newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בנק גרמני בודק "מדעית": האם ארגון שמאל יהודי הוא אנטישמי

"הבנק לכלכלה חברתית" הואשם ע"י "מכון ויזנטל" בתמיכה באנטישמיות כי הוא מאפשר לחשבון של הארגון "קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון" להתנהל אצלו. מומחית שמינה הבנק בעקבות הלחצים תקבע האם הארגון היהודי-גרמני, שתומך בחרם, הוא אנטישמי

מאת:

ארגון שמאל יהודי שנכלל ברשימת האנטישמיים המובילים של 2018 ובנק גרמני שבודק "מדעית" האם הארגון היהודי הוא אנטישמי או לא – זו לא פארודיה אלא המציאות איתה מתמודדים ב"קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון" בגרמניה בחודשים האחרונים.

מדי סוף שנה מפרסם מכון ויזנטל האמריקאי את דירוג עשרת התקריות האנטישמיות החמורות ביותר בעולם של השנה החולפת ברחבי העולם. ברשימה האחרונה, שפורסמה בדצמבר 2018, מופיע, לצד הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג וריסוס צלבי קרס בקמפוסים ברחבי ארה"ב, גם שמו של "הבנק לכלכלה חברתית" הגרמני. הסיבה: הבנק מספק שירותים לארגון "קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון" הפועל גם הוא בגרמניה. הפעם החליטו בבנק לערוך "הערכה מדעית" ומינו מומחית מיוחדת כדי להכריע בשאלה – האם הארגון היהודי הוא אנטישמי או לא.

המומחית תחליט: מיהו יהודי אנטישמי?

הלחץ על "קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון" ועל הבנק בו מתנהל החשבון שלו, לא החל בשנה האחרונה. בסוף 2016 סגר הבנק את החשבון לארגון באשמת תמיכתו בקמפיין החרם הפלסטיני, וזאת לאחר שכתב הג'רוזלם פוסט, בנג'מין ויינטל,  פרסם כתבה שבה דיווח כי גופים שונים בקהילה היהודית פנו לבנק בבקשה לסגור את חשבון הארגון. זו היתה הפעם הראשונה מאז הופל השלטון הנאצי שבה נסגר חשבון בנק בגרמניה לארגון יהודי. בתחילת 2017 החשבון נפתח מחדש, אך הלחץ על הבנק מצד ארגונים פרו-ישראלים לא פסק.

עטיפת הדוח השנתי "עשרת התקריות האנטישמיות החמורות ביותר לשנת 2018" מכון ויזנטל (צילום מסך)

עטיפת הדוח השנתי "עשרת התקריות האנטישמיות החמורות ביותר לשנת 2018" מכון ויזנטל (צילום מסך)

בסוף 2018, פרסם, כאמור, מכון ויזנטל את רשימת עשרת התקריות האנטישמיות החמורות של השנה. אך למעשה לא מדובר רק ב"תקריות" אלא גם בארגונים, דמויות והחלטות פוליטיות, כמו למשל ההחלטה של חברת Airbnb להפסיק את פעילותה בהתנחלויות, הפעילות של סוכנות הפליטים של האו"ם ברצועת עזה וג'רמי קורבין מנהיג הלייבור הבריטי. במקום השביעי ניצב "הבנק לכלכלה חברתית" מגרמניה. מה עשה הבנק כדי להיכנס לרשימה אחת עם מבצע הטבח בפיטסבורג? על פי מכון ויזנטל הוא "מתעקש לעשות עסקים עם הארגון הרדיקלי 'קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון' שאימץ בחוזקה את החרם על המדינה היהודית".

"קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון", שמונה כיום כמה עשרות פעילים, הוקם בראשית שנות האלפיים. כל החברים בארגון הם מתנדבים, חלקם יהודים-גרמנים וחלקם ישראלים לשעבר שחיים כיום במדינה. במכון ויזנטל מאשימים את הארגון בכך שהוא קורא לחרם על "המדינה היהודית", ואת הבנק שבכך שהוא מאפשר לחשבון לפעול, הוא "עומד לצד אנטישמיים תומכי חרם".

הלחץ מכל הכיוונים עשה את שלו, וסביב פרסום הרשימה של מכון ויזנטל החליטו ב"בנק לכלכלה חברתית" לערוך בדיקה לארגון "הקול היהודי", ולקבוע סופית – האם מדובר בארגון אנטישמי או לא. לצורך כך מינה הבנק היסטוריונית מומחית מהמרכז נגד אנטישמיות, שתבדוק ותגיש לבנק חוות דעת "מדעית" בנושא. חברי "הקול היהודי לשלום וצדק" למדו על פתיחת הבדיקה מהתקשורת. תוצאות הבדיקה אמורות להתקבל במרץ השנה.

בהודעה בנושא שפרסם הבנק (גרמנית), הודגש המצב הרגיש אליו נקלע הבנק, שסופג ביקורת גם מימין וגם משמאל, ופורסמה החלטתו לפנות לגורם שיספק חוות דעת אקדמית: "במהלך הדיון בקשר לאירוח חשבון הבנק של 'קול יהודי' הבנו שאנחנו נמצאים במצב של הפסד בכל מקרה (לוז-לוז-סיטואיישן). הסגירה כמו גם הפתיחה של החשבון של קול יהודי הביאה עימה האשמות מחודשות באנטישמיות".

"ידוע לנו, שללא קשר למה שנחליט בהמשך, נאלץ להתמודד עם האשמות באנטישמיות. אנחנו מצרים על כך מאוד ומקווים לתרום לדיון מבוסס עובדות בעזרת הערכה מדעית של הנושא", סיכם הבנק את ההודעה.

ביקורת על ישראל הפכה לאנטישמיות

ב"קול היהודי" דוחים את ההחלטה לערוך בדיקה בעניינם. "הם בודקים האם נכדים של ניצולי שואה הם אנטישמים", אומרת ל"שיחה מקומית" איריס חפץ, ישראלית לשעבר וחברה בארגון "קול יהודי לשלום". "הבדיקה אינה לגיטימית מכיוון שהיא משתמשת בהגדרה שנועדה להגן עלינו כיהודים מפני אנטישמיות, שעכשיו מופנית כלפי אותה קבוצת מיעוט שעליה היא אמורה להגן". בחלק מהמדינות בגרמניה, היא מזכירה, קיבל הימין הקיצוני עשרים אחוזים מהקולות, מהגרים נרצחים במדינה על ידי קבוצות טרור ימניות, והתחושה היא שהמדינה לא מגינה על המיעוטים החיים בה. "באווירה ציבורית כזאת לקחת קבוצה יהודית שעוסקת בזכויות האדם ולבדוק דווקא אותה, האם היא אנטישמית – זה מגוחך".

בהודעה ששלח הבנק לקבוצה נקבע שהבדיקה, שאותה תערוך המומחית, תעשה על פי ההגדרה לאנטישמיות, שמקדמת "הברית הבינלאומית לזכר השואה" (IHRA), גוף בין-ממשלתי שהוקם ב-1998. להגדרה, שנוסחה בשנת 2016 וזכתה לביקורת רבה, מצורפות 11 דוגמאות – ארבע מתוכן עוסקות ישירות בביקורת על מדינת ישראל. "מדובר בהגדרה שישראל עשתה לה הרבה מניפולציות ועל פיה כל אחד – ולכן גם אף אחד – ניתן להגדרה כאנטישמי. הם רוצים לעשות מאנטי-ציונות אנטישמיות", קובעת חפץ.

חפץ מביעה מחאה על כך שהיא וחבריה "אמורים לשמש שוב אובייקט מחקרי של מוסד גרמני", ומוסיפה כי "הניסיון של החוקרת לראיין אותנו באופן אישי, מעיד על הבנה מוגבלת שלה לגבי יחסי הכוח שיש למדע והתייחסות אליו ככלי נייטרלי".

הפעם הראשונה מאז הופל השלטון הנאצי שבה נסגר חשבון בנק בגרמניה לארגון יהודי. פעילות בארגון הגרמני-יהודי "קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון" (הצילום באדיבות הארגון)

הפעם הראשונה מאז הופל השלטון הנאצי שבה נסגר חשבון בנק בגרמניה לארגון יהודי. פעילות בארגון הגרמני-יהודי "קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון" (הצילום באדיבות הארגון)

בחודש שעבר, יותר ממאה אנשי רוח פרסמו מכתב פתוח בדרישה מהבנק להפסיק את הבדיקה ואת הלחץ על הארגון. על הקריאה חתומים בין היתר ג'ודית באטלר, נועם חומסקי, אווה אילוז, משה צימרמן ומיכה ברומליק. "אנחנו קוראים להבחין ביו ביקורת על מדינת ישראל, נוקבת ככל שתהיה, לבין אנטישמיות, ולשמור על חופש הביטוי של מי שמתנגדים לדיכוי הישראלי של העם הפלסטיני", כתבו אנשי הרוח.

"אנחנו דורשים מהבנק לכבד את החוק בגרמניה לפיו אנחנו מוגנים, במיוחד כמיעוט, ויש לנו חופש הבעת דעה. זה הכל", מסכמת חפץ שמדגישה שהארגון לא מתבייש בתמיכה הפומבית שלו בקמפיין החרם. ״אנחנו חתומים על קריאת ה-BDS של החברה האזרחית הפלסטינית ומגלים איתה סולידריות. אנחנו שמחים על התפנית במאבק הפלסטיני, שמעודד שימוש בדרכים לא אלימות כניסיון להגביר את המוטיבציה של ישראלים יהודים לגרום לשינוי".

בפרסום של "מכון ויזנטל" נגד הבנק והארגון הגרמני "קול יהודי לשלום צודק במזרח התיכון" מוזכרת גם הפעילות של הארגון האמריקאי "קול יהודי לשלום" (JVP) ונכתב שהיא "תנועה אחות" של הארגון הגרמני. שני הארגונים אמנם מחזיקים בעמדות זהות בחלק מהנושאים ובשם דומה, והארגון האמריקאי אף הוציא הודעת תמיכה בארגון הגרמני-יהודי, אך אין ביניהם כל קשר רשמי. הנקודה הזאת חשובה מכיוון שבמכון ויזנטל עושים את ההקשר, המוטעה, כדי לעבות את הטענות נגד הארגון הגרמני-יהודי. בטקסט מוזכר שהארגון האמריקאי אירח ב-2017 כנס בו השתתפה רסמייה עודה, מי שהורשעה במעורבות ברצח של שני ישראלים ב-1969, ריצתה מאסר בכלא הישראלי ובהמשך שוחררה והיגרה לארה"ב. מבלי קשר לעמדה לגבי הפעילות והעבר של עודה, אין לכך שום קשר לפעילות של הארגון הגרמני.

פנינו לבנק לכלכלה חברתית בבקשת תגובה. בין היתר שאלנו מדוע נפתחה הבדיקה והאם הם מתנהלים בדיקות דומות על ארגונים ועסקים אחרים. בבנק בחרו שלא לענות לשאלותינו והפנו אותנו להודעה שפרסמו בגרמנית, והבאנו חלקים ממנה במהלך הכתבה. בעבר כתב הבלוגר ג'ון בראון ב"שיחה מקומית" על האבסורד שבעוד שהבנק סגר את חשבון הבנק של הארגון למען זכויות אדם ושלום, פועל בו ללא כל הפרעה חשבון בנק של ארגון אחר ששותף לפינוי בדואים מאדמות בנגב ולהקמת התנחלויות ועובר על החוק הבינלאומי – הסניף הגרמני של קק"ל. לאחרונה, העביר הסניף הגרמני של קק״ל את חשבונו לבנק אחר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf