newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מחילות של חיים ומחילות של מוות בין ישראל לפלסטין

בעודנו מנסים לגרשם מעל פני האדמה, הם התאחדו, התחפרו והתעטפו בה. אולי המנהרות שנראות לנו כמו איום קיומי, יכולות להפוך למחילות של חסד

מאת:

כותב אורח: סלבוי ז'יז'ק

אלמלא האדמה היתה מלאה בקדושה,
היתה הקדושה באדם ולא רק בה.

בסרטו של אודי אלוני ״מחילות״, אחד מניצולי השואה המאושפזים בבית החולים היושב על חורבות הכפר הפלסטיני דיר יאסין, מספר לפסיכיאטר שלו את הסיפור הבא: האגדה מספרת שיהודים שנרצחו בגולה על קידוש השם יתגלגלו במחילות תת קרקעיות לארץ ישראל רק כדי לקום לתחיה בהר הזיתים ביום ביאת המשיח.

ואכן הציונות באה והפכה את המחילה הסימבולית מהאגדה לעלייה קונקרטית על אדמת ארץ ישראל/פלסטין. למרות שהתנועה הציונית פעלה כגוף חילוני לאומי (משחרר או קולוניאליסטי), היא ישבה על מבני חשיבה תיאולוגים לחלוטין ממש כמו אחיותיה הנוצריות. מכאן נוצרה האמירה, שלמרות שהחילונים לא מאמינים באלוהים, גם הם מאמינים שהוא נתן להם את ארץ הקודש.

> שבועיים בתמונות: תחילתה וסופה של הפסקת האש

מתוך הסרט "מחילות". באדיבות אודי אלוני

מתוך הסרט "מחילות". באדיבות אודי אלוני

אולם במקביל לזרם החילוני עם התת-מודע הדתי, התפתח הזרם הדתי של המתנחלים, שיצרו היפוך תיאולוגי. כלומר, למרות שהמתנחלים בטוחים שאלוהים נתן להם את ארץ הקודש הם אינם מאמינים בו כלל ועיקר. הרי רק מי שהאלוהות שלו התרוקנה מקדושה, יכול לקחת את הפרוייקט הציוני החילוני לפרוורסיה כה קיצונית שבה כול האלוהות נמצאת באדמה הקדושה. וכך התחברו להם יחד היהודים הארץ ישראלים, חילונים ודתיים כאחד בתאוותם הליבידית לאדמה הקדושה. ומרוב שמילאו את האדמה בקדושה, הם רוקנו את הקדושה מהאלוהים ומהאדם גם יחד.

היום בעזה ישראל לא נלחמת רק במחילות התת קרקעיות, אלא בעיקר בילידי האדמה הזאת. היא לא נלחמת רק בחמאס אלא בפלסטין עצמה. הישראלים ואנחנו במערב נלחמים בעם שאנו מנסים לגרש מעל אדמתו כמעט 70 שנה. אנו נלחמים לא רק בגלל המנהרות אלא בעיקר בגלל כיבוש הקרקע בהן הן נחפרות.

מחנות הפליטים בעזה הם העדות החיה לשוד האדמות הגדול, לחטא הקדמון. מאז 48' יש ניסיון לפצל את העם הפלסטיני ולמנוע ממנו כול תודעה לאומית, מנסים למחוק לו את הזכרון, כאילו זיכרון הוא נכס צאן ברזל של החשיבה היהודית/נוצרית בלבד. אחרי שחשבנו שהצלחנו לצרוב להם תודעה כוזבת של נפרדות, ולשכנע את העולם כאילו אין קשר בין ״ערבים ישראלים״, ״ערבים ירושלמים״, ״חאמסניקים עזתיים״, "סתם פלסטינים מהגדה״, ו"פליטים חסרי זכות שיבה מהגולה״. הסתבר שהם ברוב עיקשותם עדיין תופסים את עצמם כעם אחד, ולמרות המחיקון התודעתי הם שבו והתאחדו. זו הסיבה האמיתית שהחסירו את הפעימה הרביעית שממשלת ישראל התחייבה בה לרשות הפלסטינית, וזו הסיבה העיקרית למלחמה ולהרג.

וכך גילינו שבעודנו מנסים לגרשם מעל האדמה, הם התאחדו, התחפרו והתעטפו בה. כשאנו חשבנו שהם כורים לעצמם קבר, הם חשבו שהם כורים פתח חילוץ לחיים. זוהי מהות הצומוד הפלסטיני. זה גדול יותר מחמאס או פת״ח, מאיכרים או עירוניים. זה לא ממש משנה מי אתה בפלסטין כל עוד אתה בן הארץ הזאת. רובם מוכנים לחלוק אותה עם הישראלים, רבים כבר לא, אולם אף אחד מהם לא יוותר עליה. הם גורשו מעל פני האדמה בתקווה למחוק אותם מהתודעה. אך הם לא נעלמו, אלא נסו לבטן האדמה וללב התודעה של כולנו. הם הרי ילדי האדמה הזאת, שם הם נקברים ונולדים מחדש מתוך המחילות. מחילות בהן הם נודדים כפליטים מתים-חיים, מחפשים פתח מוצא להתגלגל חזרה לאדמתם.

> האם העולם באמת איתנו, כמו שהממשלה טוענת?

מתוך הסרט "מחילות". באדיבות אודי אלוני

מתוך הסרט "מחילות". באדיבות אודי אלוני

המחילות יכולות לתפקד כמחייבות חיים כשהם מבריחות מזון כלי עבודה וחתן-כלה, או כמחילות המוות כשיוצאים מהן לפעולה או פיגוע. הן עשויות להיות מחילות של גאולה ארצית ושל חיים, או עלולות להיות גאולה שמימית של כליי משחית. אנחנו יכולים לעזור להעניק להן את משמעותן העתידית. האם בשערן יעבור משיח של שלום וצדק, או מלאך המוות.

כבדו עלינו מאד שערי עזה, אולי נפתח אותם יחד לחיים והמחילות התת קרקעיות תהפוכנה למחילות של חסד.

סלבוי ז'יז'ק הוא הוגה דעות סלובאני, נחשב מגדולי הפילוסופים ומבקרי התרבות של המאה ה-21. אחדים מספריו תורגמו לעברית.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
המשורר האיראני נימא ניכנאם

המשורר האיראני נימא ניכנאם

"רציתי להכיר לקוראים באיראן שירה ישראלית עכשווית"

בתחילת החודש יצא לאור באיראן, בהוצאת ספרים רשמית, ספר של המשוררת הישראלית ללי ציפי מיכאלי. המתרגם הוא משורר איראני ממשפחה יהודית, שמתגורר כיום בדנמרק. הוא לא רואה בתרגום אקט פוליטי, אלא תרבותי בלבד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf