ליברמן משחק אותה קשוח, ומחזק דווקא את הארגונים הקיצונים בעזה
התקיפות האוויריות בעזה בתחילת השבוע נועדו בעיקר כדי להעביר מסר פנימי לציבור הישראלי: עכשיו, עם אביגדור ליברמן בראשות משרד הביטחון, אפילו ההפרה הקטנה ביותר של הפסקת האש לא תעבור ללא תגובה
כותב אורח: דימי ריידר
הפשיטות האוויריות הישראליות על עזה בראשון בלילה היו הנרחבות ביותר מאז המלחמה בקיץ 2014. לכמה מאיתנו זה הספיק כדי להכריז כי מלחמה כוללת נוספת היא בלתי נמנעת: פלישות לעזה הפכו לסוג של שגרה מייאשת שחוזרת על עצמה אחת לשנתיים-שלוש מאז החל המצור הישראלי על עזה ב-2006. אבל כמעט מיד היה ברור שלא מדובר בתקיפות שנועדו להביא לידי הסלמה.
נכון, התקיפות הללו היו לא מידתיות אפילו בסטנדרטים ישראליים: עשרות טילים מהמשוכללים במאגר הומטרו על 50 מטרות בתגובה לירי טיל אחד שנורה מעזה על שדרות על ידי קבוצה סלפית קיקיונית. אבל כל ההסלמה הסתיימה ללא נפגעים בנפש באף צד, ועם פצועים בודדים בעזה. יתרה מזו: במקום להפציץ מתקנים המוחזקים בידי הסלפים (אם הם מחזיקים בכלל ב"מתקנים" משמעותיים כלשהם), מרבית המטרות להפצצות היו בנייני ממשלה ריקים ומבנים לא מאוישים של חמאס – קרי האויבת המושבעת של הקבוצה ששיגרה את הטיל מלכתחילה.
> לפני אלאור אזריה, העוזי דיינים הם שצריכים לתת את הדין
תקיפות אוויריות כאלה מאפשרות לו להצטייר כקשוח יותר מכל יתר חברי הממשלה גם יחד, ועדיין לרמוז כי ידיו כבולות על ידי ראש ממשלה מהוסס ופרגמטי מדי. שר הבטחון ליברמן (מרים אלסטר/פלאש 90)
אם כך, דומה שהמניע האמיתי מאחורי ההפצצות הישראליות היה קרוב הרבה יותר לבית: לשדר לציבור הישראלי כי עתה שאביגדור ליברמן עומד בראש משרד הביטחון, אפילו ההפרה הקטנה ביותר של הפסקת האש בין ישראל לחמאס לא תעבור ללא תגובה.
אין משמעות הדבר שליברמן מעוניין בהסלמה. צה"ל מתנגד בכל תוקף לכל החרפה במצב בנקודת זמן זו, ועושה רושם שכך גם מרבית הקבינט וראש הממשלה נתניהו עצמו. אפילו לשר בטחון קשה להתחיל מלחמה שלמה על דעת עצמו, בוודאי אם שמו אינו אריק שרון או אהוד ברק.
חשוב מכך מבחינת ליברמן – אם הוא אכן יתחיל לגבות את איומיו המוכרים לעייפה במעשים, לא יוותר לו דבר למכור לציבור הישראלי בישורת האחרונה שלו במירוץ לרשת את נתניהו כראש הממשלה. תקיפות אוויריות כאלה מאפשרות לו להצטייר כקשוח יותר מכל יתר חברי הממשלה גם יחד, ועדיין לרמוז כי ידיו כבולות על ידי ראש ממשלה מהוסס ופרגמטי מדי.
> ביחידה הצבאית הממונה על החיים האזרחיים בשטחים לא מדברים ערבית
פלסטינים אוספים מתכות מבתיהם ההרוסים בכפר חוזעה שבמזרח רצועת עזה. 6 בנובמבר, 2014. (אן פק/אקטיבסטילס)
העובדה שאיש לא נהרג בתקיפות לא מכשיר אותן, חלילה. הן עדיין בוצעו על רקע עשור של אסון הומניטרי מתוכנן ומתוחזק בקפידה ברצועה, והרבה יותר מעשור של הפגזות, הפצצות ופשיטות. אי אפשר להפריז באימה שמטילים על תושבי עזה הנתונים במצב של טראומה מתמדת אפילו בומים על-קוליים, לא כל שכן התקפות אוויריות.
ועם זאת, העובדה שחמישים מטרות הופצצו ללא כל פגיעה בנפש מעידה על מאמץ ניכר מצד צה"ל לעשות את מירב הרעש האפשרי מבלי לפתוח במלחמה כוללת נוספת (צפיפות האוכלוסין בעזה היא כזו שהרבה יותר קל לפגוע במישהו מאשר להחמיץ). היא גם מעידה על מידה לא מבוטלת של מזל. אם אחד הבניינים שהופצצו בהתקפה הזו היה מתמוטט על בית מגורים סמוך, או אילו רסיסים מההפצצה היו פוגעים בבית חולים, למשל, הלחץ על הקבוצות החמושות בעזה להגיב היה גובר בצורה ניכרת, מה שהיה מוביל בתורו להסלמה נוספת מצד ליברמן, וכך הלאה עד שהיינו מוצאים את עצמנו שוב בקיץ 2014 (או 2012, או 2009).
על אף תדמיתו הכוחנית, תרחיש כזה עלול דווקא לסכן את ליברמן: אם המלחמה תתפתח בצורה פחות מאשר אוטופית מבחינתה של ישראל, הוא יצטרך כמעט בוודאות לקחת עליו את האחריות. אולם יש פה גם פוטנציאל לרווח: במקרה של מלחמת-כל בעזה, ליברמן יהפוך למנהיג הטבעי של ניצי הקבינט שדוחקים בנתניהו שוב ושוב "ללכת עד הסוף" ולגרש את חמאס, ולעזאזל עם ההשלכות – כולל צמיחתן של קבוצות סלפיות דמויות דאע"ש במקומו.
ייתכן שאפילו ליברמן לא באמת רוצה להוריד את חמאס מהשלטון, אבל הוא בהחלט נחוש להפגין כוונה להרחיק לכת בכיוון יותר מכל קודמיו בתפקיד וגם מראש הממשלה עצמו. יש להניח שהקבוצה הסלפית ששיגרה את הטיל הבודד ההוא ביום ראשון בלילה רושמת לעצמה את השתלבות האינטרסים המשונה הזו בינה לבין שר הביטחון הישראלי החדש, ותעשה כל שביכולתה להמשיך ולגרות את התדמית חסרת העכבות שליברמן מטפח לכדי מעשים בשטח.
דימי ריידר הוא עיתונאי ישראלי, עמית במועצה האירופאית ליחסי חוץ. הפוסט פורסם לראשונה באנגלית בבלוג שלו באתר 972+ ותורגם לעברית על ידי אורלי נוי.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן
