מיועז יצא מתוק

אולי שלא בכוונה, הרפורמה שלו יכול לתת קולות לקהילות שאין להם קול. שר התקשורת יועז הנדל (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

הנה חלפה לה עוד שנה, ושוב הגיעה העונה הזו שממשלת ישראל מנסה להשתיק אותנו. לסגור לנו את המיקרופון. בכל שנה שר תקשורת אחר מזדעזע לגלות שגוף תקשורת דמוקרטי עוסק בנושאים כמו נכבה, זהות פלסטינית מקומית, מחיר ההתמכרות לתרבות של מיליטריזם או מדיניות של עוני ורעב. משרד התקשורת בישראל מתפקד כשלוחה של משטרים דכאניים וכוחניים שדורשים נאמנות לפני דמוקרטיה, עליונות גזעית לפני שוויון. ברוח התקופה השנה השר יועז הנדל מנסה לעשות לנו פוטין.

הטלוויזיה החברתית היא גוף תקשורת עצמאי. 17 שנים אנחנו נאבקות להביא את קולן של הקהילות המושתקות והמודרות מהפריפריות, הגיאוגרפיות ובעיקר הסוציואקונומיות, אל מרכז הבמה. לתת להן מיקרופון כדי שידברו בעד עצמן, כדי שייקחו חלק בשיח הציבורי וישפיעו עליו. זו ליבת הפעילות שלנו. יישום החוזה הדמוקרטי בין המדינה לתושביה. למעשה אנחנו גוף התקשורת החזותית היחיד שמסקר את הנושאים האלה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

על פי חוקי ועדת התמיכות במשרד התקשורת, אנחנו זכאיות לתמיכה תקציבית ולרצועת שידור קבועה בערוץ הטלוויזיה הקהילתית. גובה התמיכה הוא כעשירית מהתקציב השנתי של הארגון. שנים שהכסף עובר אלינו מקופת המדינה רק אחרי התערבות משפטית כזו או אחרת. כלומר רק אחרי שמשלמי ומשלמות המיסים נאלצים לממן את ניסיונות ביטול חופש הביטוי ולשלם לסוללה של משפטניות, עורכי דין ובתי המשפט כדי שאלו ישיבו את הדמוקרטיה אל כנה. כך למשל את התקציב, שהובטח לנו בשנת 2021, קיבלנו רק לאחר שביקשנו את סעדו של בית המשפט הגבוה לצדק.

השר הנדל שייך למחנה שחושב שמי שמציבה מראה לא נוחה לחברה הישראלית דינה דין רודף. חודשים ארוכים ישבו יועציו וחיפשו דרכים לחסל אותנו פעם אחת ולתמיד. מבלי שתהיה לנו עילה לפנות לבית המשפט. בשבוע שעבר פרסם משרד התקשורת מודל חלוקת משאבים שונה, עוקף הטלוויזיה החברתית.

בהודעה שהוציא המשרד הוא מזמין את הציבור לשימוע כדי להגיב על המודל. השר, כך היה כתוב במודעה, "מבקש לקבוע מודל תמיכות חדש למתן כספי תמיכות לרשויות מקומיות המפעילות תוכניות העשרה לנוער בתחום התקשורת והמדיה, במטרה לחזק את היצירה הישראלית ולתת ביטוי למגוון התרבותי והחברתי הישראלי בתחום התקשורת באופן שיביא לגיוונו והעשרתו".

המסמך מדבר בשתי שפות. האחת נשמעת כמו עגה עדינה של האגודה לזכויות האדם. "מתן ביטוי למגוון התרבותי והחברתי הישראלי", ו"העשרת בני נוער בתחום התקשורת והמדיה". השנייה מעוררת תהייה. למה מציע הנדל מודל שמרחיב את המעורבות הממשלתית והפוליטית בתקצוב הרשויות המקומיות?

פרשת ישראל ביתנו הדגימה לכולנו את הפיתוי והסכנה הכרוכים בתלות של ראשי וראשות ערים ורשויות, בשרים ובשרות בממשלה. הקצאת משאבים ממשלתיים לצורך צבירת כוח בזירה המקומית היא שחיתות שקל להסוות, וקשה יותר לחשוף. לכו תסבירו למה רשות אחת מקבלת תמיכה והשנייה נפסלת. מי הם הא.נשים שנבחרים לנהל את ניצול התמיכה וכו', ואיך כל זה קשור לתמיכה בשר המסוים בקלפי.

מודל עוקף הטלוויזיה החברתית הוא רע במהותו. אלא שאפשר להפוך אותו לכזה שיפאר ואף יחזק את המורשת שרצה הנדל להסתיר. לגרום להנדל להעביר את המשאבים, שלקח מהעמותות, אל הרשויות והכפרים הכי מושתקים, הכי מודרים. "הקולות של הטלוויזיה החברתית", סטייל.

זו הזדמנות להשתמש בכוח המדכא ככוח מאפשר, ולהסב את הנדל ליקיר זכויות חופש הביטוי. בעיני רוחי, אני רואה סדרת רשת משותפת של צעירות מטבריה לצד צעירות מאום אל חיראן, שייחד בוחנות את הזהות הנשית הישראלית שלהן. או צעירים מאום אל פאחם, שמצלמים סדרת כתבות על מסע ישראלי עם צעירים בני גילם משדרות, ויחד, אל מול המצלמה, מנסחים את תוכן המסע של החיים המשותפים.

אמנם גם במציאות מיטיבה שכזו תצטרך הטלוויזיה החברתית ללקק את פצעיה, אבל לצד הפצעים תצמח מציאות דמוקרטית חדשה, שבה בני נוער בלתי מוכרים מכפרים בלתי מוכרים יגוונו את המטען התרבותי ישראלי, ויוסיפו לו את הקול המושתק, עד לא קיים, שלהם וכמותם, נערים ונערות רבים ורבות. הנדל ישמח (או יצטער) לגלות שתוכניות ההעשרה, שביקש להפיץ ברחבי הארץ לבני הנוער, מרחיבות את הגדרתו של המושג תרבות ישראלית ואת גבולותיו המגודרים.

 הילה טוב היא מנכ"לית ועורכת ראשית, הטלוויזיה החברתית