מגש הכסף: לצאת מהכלים ואז לצאת לרחובות
מגש הכסף היא לא סדרה מלטפת אלא כזו שנועדה לתת מספיק מידע כדי לעורר לפעולה. קחו שלוש שעות, צפו בסדרה, תתעצבנו, וצאו ביחד לעשות שינוי במציאות של כולנו
כתב: נתן שקרצ'י
במהלך השבוע האחרון עלתה בערוץ 8 הסדרה "מגש הכסף" של דורון צברי ואמיר בן דוד. היא מוגדרת בצדק על ידי יוצריה כמורה נבוכים למציאות הישראלית, בעיקר החברתית-כלכלית. גיבורי הסדרה – גיא רולניק, ירון זליכה ודני גוטווין – מנתחים את המציאות הכלכלית חברתית העכשווית לפי תפיסתם האידאולוגית, ורוצים לשנות בה את מה שאיננו מוצא חן בעיניהם ודורש תיקון. כמו הבמאי דורון צברי, שלושתם מונעים מהתפיסה שאין מציאות שאי אפשר לשנות.
הסדרה מלאה בנתונים שמראים את ההידרדרות של מדינת הרווחה בישראל, ואת השלכותיה בתחומים שונים. כמי שעוסק בנושא שנים רבות, ברור לי שקשה להעביר את הנתונים במדיום הטלוויזיוני, אבל השילוב של הגיבורים והידע הנרחב שלהם והאנימציה המצוינת מראים בקלות איך נוצרה שכבת ההון מהלוואות שהם עצמם נתנו אחד לשני מכסף ששייך לנו (ונמצא בקופות הפנסיה ובבנקים), איך המונופולים פוגעים בנו בקניות בסופר, ואיך העובדה שפתאום ישראל נמצאת ב-OECD לא משרתת את השלטון שהתגאה בחברות בארגון, אלא דווקא את האזרחים – שפתאום יכולים להשוות את מצבם למצב האזרחים במדינות מתוקנות אחרות. הסיפור שהם כולם מספרים, בתמצית, הוא איך שפורקה מדינת הרווחה, בשיטות של "דוקטרינת ההלם", איך זה משליך עלינו בכל תחומי החיים, ולמה אנחנו לא שומעים על כך בתקשורת.
מגש הכסף היא לא סדרה מלטפת. היא לא באה לנקות לנו את הראש אחרי יום עבודה מעייף, או ללמד אותנו שטלוויזיית ריאליטי היא מלחמת הישרדות כמו בג'ונגל, שמטרתה לזכות בפרס. זו סדרה שאמורה לעצבן, ולתת לנו מידע בסיסי לתחילת הדרך לשינוי. השאר תלוי בנו. כמו שאומר רולניק בסוף הפרק הראשון – אנחנו האנשים שאנו מחכים להם!
השיטה הקיימת פועלת כדי לייאש אותנו. מחברות פרטיות אין לנו ציפיות רבות, כי מקובל שהן דואגות לעצמן ולשורת הרווח שלה, גם אם זה על חשבוננו. עינינו נשואות לאלו שמצטיירים בעינינו כנבחרי העם, אבל הם בעצם המשרתים שלנו. וכדי שהמשרתים יידעו מה אנו רוצים, זה תלוי בנו, ובכך שנתחיל להיות מודעים, פעילים ומאורגנים.
כל אחד ואחת מאיתנו מתעניין בתחומים אחרים – חינוך, בריאות, רווחה ועוד, וכמו שניתן לראות בסדרה, יש הרבה על מה לעבוד ולתקן. השינוי לא יבוא בן רגע, אך הוא ינבע מתהליך, שבו לאט-לאט בעלי ההון והשלטון יבינו שהחזרנו את הכח לידינו, שאנחנו רבים, שיש לנו אורך נשימה ורצון לחיות במדינה מתוקנת, וקצב השינוי יהפוך ליותר ויותר מהיר.
כמי שעוסק בליווי מאבקים חברתיים שונים לאורך 15 השנים האחרונות, אני רואה את השינוי, ומבין גם את הערך של תהליך והצלחה של מאבק אזרחי. ההצלחות מגלות לנו שיש לנו כוחות ויכולות מדהימות, ושהסיטואציה של המאבק והמחויבות מוציאים את הכוחות והיכולות האלה מאיתנו לאור.
אז קחו שלוש שעות, צפו במגש הכסף, תתעצבנו, בחרו תחומים בהם אתם רוצים לשנות את המציאות, ואם אתם צריכים עזרה בתחילת או להתקדם במאבק – חפשו גופים שעוסקים בתחומים האלה ועזרו להם.
המסר העיקרי כאן הוא שצריך שנרצה לשנות ולתקן. וכך צריכים להתנהג אזרחים: להשמיע את קולנו לא רק ביום הבחירות, אלא גם בזמן שבין בחירות לבחירות, ויותר חשוב אפילו: חשוב שאזרחים מכל הדתות, העדות, המינים ומצביעי כל המפלגות נדע להתאחד סביב המטרות שכולנו מאמינים בהן, לטובת החברה שלנו.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
