיטה, חסומה בסוללת עפר מימי האינתיפאדה השניה ובשבועות האחרונים נחסמה למעבר רכבים גם הכניסה הראשית לכפר מכיוון הגבעה הצרפתית. הכניסה והיציאה מכיוון זה לכפר, הממוקם ברובו על שלוחה תלולה, נעשית אך ורק ברגל.

מחסומי משטרה סוגרים את הכביש, ורכבים פרטיים, כמו גם קו האוטובוס השייך לקואופרטיב התחבורה הציבורית אשר פועל בתחנה המרכזית בשער שכם, נאלצים להוריד את הנוסעים סמוך לתחת הדלק הממוקמת בין הגבעה הצרפתית לכפר. משם הם צועדים במורד התלול, קשישים וטף, סוחבים את מטלטליהם בידיהם. נוכחות מסיבית של שוטרים בכפר מכבידה עוד את תחושת המצור ויוצרת מוקדי חיכוך נוספים המלבים את האלימות.

בנסיון הידברות שנערך ביום רביעי האחרון (12/11/2014) בין נכבדי הכפר לקצין משמר הגבול אמר הקצין באופן מפורש שהחסימה מהווה ענישה קולקטיבית עקב זריקת אבנים בידי כמה עשרות צעירים. אינני מזלזל בסכנה שבהשלכת אבנים לעברם של תושבי הגבעה הצרפתית או רכבים החולפים מתחת לכפר, אולם ענישה קולקטיבית אינה מוסרית ואינה הפתרון.

אקדמאים ישראלים מתנגדים נחרצות לחרם האקדמי בטענות שונות, ובהן הטענה כי דווקא האקדמיה מקדמת פיוס ומהווה חממה לסובלנות ולרעיונות של שלום ואחווה, ומשום כך תהווה פגיעה באוניברסיטה ובחופש האקדמי  פגיעה במחנה השלום הישראלי כולו.

עמדה זו, שאיתה אני נוטה להסכים, צריכה להיות מגובה בקול ברור של מחאה על עוולות המתרחשות מטרים אחדים משערי הקמפוס. כיצד יתכן שטרם נשמעה מחאה כלשהי מטעם אנשי הסגל וארגוני הסטודנטים על כך שמתחם האוניברסיטה העברית בירושלים גובל בכפר מוזנח, נצור ומדוכא?

אין להסתגר במגדל שן אקדמי. אי אפשר לעסוק בהגות אוניברסלית, כאשר יסודותיה של האקדמיה מונחים פיזית על אפליה וכיבוש. על האוניברסיטה מוטלת החובה להתערב בנעשה על מפתן דלתה, ולעשות ככל יכולתה לשיפור היחסים בין תושבי הגבעה הצרפתית והרשויות ובין תושבי עיסאוויה. מחלונות האוניברסיטה העברית ניבטת המציאות, האם תניח לה האוניברסיטה לבוא בשעריה, או מוטב, תצא האוניברסיטה עצמה לקראתה?

ערן צדקיהו הוא בוגר האוניברסיטה העברית בהר הצופים, דוקטורנט למדע המדינה ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית 

> רדיפה פוליטית: האוניברסיטה העברית נגד סטודנטים פעילים פוליטית

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"חשב שאסור לערבב את 'העברים הטהורים, עם מה שהוא הגדיר כיהודי המזרח. ארתור רופין (צילום: אברהם מלבסקי/ ארכיון קק"ל)

"חשב שאסור לערבב את 'העברים הטהורים, עם מה שהוא הגדיר כיהודי המזרח. ארתור רופין (צילום: אברהם מלבסקי/ ארכיון קק"ל)

ארתור רופין והקופסה השחורה של הציונות

בספר חדש טוען החוקר איתן בלום כי ארתור רופין, שהקים ביפו את "המשרד הארצישראלי"  ב-1908, השפיע על הציונות הרבה יותר מהרצל, ולא לטובה. כגזען וקולוניאליסט, אומר בלום בראיון ל"שיחה מקומית", הוא עיצב את הציונות עד היום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf