newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עבודה בעיניים: מגש הכסף של קצבאות הנכות

ירון זליכה, מי שהיה יד ימינו של שר האוצר נתניהו שהקפיא את קצבאות הנכות, הפך מאז מחאת 2011 לאחד מנביאי המאבק ביוקר המחיה וסלבריטאי צדק חברתי. עכשיו הוא בין האחראים לפארסת ההעלאה המדומה של קצבת הנכות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: מיכל בסן

סיפורן של קצבאות הנכים ושל המאבק להעלאתן – רחוק מלהיות חדש. הקריאה להשוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום נשמעת זה מספר שנים, הרבה לפני שחברי הכנסת, מהקואליציה ובעיקר מהאופוזיציה, התגייסו להעלות אותה על ראש שמחתם.

למעשה, להוציא חשיפה עצומה ללב המיינסטרים, מייצר העניין התקשורתי בנושא גם בעיות לא-מועטות. ביניהן ניסיונותיהם של חברי הכנסת להציג את מתווה הקצבאות הנוכחי עליו הצהירו במסיבת עיתונאים חגיגית (העלאה ל-3200 שקלים בפעימה ראשונה רק בתחילת השנה הבאה, ללא תאריך מוגדר לפעימה שנייה, אז יעלו הקצבאות ל-4000 שקלים), כניצחון. זאת בעוד דרישות המאבק היו ועודן השוואת הקצבה לשכר מינימום.

ועדיין – 3200 שקלים, כשבעתיד הבטחה מעורפלת לפעימה שנייה, הם ללא ספק יותר מ-2400 השקלים עליהם עומדת קצבת הנכות כיום. לא? לא בדיוק. "כסף", כפי שידע להגיד לכם כל כלכלן מתחיל, הוא מושג חמקמק: שער המטבע היום שונה משער המטבע אתמול, וסל המוצרים שניתן לרכוש בחמישים שקלים משתנה באופן דרסטי משנה לשנה ומעשור לעשור. למעשה, בזמן שממשלת נתניהו (אבל לא נתניהו עצמו) מוכנה לעדכן את קצבאות הנכות לסכום של 3200 – ושם להקפיא אותן לפרק זמן בלתי-ידוע – עתיד סל השירותים שאדם נכה זקוק לו לגדול ולהגיע לסכום של 5000, 6000 וגם 7000 שקלים.

גזירות נתניהו-זליכה

איך קרה כדבר הזה, ומהו מקור הפארסה ששמה קצבאות הנכות בישראל? על מנת לעשות סדר בבלגן, עלינו לחזור לראשית הסיפור, אי שם בשנת 2003. השנים שנות האינתיפאדה השנייה – זמן מצוין לגזירות כלכליות. הציבור בוכה, המחבלים יורים והאוצר מקצץ.

במשרד האוצר יושב חביב הקהל, בחור נחמד שכולנו מכירים, בנימין נתניהו. תחתיו פועל החשב הכללי, אחד ירון זליכה שמו (אנחנו עוד נחזור אליו). יחדיו, כחלק מסדרת רפורמות מרחיקות לכת במשק הישראלי, מקפיאים השניים את קצבאות הנכות. משמעות המהלך: קצבאות הנכים, שעד לאותה נקודה היו צמודות לשכר הממוצע במשק, מוצמדות למדד המחירים – מדד סטטי, שכמעט ואינו עולה. כלומר: בעוד שכל האוכלוסייה ממשיכה להתעשר בממוצע, מקבלי הקצבאות מתחילים לדרוך במקום ותוך כמה שנים, נעשים עניים יותר ביחס לכלל.

> "יש כאן נכים עם מכלי דלק. אנחנו על סף להצית את עצמנו"

ירון זליכה, לפני שהפך לרוק סטאר חברתי, בימים מאושרים בהם קוצצו קצבאות הנכים עם שר האוצר נתניהו. 2003. (פלאש90)איך זה קורה? אותה קצבה שבשנת 2003 הספיקה כדי לשכור דירה, לשלם חשבונות, לאכול ואפילו להשאיר כמה פרוטות בצד, בקושי מספיקה היום בשנת 2017 לתשלום שכר דירה. אפילו שכר המינימום בישראל, היינו – המינימום הנחוץ כדי מחיה בישראל – עומד היום על כ-5000 שקלים, למעלה מפי שניים מקצבת הנכות, העומדת על כ-2400 שקלים. כיצד אמור אדם נכה, בעל צרכים מיוחדים נוסף לאלו של אדם רגיל, להתקיים מקצבת הנכות שלו? נקודה טובה – והיא תמשיך, מסתבר, לענות את נפשו של ירון זליכה.

כאילו לא די היה בהקפאת הקצבאות של 2003, המשיכו גזירות כלכליות שונות לנחות על ציבור העניים בישראל:

ב2004 העביר בנימין נתניהו, אז שר האוצר, את סעיף כלל ההוצאה. משמעו: הגידול בתקציב משנה לשנה לא יעלה על שיעור של 1% אחוז אחד ריאלית. בשנת 2006 עודכן שיעור זה ל-1.7 אחוזים על מנת להתאים אותו לשיעור הגידול באוכלוסייה. בשנת 2011, שנת המחאה החברתית, התעדכן סעיף כלל ההוצאה הודות לפרופסור מנואל טרכטנברג. כלל ההוצאה הופך לנוסחה המורכבת הבאה: סביבת הצמיחה X מקדם הריסון = שיעור הגידול בהוצאה. המשמעות בפועל: גידול מסוים בהוצאה הציבורית, שרוסן מיד (באמצעות מקדם הריסון, שהרי אסור לחרוג בין הפער בין החוב הרצוי לחוב הרצוי שהגדיר האוצר).

בשנת 2016 נוסף למדיניות הפיסקלית הדרקונית של ממשל נתניהו כלי נוסף, הדובדבן שבקצפת אם תרצו. שמו: חוק יסודות התקציב, והוא מוכר לנו בתור הנומרטור. הנומרטור הוא בעצם כלי פיננסי המאלץ את ממשלת ישראל לתכנן כל הוצאה עתידית שנתיים מראש, ולעגן אותה כנגד מקור הכנסה קיים. במילים אחרות – אם רוצים לתת לנכים, צריך לקחת מהחינוך. אם רוצים לתת לחינוך, צריך לקחת מהביטחון. ואם ספר התקציב טרם נכתב – תאכלו עוגות.

> ימים של התעוררות: המאבקים שנותנים סיבה לאופטימיות

נכים חוסמים את הכניסה לאשדוד בדרישה להעלות את גובה קצבת הנכות לשכר המינימום (פלאש90)

נכים חוסמים את הכניסה לאשדוד בדרישה להעלות את גובה קצבת הנכות לשכר המינימום (פלאש90)

ביחד, לסעיף כלל ההוצאה וחוק יסודות התקציב משמעות אחת עיקרית: המנדט לבצע שינויים משמעותיים ביחס של המדינה לאזרחים, למשל: להקטין כיתות, להרחיב את סל התרופות, להפסיק קשירות במחלקות הסגורות, לספק לימודים עיוניים בפריפריה, לתת סיוע נפשי לנפגעות אונס, וכן הלאה וכן הלאה – מצוי בידי האוצר. נחדד: היכולת לבצע כל צעד שיש לו עלות תקציבית לא נמצאת בידי ממשלת ישראל ולא בידי כנסת ישראל אלא בידיים של נערי האוצר. משרד שאנשיו המחוברים והמקושרים מתמנים באופן מקצועי, הרחק מהעין הציבורית, ולא, חס וחלילה, בבחירות דמוקרטיות, כך שיממשו את רצון העם.

במילים אחרות – לא משנה אם הצבעתם לליכוד, למרצ או לעבודה, בראשות הממשלה יושבים נערי האוצר.

אין ספור דרכים להתעלל בנכים

ואולם, סיפורנו איננו כולל רק טרגדיה. יש בו גם חלק קומי. בעקבות המחאה החברתית של 2011 התבסס ירון זליכה, גיבורנו חשב האוצר ששמט את קצבת הנכים מתחת לגלגליהם, כפרסונה חברתית. המחאה החברתית, כמובן, לא הובילה לשום צעדים מהותיים, להוציא סבסוד חינוך חובה מגיל שלוש – צעד שהיטיב, כמובן, בעיקר עם העשירים. ואולם – ירון זליכה, הניאוליברל – קנה בה את עולמו. לביסוס מעמדו תרם פרק בסדרה "מסך הכסף", בו הוא מככב ומסביר את יוקר המחיה באמצעות היעדר תחרות ו-טה-דם, מחסור במשרות.

וכך הגענו לשנת 2017, בה האדם שעשק את ציבור הנכים ב-2003 מתמנה כ"גיבור העם", בתמיכת חלק גדול מציבור הנכים, לשבת בראשות ועדה שתקבע את היקף הגדלת קצבת הנכות.

גבירותיי ורבותיי – כפיים.

> כל מה שאתם צריכים לדעת על מאבק הנכים לחיים בכבוד

צהלות האופוצזיה והקואליציה על ההעלאה המינימלית של קצבאות הנכון (פלאש 90)

צהלות האופוצזיה והקואליציה על ההעלאה המינימלית של קצבאות הנכון (פלאש 90)

ועדת זליכה להגדלת קצבאות הנכות מנפיקה מספר מסקנות: יש להגדיל את קצבאות הנכות בכ-4 מיליארד שקל בשנה, מ-2400 שקל לאדם בחודש, ל-4000 שקל. אדם נכה בישראל, אליבא ד'ירון זליכה, למרות שיש לו בנוסף על ההוצאות שיש לכל אדם גם הוצאות רפואיות ונגישותיות, עדיין יאלץ להסתפק בסכום הנמוך באלף שקל מהסכום שמגדירה הממשלה כסכום המינימלי החודשי הנחוץ לכל אדם למחיה. על בסיס מה הוחלט לנקוב דווקא בסכום הזה, שאינו מתקרב לשכר המינימום? לא ברור. העיקר: לא לפגוע במסגרת התקציב.

למרבה הצער, ובאופן לא מפתיע בכלל, סירבו נתניהו ושר האוצר כחלון לאמץ את מתווה זליכה. את המסקנות לפיהן יש להגדיל את קצבת הנכות ל4000 שקל החליף כעת מתווה שמחון, לפיו תגדל קצבת הנכות בשתי פעימות. הראשונה, שתתבצע בראשון לינואר 2018, תגדיל את הקצבאות ל3200 שקלים. השנייה, שתתבצע יום אחד בעתיד, תביא אותן לכדי 4000 השקלים המובטחים של מתווה זליכה.

כך, ב-2017, אותו רובה שנשען כנגד הקיר במערכה הראשונה סוף כל סוף יורה. וכך מתאר זאת ד"ר דותן לשם, מחבר הספר "מקורות הניאוליברליזם" שכתב לאחרונה:

לנגד עיני הצופה המשתומם, מגיע העימות בין זליכה לשמחון לידי קולמינציה. בעימות זה זוכה זליכה, שבמערכה הראשונה אי אז ב2003 הניע את העלילה יחדיו עם נתניהו, לפסבדו-גאולה מבלי להתעמת עם עברו ומבלי לנטוש את דרכיו הנלוזות, על אף שהצעותיו לפתרון "משבר הנכים" דינן המשך ההתעללות בנכים. הצגה זו מאפשרת גם את הצגת יריבו-שותפו שמחון כמבוגר אחראי. כל זאת בעוד שניהם מציעים להמשיך להתעלל בנכים כל אחד לפי דרכו. כך יוצא גם שכל תפקידו של זליכה היה לבסס רף עליון למה שהנכים יכולים לחלום עליו, כמו גם להכשיר את מה שמוסכם עליו ועל שמחון ושבאמת חשוב לאנשי האוצר: ״רפורמה״ ניאוליברלית באופן שבו המדינה מכירה, ממיינת ומנהלת את אוכלוסיית הנכים. רפורמה זו תצדיק הקמת מנגנונים יעודיים – ודאי מופרטים לצורך זה.

כל המחזה הלעוס לעייפה הזה לקוח מן המדריך למשילות ניאוליברלית: החל מיצירת התנאים למשבר, ניצולו, מסגורו, ופירוק והרכבה מחדש של מדיניות הרווחה שעיקרה הקמת עוד מנגנונים ייעודיים למעקב ולניהול אוכלוסיות עניות.

מיכל בסן, מתמודדת.

> שמע ישראל: שישים שנה של השתקה התפרקו בלב ירושלים

צהלות האופוצזיה והקואליציה על ההעלאה המינימלית של קצבאות הנכון (פלאש 90)

צהלות האופוצזיה והקואליציה על ההעלאה המינימלית של קצבאות הנכות (פלאש 90)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
זוג צעיר שכל חטאו ביקום הזה הוא האהבה (צילום מסך מתוך "שמלת הכלה)

זוג צעיר שכל חטאו ביקום הזה הוא האהבה (צילום מסך מתוך "שמלת הכלה)

הסרט "שמלת הכלה" הוא שיר הקינה והתקווה של העם הפלסטיני

סרטה התיעודי של מרווה ג'בארה טיבי מתעד את סיפור אהבתם של לובנא מנצרת ועבדאללה מהעיר דורה שליד חברון, אהבה שנלחמת על חייה משני צדי הגבול. זהו שיר הלל לניצחון הרוח על החומר, ועדות לכוחו של העם הפלסטיני לגבור על הניסיונות לפצלו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf