מה שטוב בגישה של סנדרס כלפי ישראל
המתמודד הסוציאליסט לנשיאות ארה"ב אמנם טעה במספר האזרחים שנהרגו בעזה, אבל בעצם הביקורת שלו על ישראל הוא מצביע על עידן חדש ביחס הציבוריות האמריקאית לסוגיה הפלסטינית
כותב אורח: ג'מאל זחאלקה
התבטאויותיו של ברני סנדרס בנוגע למתקפה הישראלית האחרונה בעזה עוררו סערה וגררו תגובות נזעמות של הלובי הציוני בארצות הברית ודעת הקהל בישראל. מתנגדיו ניצלו את הטעות העובדתית שעשה סנדרס בראיון ל"ניו יורק ניוז אוף טודיי", כשאמר שישראל הרגה במתקפה כעשרת אלפים אזרחים פלסטינים חפים מפשע – וזאת למרות שסנדרס בעצמו הבהיר כבר באותו ראיון כי הוא אינו בטוח כלל באשר לנכונות הנתון המספרי, וביקש מהמראיין לתקן אותו במידת הצורך. רבים תבעו מסנדרס שלא להסתפק רק בתיקון הטעות לגבי מספר ההרוגים, אלא לחזור בו גם מהטענה שישראל הפציצה והפגיזה בעזה ללא אבחנה וטיווחה שכונות מגורים, בתי חולים ובתי ספר.
הנקודה החשובה בפרשה היא לא הטעות במספר ההרוגים, אלא עצם הביקורת כלפי ישראל מצד מועמד לנשיאות בעיצומו של המרוץ. זה כמובן לא דבר של מה בכך, במיוחד לנוכח השפעת הארגונים הציוניים בארצות הברית ומעורבותם בבחירות. הארגונים הללו משולבים בצמתים מרכזיים בתקשורת האמריקאית ובמוקדי ההשפעה בממסד הכלכלי והפוליטי, וברור שמופעלים לחצים עצומים על סנדרס על מנת שילך בתלם ויתמוך בישראל בצורה עיוורת, בהתאם למסורת שהנחתה עד היום את כל המועמדים.
> אליאס ח'ורי: המזרח התיכון המדמם הוא תמרור אזהרה לארה"ב נגד טראמפ
ברני סנדרס בברוקלין (Timothy Krause CC BY 2.0)
אין גם ספק בדבר היותו של סנדרס, בסופו של דבר, תומך ישראל. הוא התנדב בצעירותו בקיבוץ, הוא חוזר בעקביות על המנטרה המקודשת בדבר זכותה של ישראל להגן על עצמה, ומצהיר כי הוא מתנגד להעמדה לדין של פושעי המלחמה הישראלים בבית הדין הבינלאומי בהאג.
אבל הוא גם נמנע מלהגיע לוועידת הלובי הציוני איפא"ק, וקרא ל"פינוי כל ההתנחלויות מהגדה המערבית, כפי שפונו כל ההתנחלויות מרצועת עזה". הוא אפילו אמר מספר פעמים שיחסי ארצות הברית וישראל צריכים להיות מושפעים מהתנהלותה של ישראל בסוגיה הפלסטינית ומעמדותיה ביחס לפתרון המדיני הרצוי – אמירה שונה בתכלית מעמדתם הקבועה של המנהיגים האמריקאים, שמדגישים תמיד כי הם תומכים בישראל ללא תנאי.
כמו ההתנגדות למלחמת וייטנאם ולאפרטהייד
התבטאויות כאלו לא צצות בחלל ריק. בתקופת הבחירות משתדלים המועמדים לצבור אהדה ונזהרים מאמירות שעלולות להבריח מצביעים, ודבריו של סנדרס מעידים כי הפלח האלקטורלי שהוא מכוון אליו קשוב להתנגדות לכיבוש ולהתנחלויות ומתייחס בהבנה לביקורת על מעשי התוקפנות הישראליים. אלו דעות שאולי נדחקו לשוליים בעקבות נזקי תהליך אוסלו והשפעתו השלילית על התודעה הציבורית, אבל עכשיו זה משתנה. עכשיו הגיע הזמן לדבר עם הציבור האמריקאי על הסוגיה הפלסטינית בשפה ברורה של זכויות וצדק.
סנדרס בן ה-74 נחשב למועמד סוציאליסט לפי הקטגוריות האמריקאיות, ולמרות גילו הוא סוחף אחריו מיליוני צעירים דמוקרטים שמשוועים לשינוי כמעט מהפכני של המצב הקיים. הקמפיין שלו מבוסס על התנגדות לוול-סטריט ולמעורבות ההון בפוליטיקה, על הבטחות לפעולה נחרצת נגד השחיתות הממסדית ועל קריאות לצמצום הפערים החברתיים, להגדלה משמעותית של שכר המינימום, לקידום השכלה גבוהה בחינם על חשבון המדינה (החוב הממוצע של הסטודנט האמריקאי טיפס והגיע כבר לכ-35 אלף דולר) ולהרחבה ניכרת של שירותי הבריאות והרווחה.
הקמפיין של סנדרס חושף שהצדק נהנה כיום מפופולאריות חסרת תקדים בארצות הברית. אל מול הקיצוניות הימנית-פשיסטית שמייצג המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, קם ציבור רחב שחולם על מחר אחר.
תנועות המחאה והמאבק נגד המלחמה בווייטנאם והאפרטהייד הדרום אפריקאי, שקמו כתנועות של פעילי שמאל וסטודנטים וצמחו בקמפוסים של האוניברסיטאות האמריקאיות בתחילת שנות ה-70', התרחבו במהרה, התמקמו בלב הקונצנזוס האמריקאי והשפיעו לבסוף גם על מקבלי ההחלטות. הסוגיה הפלסטינית, לעומת זאת, סבלה ממנת יתר של עסקנות דיפלומטית וממחסור במאבק עממי על התודעה הציבורית, והתוצאות היו בהתאם.
אבל כיום יש סימנים רציניים לכך שהשטח האמריקאי תוסס ובשל ליצירת תנועת סולידריות רחבה עם הסוגיה הפלסטינית. פעילויות בנושא באוניברסיטאות זוכות להיענות עצומה, ונראה שיש סיכוי לצמצם באופן ניכר את השפעת התעמולה הישראלית על הדור החדש, ולקדם שינוי עתידי אף בעמדת האליטות האמריקאיות.
סיכוייו של סנדרס להיבחר קלושים, והוא בוודאי גם ייאלץ למתן את עמדותיו תחת הלחץ, אבל הבשורה היא כי בארצות הברית קם דור חדש שמעוניין הן בצדק חברתי והן בצדק עולמי. עלינו לפנות ישירות אל שוחרי הצדק שתומכים בסנדרס, לפעול יחד עימם וליצור את השינוי הזה. השאיפה לצדק היא המקדם החזק ביותר של פתרון הסוגיה הפלסטינית, והצדק הוא בעל הברית הנאמן ביותר של העם הפלסטיני.
ג'מאל זחאלקה הוא חבר כנסת מטעם הרשימה המשותפת, בל"ד. הפוסט פורסם במקור בערבית באתר אל-ערבי אל-ג'דיד, תורגם על ידי נדב פרנקוביץ' ופורסם בעברית גם בעמוד הרשימה המשותפת בפייסבוק, ובאנגלית באתר 972+
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
