newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

במקום בתים בעזה מאלתרים קרוואנים ומחנות פליטים חדשים

למעלה ממאה אלף מתושבי רצועת עזה עדיין מחוסרי קורת גג. החורף מתקרב, ישראל מעכבת אישורי בנייה, ובלית ברירה התושבים ממחזרים חומרי בנייה מההריסות

מאת:

צילמה: אן פאק, כתב: ריאן רודריק ביילר

תושבי חוזאעה מחפשים חפצים בין הריסות ביתם ומפרקים חומרי בניה למחזור, מזרח רצועת עזה, 6 לנובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

כמעט שלושה חודשים אחרי סוף המתקפה הישראלית ברצועת עזה, נאלצים תושבי הרצועה להתמודד עם תנאי חיים מחמירים והולכים. בדו״ח האחרון העריך האו״ם שבערך 18,000 יחידות דיור בעזה נהרסו חלקית או כליל. כתוצאה מכך חיים בעזה כיום כ-108,000 בני אדם ללא קורת גג. והחורף מתקרב.

אנשים בשטח מספרים על ניסיונות של ארגוני סיוע הומניטרי לספק קראוונים רעועים לאלפי האנשים שזקוקים לבית. הקראוונים דולפים ממים בגשם, ואינם מחוברים לחשמל או לצנרת ביוב. בנוסף לכך, כ-39,000 בני אדם עדיין מתגוררים בכ-18 בתי ספר של האו״ם. גם מקומות אלה אינם מותאמים לגשם וקור.

בן למשפחת ודחאן מחפש ציוד בין שרידי בית המשפחה בבית חאנון. שמונה מבני המשפחה נהרגו בהפצצה. צפון רצועת עזה, 10 נובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

מחנה פליטים חדש עשוי קרוואנים מאולתרים בחוזאעה, מזרח רצועת עזה, 7 נובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

תושבי חוזאעה שאיבדו את ביתם במחנה הפליטים החדש, מזרח רצועת עזה, 7 נובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

אישה יושבת ליד מדורה במחנה קראוונים מאולתר בחוזאעה, מזרח רצועת עזה, 6 בנובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

פלסטיני מחבר מיכל מים במחנה קראוונים מאולתר, אל-קרארא, רצועת עזה, 9 בנובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

בת משפחת אבו-סע׳אד מסדרת מטבח בבית חדש עשוי לבני בוץ, בכפר ג׳חר אד-דיק, רצועת עזה, 6 נובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

האו״ם מדווח שנכון ל-4 בנובמבר, רק 700 איש בכל רצועת עזה הצליחו לקנות חומרי בנייה על מנת להתחיל לשקם את בתיהם. כותבי הדו״ח מעריכים שלמנגנון השיקום של עזה (GRM), אשר הוקם על מנת לתווך בעניין פעולות הבנייה בין הממשלה הפלסטינית וישראל, יקח בין שנתיים לשלוש שנים לבנות מחדש את כל מה שנהרס. גם זה רק בהנחה ש״יציבות פוליטית, אפשרויות טכניות של העברת חומרים וציוד, תפקוד הולם של מגנון השיקום של עזה, ומקורות מימון״ יאפשרו זאת. במילים אחרות, בתקווה שישראל תאפשר את המהלכים הנדרשים, ולא תעצור מעבר סחורות של האספקה הדרושה במחסומים.

פלסטינים מדווחים שכל בנייה, עבור כל בית ברצועה, מחייבת השגת אישור, שצריך לעבור דרך כל מנגנון השיקום. בינתיים חומרי הבנייה הנדרשים כל כך תקועים במעבר רפיח, ואפילו בחדרי אחסון בצד העזתי של המעבר, ומחכים לאישורים.

משפחות מיואשות התחילו לבנות סוכות וצריפים בעצמן. משפחות אחרות מנסות לאטום חורים עצומים בקירות בעזרת חומרים מההריסות: פלסטיק, עצים וטיח. מעט הבטון שזמין ברצועה הוא ממוחזר ולא איכותי, ועדיין נעשה יקר לאין ערוך ממחירו לפני המתקפה.

בין ההריסות תושבי עזה ממשיכים להתמודד עם ההשלכות הקטלניות של המתקפה. האו״ם מדווח שאומדן ההרוגים עלה לאחר הפסקת המתקפה, ועומד כעת על כ-2,256, מתוכם כ-306 נשים וכ-538 ילדים.

> כל תושב עזה שרוצה לשפץ בית צריך אישור מישראל. האם יצאנו מעזה או לא?

תמונות של בני משפחתו של זאכי ודחאן, אשר נהרגו בהפצצה ישראלית בבית חאנון, צפון רצועת עזה, 10 נובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

איבתיסאם אל-נג׳אר עומדת בכניסה למרתף בו היא מתגוררת כעת עם משפחתה בחוזאעה, מזרח רצועת עזה, 6 נובמבר, 2014. המשפחה מתגוררת בשרידי ביתה שהופצץ. אן פאק/אקטיבסטילס

ילד יוצא מביתו ההרוס למלא מיכל במים, כפר קוזאה, מזרח רצועת עזה, 7 נובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

ילד יוצא מביתו ההרוס למלא מיכל במים, כפר חוזאעה, מזרח רצועת עזה, 7 נובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

מג׳דה באשיר ושלושת ילדיה עומדים בכיתה בבית ספר של נציבות האו״ם לפליטים. כאן מתגוררת המשפחה לאחד שאיבדה את ביתה, דיר אל-באלח, רצועת עזה, 7 נובמבר, 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

סלון הרוס בבית משפחת טאלאל אל-הילו בשכונת שג׳יעה, מזרח רצועת עזה, 10 נובמבר 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

סלון הרוס בבית משפחת טלאל אל-חילו בשכונת שג׳עיה, מזרח רצועת עזה, 10 נובמבר 2014. אן פאק/אקטיבסטילס

ג׳אבר אבו-סע׳אד, ניצול נכבה, בן 70, יושב על אדמותיו בכפר ג׳ור אד-דיק, רצועת עזה, 6 נובמבר, 2014. ביתו נהרס בהפצצה האחרונה. אן פאק/אקטיבסטילס

ג׳אבר אבו-סאעד, ניצול הנכבה, בן 70, יושב על אדמותיו בכפר ג׳חר אד-דיק, רצועת עזה, 6 נובמבר, 2014. ביתו נהרס בהפצצה. אן פאק/אקטיבסטילס

> "אני הכי מתגעגעת לבובה שלי": ילדים על הריסות חדריהם בעזה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"צעד ראשון לקראת השתלטות הדרגתית על פלסטין כולה". משה שרת, אבא אבן ודוד הכהן מניפים את דגל ישראל במתחם האום בניו יורק לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, 29.11.1947. (צילום לע"מ)

על מיתוס הסירוב הערבי לתוכנית החלוקה ומניפולציות אחרות

בכל פעם שהשיח סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה לכותרות, מתחדש גם הדיון בתוכנית החלוקה. החוקר המצרי עבד אל־פתאח מאדי מפריך כמה מהמיתוסים הרווחים ומזכיר: העמדה הציונית היתה הרבה פחות תמימה משנוטים להציג  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf