newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מורות ומורים, כך ייראו חייכם תחת חוק "ניקוי הזוהמה"

לפי הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו תהיה סמכות עצמאית לקבוע מהו טרור. חופש המחשבה והביטוי יעברו הפללה, ודבר לא יגן עוד על המורות והמורים מפני רדיפה פוליטית שמטרתה "לנקות את הזוהמה מבתי הספר"

מאת:

אולי יתברר שהשתתפתם במחאת "קפלן" או בהפגנה אחרת נגד המהפכה המשטרית. מפגינים תומכי נתניהו, 9 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בחודש האחרון מוביל ח"כ עמית הלוי מהליכוד מסע טיהור שנועד "לנקות את הזוהמה מבתי הספר", באמצעות חוק "שמונע פגיעה בילדים", כפי שהוא הגדיר זאת במליאת הכנסת. "הזוהמה", אם לא ברור, היא חופש המחשבה וההתבטאות של המורות והמורים בישראל. בתמיכה של שר החינוך, יואב קיש, וועדת השרים לחקיקה, התקבל חוק "ניקוי הזוהמה" בקריאה ראשונה, והוא בדרך להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

המוטיבציה לחקיקה החדשה היא הפחד מפני השפעתם של המורות והמורים על הדור הצעיר. כפי שהסביר ח"כ הלוי באחד מדיוני ועדת החינוך, החינוך הוא "התשתית הכי חשובה שיש בחברה", שכן שם נקבע "הקו האידאי לצמיחה של כל אדם".

כך מנקים זוהמה מחשבתית

הדרך הפשוטה לנקות זוהמה שבמחשבה היא באמצעות רדיפה והפחדה. על כן, אם אתם מורות או מורים, אל תסמנו בלייק את הכתבה הזאת, אל תשתפו אותה ואל תגיבו לה בחיוב. מישהו מעמיתכם בבית הספר, או אולי הורה של אחד התלמידים ששומר לכם טינה, עלול שלא לאהוב את זה. אם תעשו כן, הוא יוכל לפנות למנכ"ל משרד החינוך ולהתריע בפניו כי מתאפשרים בבית הספר שבו אתם מלמדים "גילויי הזדהות" עם מעשי טרור.

אתם כמובן תטענו ששיתוף פוסט ביקורתי נגד הממשלה אינו תמיכה בטרור. אבל על פי החוק החדש, לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו (שגם הוא משרת אמון פוליטית) יש סמכות עצמאית לקבוע מהו טרור. כפי שמוסבר בחוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפי החוק, השר והמנכ"ל "אינם נדרשים להסתמך על הליכים לפי חוק המאבק בטרור או על פרשנות שנקבעה למונחים לפי אותו חוק".

להזכירכם, השר יואב קיש כבר הגדיר את המחאה נגד הממשלה (בקיץ 2023) כאירוע טרור.

>> החשיבות הלאומית של סתימת פיו של מורה לאזרחות

לנוכח תלונה, תהיה ברישומי משרד החינוך על יד שמכם "אינדיקציה" – כהגדרתו של ח"כ עמית הלוי. במצב שנוצר, שירות הביטחון הכללי יהיה מחויב לבצע "בדיקה", כלומר אתם תעברו תחקיר ביטחוני של השב"כ.

בתחקיר יימצא אולי שהבעתם הזדהות עם משפחות החטופים, בתקווה לשחרורם המהיר. להזכירכם, נתניהו אמר במפורש כי מחאת המשפחות "מחזקת את דרישות חמאס", ומה זה אם לא עידוד טרור? אולי יתברר שהשתתפתם ב"מחאת קפלן" או בהפגנה אחרת נגד המהפכה המשטרית. זה לא טוב, כי נתניהו הרי אמר שהמפגינים נגדו "חברו לאיראן ואש"ף", ומה זה אם לא תמיכה בטרור?

בתחקיר הביטחוני אולי ישאלו אתכם על טיב היחסים שלכם עם השכנה מלמעלה, שבמהלך סגר הקורונה תלתה שלט על המרפסת: "אנחנו לא מפיצי מחלות", כמחאה נגד התבטאות נתניהו. ישאלו גם אם ידעתם שהדוד שלכם חתם על עצומה, בהפגנה שארגנה תנועת "שלום עכשיו", נגד המלחמה בלבנון בשנת 1982.

מהר מאוד התיק נגדכם יתעבה עד כדי כך שמנכ"ל משרד החינוך, בהוראת החוק החדש, יהיה חייב לפטר אתכם מהעבודה. חבר, שהוא עורך דין, אולי יגלה לכם שכל עבירה מסוג "ביטוי" (כלומר, הבעת דעה) מחייבת את גורמי האכיפה לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה (כתובע הכללי של המדינה). זאת משום שלהתבטאות ישנן פרשנויות שונות, וראוי שתהיה עין נוספת שתפרש את מה שאמרתם.

זה לא יעזור, כי החוק החדש מחריג אתכם כמורות ומורים, ופוטר את שר החינוך ומנכ"ל משרדו מהיוועצות כלשהי. החוק מאפשר "רדיפה פוליטית בעקבות ביטויים גבוליים, ללא שיקול דעת של גורמי המקצוע המומחים לתחום". וכך, ללא היוועצות, ללא חקירה פלילית, ללא העמדה לדין ואף ללא הרשעה – אתם מפוטרים. אולי תרצו בהזדמנות זאת, כדי לנקות את שמכם, לספר לנו על בני משפחה ומכרים נוספים, שחושבים מחשבות "זוהמה" נגד הממשלה?

אם אתם עובדי המדינה (או רשות מקומית), ודאי תטענו שעל פי חוק שירות המדינה דיני משמעת, עומדות לזכותכם הגנות, כמו תקופת הודעה מוקדמת, שימוע ועוד. גם זה כבר לא יעזור, כי החוק החדש, על פי הסברי היועצת המשפטית של ועדת החינוך, מחריג את המורות והמורים מכל עובדי המדינה האחרים, ושולל את זכות ההודעה המוקדמת.

נגד "הזוהמה" שהיא חופש המחשבה וההתבטאות של המורות והמורים בישראל. ח"כ עמית הלוי (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ככל הנראה גם דמי הפיצויים שלכם ישללו, שכן ח"כ הלוי מבקש להוסיף לחוק שלילת פיצויים לפני הקריאה השנייה. להבנתו, עצם זה שאתם מורות ומורים שהבעתם "גילויי הזדהות" עם טרור, הרי זה כאילו התפטרתם מרצונכם.

אם אתם עובדים בעמותה המפעילה בית ספר, המדינה לא יכולה לפטר אתכם. אבל גם על זה התגברו המחוקקים החרוצים. במצב זה, יש למנכ"ל משרד החינוך סמכות מלאה לשלול את השתתפות המדינה בתקציב בית הספר. גם בכך, עוקף החוק החדש את כל הסדרי התקצוב הקיימים, ואת החובה להיוועץ עם היועץ המשפטי של משרד האוצר.

מי יממן את משכורות המורות והמורים שהשארתם מאחור בבית הספר? ומי ילמד את התלמידות והתלמידים, שנזרקו לרחוב בגללכם? אף אחד. מהר מאוד יפגינו ההורים מתחת לבית שלכם בדרישה כי תתפטרו מיד ותאפשרו לבית הספר להתקיים.

מנכ"ל העמותה שמפעילה את בית הספר יקרא לכם לשיחה, יסביר שהוא מאוד מצטער, כי אתם בדרך כלל מורים מצוינים, וחבל שלא חשבתם על זה קודם והייתם פזיזים מדי, ובאמת שאין לו ברירה – אלא שתעזבו "ברוח טובה".

חשבתם שיש לכם מפלט אחרון בסיוע המשפטי של הסתדרות המורים או ארגון המורים? גם זה, כפי שמסתמן עד כה, לא יעזור. ארגוני המורים לא השמיעו את קולם בדיוני ועדת החינוך של הכנסת על הצעת החוק, ולא פרסמו את עמדתם לגביו. פניית "שיחה מקומית" לדוברות הארגונים לקבל את עמדתם טרם נענתה. נפרסם אותה, ככל שתתקבל.

אתן ואתם לבד. ואולי טוב שנזרקתם ממערכת החינוך, כי נחסך מכם לחוות את אווירת הבלהות, הפחד, ההלשנה, הרדיפה והאיומים, שתתהווה בבתי הספר.

זה לא דמיון – הכול כתוב בחוק במפורש

דבר מכל הכתוב לעיל אינו פרי הדמיון, אלא נאמן אחד לאחד לנוסח החוק החדש. הדיונים בתיקוני החוק החלו בוועדת החינוך בחודש יולי, וכבר אז פרסמנו כתבה על הסכנה שבמעורבות השב"כ במערכת החינוך. הדיונים נעצרו לרגל פגרת הקיץ והחגים, ובהמשך לנוכח המלחמה. עם כניסתו של בני גנץ לממשלה, היתה הסכמה בכנסת כי לא יקודמו חוקים, מלבד אלה הקשורים למלחמה.

בוועדת החינוך לא ממש התחשבו בהסכמות אלה ומהר מאוד חזרו לדון בחוקי ההפיכה המשטרית. וכך, מאז 6 בדצמבר נערך מרתון של ארבעה דיונים לקידום חוק הרדיפה אחר המורות והמורים. מכל הנושאים הבוערים במערכת החינוך בעת הזאת, החוק הזה זכה למרב המאמצים והקשב של חברי הכנסת האמונים על בקרת מערכת החינוך.

הגדיר את המחאה נגד הממשלה כאירוע טרור. שר החינוך, יואב קיש (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

ב-29 בינואר עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת (בשידור החל משעה 1:12, ובפרוטוקול החל מעמוד 65). לצערנו הרב, חברות וחברי האופוזיציה לא נזעקו להגן על מערכת החינוך, ורובם נעדרו מההצבעה.

רק 11 חברי כנסת התנגדו להצעת החוק. חמישה חברי סיעת רע"ם, חמישה חברי סיעת חד"ש-תע"ל, וחבר כנסת גיבור יחיד מהמפלגות היהודיות: מיקי לוי (יש עתיד). ראוי להזכיר גם את ח"כ גלעד קריב (העבודה) שהתנגד לחוק, בבקיאות ובנחרצות, בישיבת ועדת החינוך.

מציע החוק, ח"כ עמית הלוי, חזר והסביר בדיון בוועדת החינוך, כהכנה לקריאה שנייה ושלישית, את תכולת החוק: "מרכיב ראשון הוא קיום בדיקת שב"כ. אני עומד על זה, זאת עמדת המחוקק. נושא שני זה הסנקציה התקציבית, ונושא שלישי זה פיטורים ואי-העסקה".

כל גורמי המקצוע מתנגדים לחוק

חשוב להבהיר: כל גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הסבירו במהלך מרתון הישיבות כי אין צורך בחוק החדש. הכוונה לנציגי משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד האוצר, משטרת ישראל ואפילו נציגי שב"כ. כולם אמרו כי יש במסכת החוקים ובסדרי העבודה הקיימים מענה הולם לבעיה שלכאורה החוק מבקש להתמודד איתה.

אבל ח"כ הלוי לא מתרשם. לעמדתו, חוות הדעת המקצועיות הן במעמד משני, שכן "חוות דעתו של הציבור היא זאת שקובעת". הלוי, כמובן, מחשיב את עצמו כנציג האותנטי היחיד של "הציבור".

מכיוון שאין מחסור בחוקים לשם המאבק בטרור, ברור שהחוק החדש לא נועד לעניין זה. כל כוונתו להשליט פחד ואימה בקרב המורות והמורים בישראל, כך שיימנעו מלהביע את מחשבותיהם ודעותיהם. המחאה הציבורית אולי הצילה את מערכת המשפט, אולם נכשלה (עד כה) מלהגן על מערכת החינוך.

כצעד ראשון, ניתן לשלוח מייל מחאה אוטומטי לחברות ולחברי הכנסת, שהוכנה בעמוד של עמותת סיכוי אופוק

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מתחבר למסורת עתיקת יומין של רודנים שנאבקו נגד החופש האקדמי. שר החינוך יואב קיש, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מתחבר למסורת עתיקת יומין של רודנים שנאבקו נגד החופש האקדמי. שר החינוך יואב קיש, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

המאבק על פרס ישראל: כוח השררה נגד כוח הרוח

בעתירה לבג"ץ נאמר כי לשר קיש אין סמכות לבטל את פרס ישראל וכי גם מלחמות לא מנעו מחלוקת הפרס בעבר. אבל מעבר להתנכלות הפוליטית לאיל ולדמן, מאחורי החלטתו של קיש עומד רצון עתיק יומין לפגוע בחופש של התרבות והאקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf